משפט נתניהו: הפרקליטות מבקשת לשנות את מועד "פגישה ההנחיה"

לאחר שהסניגורים של בנימין נתניהו בתיק 4000 "מחקו" את פגישת ההנחיה ממועדה המקורי בכתב האישום – בשבוע הראשון של מינוי שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת – מבקשת היום התביעה לתקן את כתב האישום ולהרחיב לאחור את חלון ההזדמנויות לקיומה: לא ממועד כניסת המינוי לתוקף (7.6.2015) אלא מהמועד שבו החליט נתניהו על המינוי (החל מ-17.5.2015). בקשת התיקון הוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בכתב האישום המקורי נכתב שהפגישה התקיימה "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר". בתיקון שביקשה הפרקליטות היום שונה המועד, וכעת התביעה טוענת לקיומה "במועד לא ידוע, לאחר שהחליט הנאשם נתניהו על מינויו של פילבר, כאמור בסעיף 62...." כאשר המשמעות היא בסמוך לאחר 17 במאי (במקום 7 ביוני).

התביעה מנמקת את בקשתה: "תיקון זה נדרש נוכח בחינה כוללת של המסד הראייתי ביחס למועד בו התקיימה פגישת ההנחיה ובהמשך לעדותו של העד פילבר מיום 11.5.2022, ומבקשת לקבל הבקשה מטעמים של הגעה לחקר האמת. כאמור, האמור בכתב האישום לגבי תוכן הפגישה אשר כונתה "פגישת ההנחיה" בעינו עומד, אף שנדרש לדייק את מועד התקיימותה, ומכאן הבקשה". התביעה מתעקשת לגבי תוכנה של הפגישה – הנחיית נתניהו את פילבר להיטיב עם בזק ואלוביץ', ומבקשת לדייק את מועד קיומה.

שלמה פילבר | צילום: אלכס קולומויסקי

בשלב זה ההגנה טרם הגיבה לבקשת התיקון, ולפי ההערכות היא תתנגד. זאת, בגלל ההודאה של הפרקליטות בחוסר המהימנות של העדים, במשטרה ובבית המשפט; ומאחר שכל הנתונים היו בידי התביעה בעת הכנת כתב האישום, וההגנה הכינה את הגנתה לפי כתב האישום.

התביעה טוענת כי חומרי החקירה המבססים את התיקון המבוקש, כולל האיכונים שנוגעים למועד החדש, מצויים בידי ההגנה והם חלק מהמסד הראייתי שהוצג על ידה לעד במהלך חקירתו הנגדית. "לנאשמים", כותבת התביעה, "עדיין פתוחה הדרך להמשיך וללבן עניין זה עם העד פילבר בחקירתו הנגדית, כמו גם לחקור עדים ולהביא ראיות ביחס למועד התקיימותה של פגישת ההנחיה, ובכך מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה הנוגעות לתיקון כתב אישום".

השופטים עשויים לאשר את התיקון, בעיקר מאחר שיש לברר עד תום נקודה מהותית זו שקושרת את נתניהו ישירות לעד המדינה, שהוא העד היחיד שמעיד על ההנחיה להיטיב עם בזק באמצעות אישור העסקה עם יס, ובהפרדה המבנית, "הגביע הקדוש" שבזק חתרה אליו ולא יצאה לפועל. שתיהן נכללו באג'נדה המקצועית שהמנכ"ל פילבר הביא עמו למשרד התקשורת, וחיוני לברר האם נתניהו הנחה אותו לעשות זאת. סיבה נוספת לאישור הבקשה היא שההגנה תקבל את הזמן הדרוש להיערך לחקירה נוספת כדי להזים את חלון המועדים החדש שקבעה התביעה.

ההתעקשות של התביעה להוכיח שפגישת הנחיה אכן התקיימה מלמדת על הקשר ההדוק שבין קיומה לבין תוכנה. בכך היא גם נוטלת את הסיכון שאם לא תצליח להוכיח מועד חדש, היא "תאבד" גם את תוכן ההנחיה.

אגב, צריך לזכור שבית המשפט אישר בזמנו שני תיקונים לכתב האישום שאותם דרשה ההגנה. הראשון - פירוק הישות "משפחת נתניהו" לגורמיה וייחוס פרטני של הדרישות מוואלה לבנימין, שרה ויאיר בנפרד ולא כמשפחה. והשני - הבקשה לפרט את אירועי "הסיקור החיובי", טובת ההנאה שסיפקה וואלה לכאורה. התיקון הזה הניב את נספח א' המפורסם לכתב האישום – 315 אירועי התקשורת שמהווים את מכלול "הסיקור החיובי" שהומר בהמשך ל"היענות חריגה". המשמעות המצטברת היא שלפחות מבחינה משפטית, כתב האישום הזה ממש לא היה תפור עד הסוף.