נטלי צנגאוקר אחרי שנחבלה מול שער בגין | צילום: יעל צ'כנובר
אחותו של החטוף מתן צנגאוקר נפצעה מפגיעת פרש בהפגנה בתל אביב
נטלי צנגאוקר פונתה לבית חולים; בני משפחות חטופים תקפו את השרים שהיו שותפים להחלטת הקבינט על הישארות צה"ל בציר פילדלפי; סהר קלדרון, ששוחרה בעסקה בנובמבר כשאביה נשאר בעזה, אמרה בעצרת בת"א: "הוא צורח את הנשמה שלו, אני מרגישה את זה". דני אלגרט: "חברי הקבינט למעט גלנט - שותפים מלאים להפקרה"
יממה וחצי אחרי ההצבעה בקבינט על הישארות צה"ל בציר פילדלפי, בני משפחות חטופים תוקפים בחריפות את השרים שהיו שותפים להחלטה - וקוראים להחלפתו המיידית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהצהרה שנשאו אחר הצהריים בשער קפלן בקריה בתל אביב אמרו כי משמעות אותה החלטה היא "גזר דין מוות לחטופים". מאוחר יותר, בתום עצרת המשפחות בכיכר החטופים בתל אביב, החלו מול שער בגין עימותים בין מפגינים לבין המשטרה. נטלי צנגאוקר, אחותו של החטוף מתן צנגאוקר, נפצעה מפגיעה של פרש משטרתי ופונתה לבית החולים.
קבוצת נערים תומכי ימין הגיעו למקום, צעקו "בן גביר" והתעמתו עם המוחים נגד הממשלה. מפגינים טענו שהנערים ריססו עליהם גז מדמיע. לקראת השעה 22:45 חסמו מפגינים לזמן קצר את נתיבי איילון לכיוון דרום מתחת לתחנת סבידור.
תיעוד הדריסה של נטלי צנגאוקר על ידי פרש משטרתי. צילום: ג׳רמי פורטנוי. בעקבות הדריסה נטלי צנגאוקר נלקחה לחדר הטראומה בבית החולים איכילוב pic.twitter.com/t8GwWsXnfg
— בר שם-אור Bar Shem-Ur (@Bar_ShemUr) August 31, 2024
בעצרת נאמה סהר קלדרון, ששוחררה מהשבי בעסקה בנובמבר עם אחיה הקטן ארז, והתייחסה לאביה עופר שעדיין ברצועה: "הייתי אומרת שאבא שלי חטוף בעזה אבל האמת היא שהוא כבר בן ערובה. ממשלה יקרה, נראה לך הגיוני ושפוי שאני יכולה לחזור ללימודים ולהמשיך את החיים כרגיל כשאבא שלי מוחזק על ידי פסיכופטים שיש בהם רק רוע טהור? ביבי, אני פונה אלייך ישירות, אתה חושב שאני יכולה לחיות חיים נורמלים בלי אבא שלי? בכל פעם שאתה מכשיל עסקה אתה תוקע סכין בגב של אבא שלי, בי ובכל משפחתי. אתה בוגד בחטופים ובמדינה שלך. איזו מדינה מקריבה בני אדם? מדינה, בבקשה, אל תבגדי בי בפעם השנייה".
היא הוסיפה: "כמה רגעים לפני שהפרידו בני לבין אבא שלי בשבי הוא אמר כמה משפטים שהוא אמר שחרוטים לי בנשמה: 'תצאי להפגנות ותלחמי עליי. אני מפחד למות כאן ושישכחו אותי'. אבא, אני עושה הכול, אבל זה לא מספיק. אני צריכה את העזרה של המדינה והממשלה. אבא שלי צורח את הנשמה שלו ואני מרגישה את זה בתוך תוכי. אני מרגישה שהאחריות על הכתפיים שלי, ואם הוא לא חוזר - אני אהיה אשמה לשארית חיי. אל תתנו לזה לקרות. נגמרו לי כבר המילים. כמה פעמים עוד אצטרך לעמוד פה?".
אגם גולדשטיין אלמוג, ששוחררה גם היא בנובמבר: "בעוד כמה ימים אני אמורה לצאת לשנה של מכינה קדם צבאית. זה אמור להיות צעד מרגש, אני מתחילה את החיים שלי. אבל אני לא יכולה לתאר לכם כמה קשה לי להתחיל כאן חיים בזמן ששם נגמרים חיים. כמה קשה לי להסתכל קדימה כשהפרצופים שלכם מלפניי כל הזמן. איך אוכל להתחיל לעבד את האובדן העצום שלי כשאני כל הזמן בפחד לאבד עוד אנשים מהמדינה שלי, אנשים שפגשתי בשבי?".
יעל אדר, אימו של תמיר שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועה: "מחר אלווה לכיתה ב' ולגן את ילדיו של תמיר, נכדיי שנותרו יתומים. פעם ראשונה הולכים למסגרת החינוכית בלי חיבוק, בלי נשיקה ובלי איחולי שנה טובה מאבא. נכדתי בת ה-4 אומרת: 'אבא לא כאן, הוא מת, אבל צריך להחזיר את הגוף שלו מעזה"".
בהצהרה אחר הצהריים אמרה עינב צנגאוקר, אמו של מתן: "זהו היום ה-330 שבו אהובינו נמצאים בשבי בגיהנום בעזה. מתן שלי נחטף בחיים, אבל ראש הממשלה והקבינט החליטו לגזור על בני גזר דין מוות. למעט שר הביטחון שהיה צדיק אחד בסדום, נתניהו והשפוטים שלו בקבינט החליטו לטרפד את העסקה באמצעות ספין פילדלפי, ובכך הם גזרו על החטופים גזר דין מוות ביודעין, בכוונת מכוון".