משקיעים כבר אינם חוששים מדיפ-טק

בשנים האחרונות, דיפ טק הולך ותופס תאוצה בעולם החדשנות הטכנולוגית, כשהוא מספק פריצות דרך בתחומים כמו מוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, אנרגיה בת-קיימא, חומרים מתקדמים וביולוגיה סינתטית.

לעיתים קרובות שואלים אותי מה זה בעצם דיפ טק. ישנן הגדרות רבות, שכן המונח כולל מגוון רחב של טכנולוגיות. בליבו, דיפ טק מתייחס לטכנולוגיות חדשניות המבוססות על פריצות דרך מדעיות או הנדסיות משמעותיות. יש המגבילים את ההגדרה לטכנולוגיות המבוססות על מדעי הפיזיקה בלבד (ובכך יוצאים מהתחום טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית), ומשתמשים גם בשם "HardTech" כתחליפי לדיפ טק, בהתייחס הן לאתגרים הכרוכים בו והן לכך שהתוצר הסופי הוא חומרה, בניגוד לתוכנה. "הבדיחה" בקרב חובבי דיפ טק היא שאם ניתן לפתח טכנולוגיה מסוימת על ידי 20 מהנדסים בתוך שנה, אז היא אינה דיפ טק.

אבל מדוע בכלל אנו זקוקים לדיפ טק? ובכן, התשתית הטכנולוגית הנוכחית אינה בנויה להתמודד עם המורכבות הצפויה של יישומי הטכנולוגיה והתוכנה של המחר, כמו לדוגמא אנרגיה נקייה ובינה מלאכותית יוצרת. לכן, חדשנות מדעית מתקדמת נדרשת כדי להניח את הדור הבא של תשתיות, אשר יוכלו לשבור את הגבולות הפיזיים של היום. פריצות דרך בתחום החומרה הן קריטיות כדי לאפשר את מהפכת הבינה המלאכותית, כאשר ענקית החומרה האמריקאית Applied Materials מעריכה שבינה מלאכותית עשויה לצרוך עד 25 אחוז מהחשמל העולמי אם לא יושגו שיפורים ביעילות העיבוד.

חברות דיפ טק פועלות במגוון תחומים, לדוגמה, Mobileye החלוצה בתחום הרכב, שנמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, Mellanox המתמחה במוליכים למחצה ונמכרה ל-NVIDIA תמורת 6.9 מיליארד דולר ו-SolarEdge המובילה בתחום האנרגיה החלופית ונסחרת בנאסד"ק קרוב לעשור. דיפ טק מהווה אבן בניין עבור תחומי טכנולוגיה פופולריים רבים כגון טכנולוגיה סביבתית וביטחון המולדת.

הבאז סביב דיפ טק הוא אמיתי, ובצדק. עם זאת, התחום נתקל באופן מסורתי באתגרים משמעותיים שהגבילו את פוטנציאל הצמיחה שלו, כגון קושי במסחור מחקר אקדמי, שממנו מגיע חלק ניכר מהדיפ טק, מחזורי מו"פ ארוכים ויקרים, היעדר פופולריות בקרב משקיעים בהשוואה לתוכנה ומחסור בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ טק.

בשנים האחרונות הקשיים הצטמצמו והבינה המלאכותית מאיצה את המו"פ, מקצרת ומוזילה את מחזורי הפיתוח. Mckinsey ציינו לאחרונה שבניגוד לתפיסות הנפוצות, סטארט-אפים בתחום הדיפ טק לא רק משיגים מעמד חד-קרן בתדירות גבוהה יותר, אלא שהם גם מדגימים יעילות הונית גבוהה יותר. יתר על כן, מוסדות אקדמיים, הממלאים תפקיד מרכזי הן בייצור מחקר שניתן למסחר לכדי חברות דיפ טק והן בטיפוח כישרון הנדסי צעיר, הקימו "משרדי מסחור טכנולוגיה" כדי לעזור להפוך את הקניין הרוחני שלהם ליישומים מסחריים. בישראל, הממשלה, בעיקר באמצעות רשות החדשנות, מספקת מימון ותמריצים משמעותיים למו"פ בשלבים מוקדמים, במיוחד אלה הממוקדים במסחור מחקר אקדמי בתחום הדיפ טק.

כיום ניתן כבר לראות תנופה גוברת בתחום. לא רק שהרבה קרנות הון סיכון חדשות, הממוקדות בדיפ טק, מוקמות ומשקיעות ברחבי העולם, אלא שגם קרנות הון סיכון כלליות גדולות כמו Accel, Sequoia Capital, Lightspeed ו-Khosla Ventures מגבירות את ההקצאה שלהן להשקעות בדיפ טק. שינוי זה הוא משמעותי: הוא אומר שקרנות הון סיכון מפתחות את המומחיות להערכת טכנולוגיות מורכבות אלו, ומאפשר להן להעמיק את החשיפה שלהן לתחום. המספרים מדברים בעד עצמם – על פי BCG, תחום הדיפ טק מהווה נתח יציב של 20% ממימון הון סיכון בעולם, עלייה של כמעט 10% מהעשור הקודם, מה שמעיד על חשיבותו הפוטנציאלית והמתמשכת. Crunchbase דיווחו כי בעוד ששוק ההון סיכון כולו ירד ב-38% בשנת 2023 (בהשוואה לשנת 2022), דיפ טק ירד רק ב-24%.

דורון זאור | צילום: EBV

אתגר נוסף העומד בפני אקוסיסטם הדיפ טק הוא משיכת ייזמים מוכשרים במיוחד מנכ"לים שלא רק מבינים את המדע אלא גם שולטים באסטרטגיה עסקית, גיוס כספים ומיצוב שוק. כדי להתמודד עם זה, הן הסקטור הציבורי והן הפרטי מגדילים את ההיצע של תוכניות הכשרה בתחום הדיפ טק, כולל בישראל. ככל שאנו רואים יותר אקזיטים בתחום, כך כישרונות מתחילים להצטרף. למעשה, לפי Crunchbase, רבע מהאקזיטים של חברות חד-קרן בארה"ב במהלך 2023 היו מחברות דיפ טק והסתכמו בכמיליארד דולר. המשיכה לדיפ טק נובעת בין היתר מרף הכניסה הגבוה, בהשוואה לתוכנה, ומהיכולת שלו לחולל שינוי אמיתי בסביבה שלנו.

דווח בהרחבה כי האקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל חבול. זה נובע מסערה מושלמת הכוללת מיתון כלכלי עולמי עם תקופה של אי שקט אזרחי בעקבות התנגדות ציבורית לרפורמה המשפטית המוצעת, וכן מלחמה רב חזיתית בשנה האחרונה, ללא אופק ברור לסיום.

עם זאת, רבים מאמינים שפעילות מוגברת בדיפ טק יכולה לסייע לייצב את המצב. השקעות בסטארט-אפים של דיפ טק תורמות להכשרת כוח העבודה הישראלי בכישורי מדע והנדסה מרכזיים, ומשפיעות לטובה על האקוסיסטם הטכנולוגי כולו, ומאפשרת למשוך השקעות זרות שחשובות מאוד לכלכלה הישראלית. מחקרים רבים הראו את היתרונות העצומים של השקעה בפרויקטים עתירי מו"פ המשתקפים באופן לא פרופורציונלי בתמ"ג וביצירת מקומות עבודה, ויש אף שהרחיקו לכת והצביעו על כך שמו"פ, כמרכיב מרכזי של חדשנות, הוא מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי לטווח הארוך.

על פי מדד הדיפ טק 2024 של ECEPR, בעוד ש 72% מהחברות המובילות בתחום ממוקמות בצפון אמריקה, ישראל מובילה את העולם על בסיס פר קפיטה. אין זה מפתיע – ישראל, שנחשבת למעצמת מו"פ, משקיעה 4.9% מהתמ"ג שלה בדיפ טק, כמעט כפול מכל מדינה אחרת, על פי BCG. עם מוסדות מחקר מהשורה הראשונה, מספר פרסי נובל לנפש הגבוה ביותר בעולם בפער גדול וטכנולוגיות ליבה מדהימות שפותחו עבור מערכת הביטחון, לישראל יש עמדה ייחודית להוביל את תחום הדיפ טק בעולם. אנו מאמינים שזהו רק קצה הקרחון. ברגע שיזמים ישראלים יתחילו לקפוץ למים העמוקים של הדיפ טק, השמיים הם (הרף התחתון) הגבול.

הכותב הוא מייסד שותף ושותף כללי ב-Earth & Beyond Ventures