"אם השוק היה משוכנע בוודאות שהמלחמה בצפון תתרחב, הירידות היו חדות יותר"

החשש מהתלקחות מלחמה בצפון לאחר מותם של 12 ילדים ממג'דל שמס כתוצאה מטיל שנורה על ידי חזבאללה, הרעיד את אחוזת בית. בורסת ת"א נצבעה אדום ביום המסחר הראשון של השבוע, כשמדד הדגל ת"א־35 והמדד המייצג של הבורסה ת"א־125 יורדים ב־2.3% וב־2.4% בהתאמה. זאת בעוד מדד הפחד המקומי, VTA35, מזנק ביותר מ־26%. הסקטורים שהובילו את הירידות היו הנדל"ן והאנרגיה.

חרף היום האדום, לא כולם בשוק מעריכים שמלחמה בצפון היא עובדה מוגמרת. לפי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, "אם השוק היה משוכנע בוודאות שתיפתח מלחמה בצפון, הירידות היו חזקות יותר. בחודשים האחרונים ראינו כמה ימים שבהם המדדים ירדו ב־2.5% ומעלה, ולכן אני טוען שהשוק עדיין לא משדר פאניקה, במיוחד בהתחשב בזה שהירידות הגיעו לאחר חודש מוצלח לבורסה המקומית, כשמדד ת"א־125 היה אחד הטובים בעולם בחודש האחרון".

מנהל אגף ההשקעות בחברת הביטוח איילון תמיר הרשקוביץ מסכים עם זבז'ינסקי: "אם השוק היה מעריך שהסיכון עומד להתממש בוודאות מלאה, המדדים היו יורדים בחדות רבה יותר. גם שוק האג"ח היה נופל, ופרמיית הסיכון של ישראל היתה עולה". בנוגע לשאלה אם זה הזמן להגדיל חשיפה לישראל השיב כי "השוק הישראלי הוא לא לבעלי לב חלש. יש היום המון הזדמנויות בדמות חברות שאין קשר בין השווי הכלכלי שלהן למחירי המניות שלהן. אנחנו אוספים סחורה בישראל, לא מוכרים. מה גם שהשווקים בחו"ל אינם זולים. עם זאת, אני לא חושב שלישראל יש תוכנית ארוכת טווח לגבי הגירעון בתקציב, המלחמה עצמה או שיקום הדרום והצפון".

לדעת השניים שותף גם אמיר אייל, מייסד בית ההשקעות אינפיניטי. לדבריו, "לאופציית המלחמה בצפון יש פרמיה שלילית, וכשהיא יותר מוחשית היא באה לידי ביטוי בירידות בשוק. להערכתי, חזבאללה לא מעוניין במלחמה, אבל אנחנו כנראה חייבים לצאת למלחמה. אבל ייקח עוד כמה שבועות לסיים את העבודה בעזה, ואז תהיה עסקת חטופים, ורק לאחר מכן תחל לחימה בצפון". לדברי אייל, ביום שאחרי המלחמה, "תהיה פה פריחה כלכלית בלתי רגילה. הדולר עשוי להגיע ל־3.2 שקלים. עד אז, לבנק ישראל יש רזרבות מט"ח של 210 מיליארד דולר, והוא יוכל לעשות בהן שימוש כדי למנוע מהשקל להיחלש בצורה דרמטית בזמן מלחמה".

כמו כן, להשקפת אייל, הירידות היום היו מתונות יחסית, בין היתר בזכות העובדה שמאז פרצה ההפיכה המשטרית ב־2023, הזרים התרחקו מהשוק הישראלי, ולכן היום היו פחות זרים שיוכלו לצאת ממנו ולהפיל את השוק. לדבריו, "אין זרים בשוק המקומי. רוב השחקנים כאן הם קרנות הפנסיה, שחייבות למצוא מה לעשות עם הפקדות חודשיות בהיקף של 7—8 מיליארד שקל, וקרנות נאמנות, שמייצגות את הציבור הרחב שנע לפי הסנטימנט". לדבריו מסכים גם זבז'ינסקי, שמוסיף כי החשש ממלחמה כוללת פוגע בראש ובראשונה בחברות הבנייה: "השוק כבר תמחר שתי הורדות ריבית השנה, הגם שלא העריך שהריבית תרד בהחלטה הקרובה, וכעת השוק סבור שהדבר לא יתאפשר בשל העלייה בסיכון הגיאופוליטי. ריבית גבוהה היא חדשות רעות לענף הבנייה. מה גם שהחברות האלו לא יוכלו לעבוד בצורה רגילה אם תיפתח מלחמה בצפון".

הסכנה לחברות האנרגיה

כאמור, אחד ממדדי המניות שהציגו את הירידות החדות ביותר היה מדד ת"א־נפט וגז, שבשנתיים האחרונות היה המדד המצטיין של הבורסה, מבין מדדי המניות. בתחילת היום המדד ירד בחדות, אולם בסופו של דבר הוא סיים את יום המסחר בירידה של 3.2%. עבור חברות האנרגיה המסורתיות מלחמה בצפון היא בעלת סיכון מוחשי וקונקרטי ביחס לעסקים עצמם — מאגרי הגז שבשטחה של ישראל, וכן תחנות הכוח. בסוף השבוע, למשל, יורט כטב"מ שעשה את דרכו לאסדת כריש, מאגר בבעלות אנרג'יאן הציבורית. בנוסף, במקרה של מלחמה ישנו חשש מהשבתת המאגרים, כפי שנעשה לאחר פרוץ המלחמה בעזה. גם חברות הדירוג הביעו את החשש שלהן מהשלכות המלחמה על פעילות חברות האנרגיה.

לחופי ישראל ישנם כיום שלושה מאגרי גז פעילים: לווייתן, תמר וכריש. אסדת תמר נמצאת קרוב יחסית לגבול רצועת עזה, ואסדת כריש היא הקרובה ביותר לגבול הצפוני.

לפי חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמץ BDO, "הירידה במניות האנרגיה היא, כמובן, על רקע החשש מהתפתחות בזירה הצפונית. אנחנו יודעים שאחרי 7 באוקטובר מאגר תמר הושבת לחמישה שבועות. במקביל, היצוא למצרים הופסק, אך אספקת הגז למשק המקומי נמשכה. מבחינת רציפות תפקודית למשק בישראל אין בעיה. ניתן להשתמש בסולר ופחם במקרה הצורך, ויצרני החשמל יקבלו פיצוי על העלות הנוספת שכרוכה בשימוש בחומרי הגלם האלו".

בימים הראשונים של המלחמה, הרצוג הציג נתונים שלפיהם הנזק מהשבתת מאגר תמר יעמוד על 800 מיליון שקל בחודש, והמדינה תאבד תמלוגים ב־300 מיליון שקל. במקרה של התלקחות בצפון, גם יתר המאגרים עשויים להיות מושבתים, במטרה למנוע נזק משמעותי במקרה של פגיעה ישירה בהם, והנזק הכספי עשוי להיות דומה. מאגר תמר עומד במוקד, כי הוא מוכר גז בעיקר לחברת החשמל, בעוד מאגר לווייתן בעיקר מייצא גז ובשוק המקומי הוא מוכר גז במחירים גבוהים יחסית.

גלעד בן צבי, אנליסט אנרגיה בלידר שוקי הון, מתאר תמונה דומה: "בתחילת המלחמה המניות של חברות האנרגיה כיכבו בירידות בבורסה. הן לא התאוששו מאז לגמרי. גם אם במלחמה כוללת מאגרי הגז לא ייפגעו, ייתכן שהם יושבתו כאמצעי מנע, ואז החברות ייפגעו כלכלית, בדומה למה שהתרחש במאגר הגז תמר בתחילת המלחמה בעזה".

זמן קצר לאחר תחילת המלחמה בעזה, ב־23 באוקטובר, חברות הדירוג החלו לבחון את דירוגי האשראי של חברות הגז והאנרגיה הישראליות, כשהחשש המרכזי שעמד לנגד עיניהן, כאמור, היה התפתחות שלילית בגזרה הצפונית. מודי'ס אף הכניסה את דירוגי האג"ח של לווייתן, אנרג'יאן וחברת החשמל למעקב, ובהמשך הוציאה אותם משם.

בשנתיים האחרונות מדד ת"א־נפט וגז היה המדד המנייתי המוביל בבורסת ת"א. ב־2022 הוא השיא תשואה של 35%, בעוד מדד ת"א־125 ירד ב־11.8%. באותה שנה נהנו חברות הנפט והגז מזינוק במחירים ברחבי העולם על רקע הפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, מה שהוביל להטלת סנקציות אירופיות על רוסיה, ולמרדף אחר מקורות אנרגיה שאינם רוסיים.

ב־2023 מחירי הנפט התאזנו במעט, אף שנותרו גבוהים. בשנה זו שתי הצעות רכש הזניקו את האופטימיות ואת המניות של החברות האלו בבורסת ת"א. האחת: הצעה של בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי ADNOC לרכוש 50% ממניות ניו־מד אנרג'י (המחזיקה ב־45% ממאגר לווייתן) בפרמיה של 72% על מחיר השוק. העסקה הזו הוקפאה על רקע המלחמה. ההצעה השנייה התרחשה ביולי 2023, אז הגיש אהרון פרנקל הצעת רכש ל־5% ממניות תמר פטרוליום המחזיקה ב־16.75% ממאגר תמר.