עו"ד גלית גולן רותם | צילום: סטודיו תומאס
תגמול עובדים באמצעות עמלות – העת לחישוב מסלול מחדש
פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מדגיש את הצורך לבחון מחדש את מודל התגמול המבוסס על עמלות, כולל הכללתן בערך השעתי לצורך תשלום על שעות נוספות
אחת הדרכים המקובלות לתגמול אנשי מכירות היא תשלום עמלות מכירה. לאורך השנים נקבע בפסיקות בתי הדין לעבודה, כי עמלות המשולמות לעובד ללא עמידה בתנאי ומאמץ מיוחד, אלא כחלק בלתי נפרד מעבודתו השוטפת, החל מהמכירה הראשונה ("עמלה מהשקל הראשון") הן חלק בלתי נפרד משכר העובד, לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות השונות.
כך נקבע, זה מכבר, כי תשלום העמלות מהווה חלק בלתי נפרד משכר העובד לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, ההודעה המוקדמת, חופשה, מחלה ותשלומים פנסיוניים בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה (אותם ניתן להגביל לשכר הממוצע במשק).
סוגייה נוספת אשר עמדה למבחן משפטי במהלך השנים האחרונות הינה האם יש לחשב את ערך השעה לצורך חישוב השעות הנוספות על בסיס שכר הבסיס של העובד בלבד, או שמא יש להוסיף לשכר בסיס גם את ערך תגמול העמלות אשר שולם לעובד במהלך עבודתו בשעות הרגילות.
המדובר כמובן בשאלה מורכבת, שכן פעמים רבות לא ניתן לייחס את הליך המכירה בגינו משולמת לעובד העמלה לשעת עבודה קונקרטית של העובד.
כך למשל, פעמים רבות העסקה בגינה משולמת העמלה, הינה עסקה מורכבת המתמשכת על פני פרק זמן ארוך ולא בהכרח הושלמה בשעות הרגילות אשר קדמו לתשלום השעות הנוספות. דוגמה מובהקת לכך היא בעסקאות בשווי כספי גבוה (עסקאות נדל"ן למשל) אשר תהליך המכירה בהן נמשך על פני ימים, שבועות ואף חודשים. לעיתים הליך המכירה מתבצע על-ידי מספר עובדים, בעוד שהעמלה משולמת רק לעובד אשר השלים את המכירה. קושי נוסף הינו חוסר היכולת לייחס את עבודת המכירה דווקא למהלך השעות הרגילות במובחן מהשעות הנוספות, כאשר עיתוי סגירת המכירה מצוי לפחות בחלק מהמקרים בשליטתו של העובד.
סוגיה זו נדונה בפרשת קסטרו, בה קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי לא ניתן לקבוע באופן גורף כי עמלת מכירה היא חלק מהשכר הרגיל של העובד לצורך חישוב השעות הנוספות, כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו וכי בהיות השאלה סוגיה מורכבת ותקדימית, בעלת פנים לכאן ולכאן, הרי שהיא אינה ראויה לבירור במסגרת של תובענה ייצוגית. ואולם, עמדתו זו של בית הדין הארצי לעבודה נדחתה על-ידי בג"צ, אשר החזיר את הדיון בעניין לבית הדין לעבודה.
באחרונה נדרש בית הדין הארצי לעבודה לסוגיה זו פעם נוספת, בפרשה אשר עסקה גם היא באישור תובענה ייצוגית בדבר הכללת העמלות בשכר העובדים לצורך חישוב השעות הנוספות, זאת בפסק דין בעניין חברת איי.די.איי. חברה לביטוח, אשר שילמה לנציגי המכירות שכר שעתי (מינימום), לצד רכיב העמלות.
איי.די.איי שילמה לעובדים עמלות מכירה בהתאם למספר פוליסות הביטוח שנמכרו, החל מהמכירה הראשונה, ושיעורן עלה ככל שגדל מספר הפוליסות שנמכרו. החברה הכלילה את תשלום העמלות בשכר הרגיל של העובדים לתשלום דמי חופשה, דמי חגים, הפקדות לפנסיה ופיצויי פיטורים, ואולם ככל שהעובדים ביצעו שעות נוספות, הגמול בגין השעות הנוספות חושב על בסיס שכר המינימום השעתי הרגיל בלבד, ללא העמלות.
שופטות ביה"ד הארצי לעבודה, סיגל דוידוב מוטולה ולאה גליקסמן, קיבלו בדעת רוב את טענת העובדים ואישרו את ניהול התביעה כתביעה ייצוגית, בקובען כי קיימת אפשרות סבירה לפיה תתקבל טענת העובדים כי יש להכליל את רכיב העמלה בשכר הרגיל לצורך חישוב גמול שעות נוספות.
השופטות התייחסו בפסיקתן לדילמות שלעיל, על-פיהן לא ניתן לקשור את עמלת המכירה בהכרח לשעת עבודה קונקרטית של העובדים, אך פסקו כי קושי זה אינו יכול לשלול את הזכאות לגמול שעות נוספות בעד רכיב העמלות.
בהתאם, הציעה השופטת דוידוב מוטולה בפסק דינה חלופות אפשרויות לאופן חישוב ערך העמלה השעתי לצורך הכללתן בתגמול השעות הנוספות.
חלופה אחת שהוצעה, הינה כי חישוב העמלות יבוצע באמצעות סכימת סך העמלות החודשיות וחלוקתו לכלל שעות העבודה של העובד במהלך החודש (רגילות ונוספות), כך שהתוצאה המתקבלת תתווסף לערך שעת העבודה הרגילה של העובד לצורך תשלום השעות הנוספות.
אפשרות שניה שהועלתה, הינה הכפלה של סכימת העמלות החודשיות, ביחס שבין שעות עבודתו הרגילות של העובד באותו החודש לכלל השעות (הרגילות והנוספות), וחלוקת הסכום שיתקבל במספר שעות העבודה הרגילות בחודש (182), כך שהתוצאה המתקבלת תתווסף לערך שעת העבודה הרגילה של העובד.
אפשרות שלישית שהוצעה, הינה חישוב שבועי (או שנתי) של העמלות בחלוקה לפרק זמן העבודה הרלוונטי.
בית הדין הארצי גם התייחס בפסק דינו לטענת החברה, לפיה יש להחיל את פסיקתו באופן פרוספקטיבי (צופה פני עתיד) בלבד, שכן מודל התגמול אשר הונהג בחברה לתשלום עמלות הושתת על בדיקת מדוקדקת של העלויות הכרוכות בכך, דהיינו מבלי להכליל את ערך העמלות בחישוב השעות הנוספות, וקבע כי טענות אלו ראויות לדיון וייבחנו גם הן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה.
חשוב להדגיש, פסיקתו זו של בית הדין הארצי לעבודה אינה בבחינת הלכה מחייבת כעת, שכן הכרעות בית הדין הארצי ניתנו כעת במסגרת הליך מקדמי של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ותוכרענה באופן סופי רק במסגרת ההליך העיקרי. ברם, אין ספק כי פסיקה זו הינה בבחינת קריאת כיוון ברורה של בית הדין הארצי לעבודה, באשר לפרשנות הנכונה לשיטתו לעניין הכללת ערך תגמול העמלות בחישוב תגמול שעות נוספות.
פסיקת זו של בית הדין הארצי לעבודה מהווה משום קריאת השכמה למעסיקים השונים אשר הנהיגו לאורך השנים מנגנון תגמול עמלות לעובדים.
זו העת לבחינת מסלול מחדש ולעריכת בדיקה מדוקדקת של העלויות הכרוכות ביישום פסק הדין והכללת העמלות בערך השעה של העובדים גם לתשלום שעות נוספות, ולבחינת מנגנון התגמול הנכון והמדויק למעסיק תוך התחשבות בכללים המשפטיים לצד שיקולים תקציביים.
מעסיקים המחילים מנגנון תשלום עמלות / בונוסים / פרמיות צריכים להיוועץ בעניין, על מנת לבחון את מודל התשלום ולבצע בו התאמות נדרשות.
* הכותבות הן שותפות במחלקת דיני עבודה במשרד פירון