הגיע הזמן להשאיר את ההסברה מאחור ולעבור להשפעה

כבר שנים שההסברה הישראלית סובבת סביב "למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים". אלא שאחרי השבת השחורה, זה כבר לא רלוונטי יותר. הגיע הזמן לשנות תפיסה, בטח בתוך חלון ההזדמנויות שנפתח ב-7 באוקטובר, כשהעולם "קיבל" הצצה למה המשמעויות של ארגון טרור שפועל בחופשיות במסווה של לוחמי חופש.

מאמצי ההסברה מתחילת הלחימה ראויים להערכה. אם זו נועה תשבי, יוסף חדאד, התארגנויות אזרחיות, דובר צה"ל וכל אחד מכם שמשגרר אותנו בתקשורת וברשתות החברתיות. אלא שמניתוחים רבים עולה, כי מרבית המידע שהדוברים מתאמצים להעביר, לא מגיע ליעד וגם לא מצליח לשנות את הנרטיב.

רודריגו גונזלס. בעלים של משרד פרסום המתמחה בתאגידים טכנולוגיים רב לאומיים | צילום: נועה ניר

זה בעצם האתגר שלנו היום והוא לא פשוט. המדיניות של הרשתות החברתיות לא מאפשרת להציג תמונות זוועה - אל תשכחו שאינסטגרם זה מקום לראות צעירים יפים עושים חיים. לאנשים שאנחנו פונים אליהם יש חיי שגרה, אנחנו לא מרכז היקום שלהם, ולכן יש להבדיל בין הסברה להשפעה. כיום, חודש וקצת אחרי השבת השחורה, העולם לצערנו מתחיל להיות כבר אטום למראות ולזוועות, ויותר מכך - הנרטיב שמקדם חמאס במשך שנים "כאנדרדוג" כבר מקובע בקרב הדור הצעיר שאינו חוקר או שואל שאלות, וכך חמאס מצליח להוביל את דעת הקהל העולמית. בלתי נתפס, נכון?

אם כך, אני חושב שעלינו להעלות הילוך, לעבור ממוד הסברה למוד השפעה ולהתמקד בקהלי יעד. ואם תרצו - לעבור מקולנוע דוקומנטרי לקולנוע עלילתי. מה זה אומר? ישראל ההסברתית פועלת בשיטת הנתונים, היא לוקחת את המציאות החדשותית ובעצם כמו משדרת כתבה לעולם - נהרגו כך וכך, עשו כך וכך. זה נעשה מצוין. אבל זה לא מספיק. בטח לא בעת הזו - האנטישמית, שבה הסכנה של חמאס אורבת מעבר לפינה לכל המערב. בין אם הם מכירים בכך ובין אם לא.

המעבר מהדוקומנטציה לעלילה יכול לסייע רבות בהשפעה. השפעה על התודעה העולמית. עוד ב-2022 התפרסם מאמר של ד"ר סער רווה ואל"מ גיא, מפקד מחלקת השפעה באגף המבצעים בו אנחנו יכולים לבחון את המלחמה על התודעה, שאיננה מנת חלקנו בלבד: "אוקראינה מספקת לנו הצצה לפוטנציאל הגלום בתהליך ההשפעה על התודעה כאסטרטגיה מרכזית במסגרת עימותים בין מדינות ובין צבאות… אוקראינה שואפת לכתוב מחדש את ההיסטוריה שלה כמדינה של תקווה הפונה להיות מדינה מערבית מתקדמת. גיבורים חדשים נולדים, המייצגים את אוקראינה כגיבורה, מתגוננת בפני הדוב הרוסי וכחומת מגן מפני תוקפנותו כלפי נאט"ו, המערב והערכים אותם הם מייצגים."

גם אנחנו עומדים בזמן בו נולדים גיבורים, כשהסיטואציה מאפשרת לנו להשפיע דרך הרגש, דרך חיבור אותנטי ולספר את הסיפור שלנו לא ממקום של קורבן, או התנצלויות למיניהן אלא מתוך הבנה שאחרי השבעה באוקטובר ניתן לשרטט בבירור את קו ההפרדה בין ארגוני הטרור, וחמאס ביניהם לבין מלחמת החופש של פלסטין. העולם חייב להבין שכל עוד, תחת מעטה ליברליות ופוליטקלי קורקט, הוא מאפשר לטרור להתעצם ולחדור לכל מעוזי המערב - הוא יהיה הבא בתור.

מה שקורה כרגע זו לא מלחמה שתיוותר בגבולות המזרח התיכון, לא לא, זו רק ההתחלה. הרצח, האונס, הביזה, כל אותם דברים שהאיסלאם מתנגד להם נחרצות, יגיעו במהרה לכל הבירות המערביות. המסר חייב להיות אחיד וברור, אין לדעתי עוד מקום למסרים מתגוננים, אלא למסרים של השפעה ושכנוע. החמאס הוא ארגון טרור בינלאומי מסונף, יש לו שלוחות בארה"ב, בדרום אמריקה, באירופה. בכל מקום. על כל אזרחי העולם החופשי לפחד מארגון טרור כזה, זו משימת ההסברה הניצבת בפנינו כעת.

ישראל נדרשת לעמוד איתנה מול קריאות בינלאומיות, להשתמש בכל האמצעים בדיוק כמו בזירת הלחימה, ולהשפיע על התודעה העולמית. אני בטוח שגם כאן, המהלכים יהיו מאתגרים, הדרך עוד ארוכה, ובסוף ננצח.

רודריגו גונזלס הוא בעלים של משרד פרסום המתמחה בתאגידים טכנולוגיים רב לאומיים. כיום פעיל בעולם ההסברה בדגש לעולם הדובר ספרדית