אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בום ה-AI משפיע על משבר האקלים: גוגל מזהירה שלא תגיע לאיזון פליטות הפחמן עליו התחייבה דאטה סנטר |

בום ה-AI משפיע על משבר האקלים: גוגל מזהירה שלא תגיע לאיזון פליטות הפחמן עליו התחייבה

המחויבות של ענקית הטכנולוגיה לבינה מלאכותית ובניית דאטה-סנטרים הביאו לעלייה של 48% בפליטות הפחמן של החברה מאז 2019. גוגל לא לבד. מיקרוסופט הודתה שפליטות הפחמן שלה עלו מאז 2020 בכ-30%, במידה רבה כתוצאה מבניית דאטה-סנטרים

03.07.2024, 11:20 | עומר כביר

המחויבות של גוגל לבינה מלאכותית (AI) ובניית דאטה-סנטרים שיאפשרו פיתוח מוצרים חדשים בתחום הביאו לעלייה של 48% בפליטות הפחמן של החברה מאז 2019; מגמה שמעמידה בספק את יכולת החברה לעמוד במחויבותה להגיע לאיזון מלא של פליטות הפחמן שלה עד סוף העשור – כך לפי דו"ח ההשפעה הסביבתית השנתי של ענקית הטכנולוגיה, שפורסם אתמול (ג').

גוגל לא לבד. מהפכת ה-AI והמירוץ של חברות הטכנולוגיה לבנות ולהפעיל מודלים מתקדמים מייצר זינוק כלל עולמי בביקוש לכוח מחשוב, שמעמיד בספק לא רק את יכולת החברות לעמוד ביעדי הפליטות שלהן, אלא גם ההתמודדות העולמית עם משבר האקלים.

בספטמבר 2020 הציגה גוגל תוכנית אקלים שאפתנית, במסגרתה התחייבה להגיע עד 2030 לאיזון מלא של כל פליטות גזי החממה שלה מיום היווסדה. חלק מרכזי ביישום תוכנית זו היה העברת הדאטה-סנטרים שלה לפעילות על בסיס אנרגיה מתחדשת. ואולם, בום ה-AI מאיים כעת על תוכניות אלו, כשהנתונים של גוגל הם סימן אזהרה לכלל התעשייה.

מאז ChatGPT ודומיו הציתו את מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) ואת הדימיון האנושי ב-2022, מזהירים מומחים שהאנרגיה שדרושה לאימון והפעלת המודלים המודרניים צפויה להביא לזינוק בפליטת הפחמן של דאטה-סנטרים. כך, למשל, אימון מודל GPT-3 של OpenAI הוביל לפליטת 550 טון פחמן דו-חמצני – שווה ערך ל-550 טיסות הלוך ושוב בין ניו יורק לסן פרנסיסקו. והשילוב של יכולות AI בשירותים כמו מנועי חיפוש יכול להגדיל עד פי 5 את כוח העיבוד שדרוש לכל שאילתה.

מדובר בדרישות שמצריכות בניית דאטה-סנטרים ותשתיות מחשוב מתקדמים הרבה יותר, וכאלה שדורשים אנרגיה רבה הרבה יותר. ב-2023, גוגל אמנם הבטיחה שניתן להקטין עד פי אלף את חתימת הפחמן של מערכות AI באמצעות "שילוב של מודלים, מעבדים ודאטה-סנטרים יעילים עם מקורות אנרגיה נקיים", ואולם הנתונים של החברה עצמה מצביעים דווקא על מגמה הפוכה.

לפי הדו"ח של גוגל, ב-2023 הפעילות של החברה הביאה לפליטות פחמן בהיקף של 14.3 מיליון טון, גידול של 13% לעומת 2022 ו-48% לעומת 2019. "הנתון מדגיש את האתגרים של הפחתת פליטות בשעה שהיקף המחשוב עולה ואנחנו מגדילים את ההשקעה שלנו בתשתיות כדי לתמוך במעבר ל-AI", נכתב. "העלייה בפליטות היא בעיקר תוצאה של הגידול בפליטות הדאטה-סנטרים ושרשרת האספקה שלנו. בעת שאנו מוסיפים ומשלבים AI במוצרים שלנו, הפחתת פליטות יכולה להיות מאתגרת לאור הגידול בהיקף מחשוב ה-AI ובפליטות שקשורות לגידול בהשקעות בתשתית טכנית".

או בשפה תאגידית פחות: גוגל צריכה כמות גדולה של דאטה-סנטרים בשביל מוצרי הבינה המלאכותית שלה, וקצב הצמיחה שלהם ושל צריכת האנרגיה שלהם גדול מהיכולת שלה ליצור מקורות אנרגיה מתחדשת בעבורם. "חיזוי ההשפעה הסביבתית העתידית של AI הוא מורכב ומתפתח, והמגמות ההיסטוריות שלנו לא תופסות באופן מלא את המסלול העתידי של AI", הוסיפה החברה. או, במילים אחרות, אין לנו מושג מה הולך לקרות.

החברה מצהירה שהיא עדיין מחויבת ליעדי 2030, אך כעת מוסיפה שמדובר ביעד "מאוד שאפתני", מעין אזהרה מקדימה שאולי החברה לא תוכל לעמוד בו. "אנחנו צופים שהפליטות שלנו ימשיכו לעלות לפני שירדו לכיוון היעד שלנו", אמרה סמנכ"לית הקיימות של גוגל, קייט ברנדט. "גוגל עובדת קשה מאוד על מנת להפחית את הפליטות שלה, כולל חתימה על הסכמי אנרגיה נקייה. יש גם הזדמנות אדירה לפתרונות אקלים באמצעות AI".

גוגל אינה מקרה יוצא דופן. במאי, מיקרוסופט הודתה שפליטות הפחמן שלה עלו מאז 2020 בכ-30%, במידה רבה כתוצאה מבניית דאטה-סנטרים. אמזון אמנם טרם פרסמה את דוח האקלים שלה ל-2023, אבל גם היא משקיעה מיליארדים בבניית דאטה-סנטרים, וכספקית שירותי הענן הגדולה בעולם ייתכן שבמקרה שלה הגידול בהיקף הפליטות אף היה משמעותי יותר. לפי דו"ח החברה ל-2022, באותה שנה עמד היקף הפליטות שלה על 71.27 מיליון טון פחמן, עלייה של 39% לעומת 2019 (וירידה קלה של 0.4% לעומת 2021).

והבעיה רחבה יותר רק מדאטה-סנטרים וענקיות טכנולוגיה. ביוני, אנליסטים של חברת ההשקעות Bernstein התריעו שבינה מלאכותית צפויה "להכפיל את קצב הגידול בביקוש לחשמל בארה"ב, והצריכה הכוללת יכולה לחצות את ההספק בשנתיים הקרובות".

"תמיד היה ביקוש לדאטה-סנטרים, אבל זה מעולם לא בהיקף הזה", אמר פאנקאג' שארמה, סגן נשיא בחטיבת הדאטה-סנטרים של Schneider Electric, שבין לקוחותיה נמנית אנבידיה, בשיחה עם הפייננשל טיימס באפריל. "נכון להיום, כנראה שאין לנו מספיק קיבולת על מנת להפעיל את כל המתקנים שיהיו דרושים בעולם ב-2030".

דניאל גולדינג, סמנכ"ל טכנולוגיה ב- Appleby Strategy Group ולשעבר בכיר בחטיבת הדאטה-סנטרים של גוגל, הוסיף: "אחת המגבלות של כלכלת ה-AI החדשה תהיה איפה אנחנו בונים דאטה-סנטרים ומאיפה אנחנו מספקים להם אנרגיה. בשלב מסוים, המציאות של רשת החשמל תשבש את התפתחות ה-AI".

התשובה למצוקת אנרגיה עלולה להיות בפיתוח מהיר של מקורות אנרגיה מזהמים, מה שיוביל לזינוק מואץ בפליטות פחמן ולהרחקת העולם מעמידה ביעדי צמצום הפליטות.


תגיות