שר החינוך שנכנע לחרדים ונלחם בהשכלה הגבוהה

השנה השנייה של שר החינוך יואב קיש, כמו השנה הראשונה, צפויה לעמוד בסימן הזנחת החינוך הכללי והזרמת סכומי עתק לחינוך החרדי. כשהוקמה הממשלה, קיש התנדב לקבל משרד מקוצץ שבתוכו השר חיים ביטון מש"ס ממונה על כל תקציבי החרדים. למרות המלחמה, תקציב הישיבות יעמוד על סכום של 1.7 מיליארד שקל, כמו ב־2023 וחצי מיליארד שקל יותר מב־2022. המורים החרדים יקבלו תוספת שכר של 600 מיליון שקל.

לא מדובר רק בתקציבים מגזריים בסכומי עתק בזמן מלחמה. הסכומים האלה מרחיקים את הגברים החרדים משוק העבודה (ומשירות צבאי), ולכן הם גורמים נזק לטווח ארוך של עשרות מיליארדים. במקביל, התקציבים הכלליים של המשרד דווקא מקוצצים. ב־2024 יצטרך משרד החינוך להוסיף על הקיצוץ הרוחבי של 5% בכל משרדי הממשלה עוד 300 מיליון שקל שעוד לא ברור מאיפה יבואו. קיש אומר שההחלטה להגדיל את תקציב הישיבות היא החלטה קואליציונית, אבל שזו חזרה לרמות הקצבה שהיו נהוגות לפני עשור. עוד הוא טוען ש"אין סיבה שמורה חרדית שמלמדת לימודי ליבה לא תצורף לאופק חדש".

אם יש משהו שמאפיין את הקדנציה של קיש מתחילתה, זו הכוחניות שהופכת בחלק מהמקרים גם לבריונות, אולי משום שזה מביא יותר תמיכה בקרב מתפקדי הליכוד. בטקס העברת התפקיד בינואר 2023 הטיח קיש בשרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון: "שמענו אתכם שנה וחצי". התלמידה דורון אופיר שהשתתפה בטקס כתבה בפייסבוק: "ישבתי מבוישת שזה הולך להיות שר החינוך שלי".

קיש גם מיהר להודיע שיבטל את רפורמת הבגרויות של שאשא ביטון והקפיא את היוזמה שלה להקים אוניברסיטה בתל חי. אחר כך הודיע על רפורמה ממותנת בבגרויות (שגם היא הוקפאה בגלל המלחמה) והפשיר את יוזמת האוניברסיטה כדי לחזק את הצפון. בינתיים האוניברסיטה הפסידה שנה.

המהלכים הכוחניים של קיש לא נהנים מהצלחה יתרה. בפברואר, בעיצומה של ההפיכה המשטרית, הוא ניסה להשתלט על דירקטוריון הספרייה הלאומית. ההנחה היתה שהמטרה היא להדיח את רקטור הספרייה שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה, כנקמה על חלקו בחקירות נתניהו. הוא נאלץ לסגת לאחר שתורמי הספרייה איימו לבטל תרומות ענק. באוגוסט ניסה להדיח את יו"ר יד ושם, איש הימין דני דיין, עוד מהלך שנהדף.

העימות הקשה ביותר שלו הוא עם מערכת ההשכלה הגבוהה. במאי הכשילו האוניברסיטאות ניסיון שלו למנות את הפרופסור למשפטים דודי שוורץ מהקריה האקדמית הפרטית אונו לסגן יו"ר המל"ג שהוא היו"ר בפועל שלה.

המהלך האחרון ואולי המסוכן ביותר הוא ההסכמה שאליה הגיע עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הקמת ועדה בין־משרדית לבדיקת מודל התקצוב של ההשכלה הגבוהה. רבים מהאקדמיה רואים במהלך הזה את שובה של ההפיכה המשטרית וניסיון לבטל את העצמאות התקציבית שלה. קיש, אגב, ממש לא רואה בעיה בעימותים האלה. "אני שר שבא עם מדיניות ברורה ורצון לשנות ולפעמים יש ויכוחים וזה בסדר", הוא אומר.

מערכת החינוך נכנסה למלחמה עם תלמידים שעברו מסגרי הקורונה להפיכה המשטרית ואז למחדל הנורא. במלחמה מעצם טבעה יש כאוס, בוודאי מלחמה מפתיעה עם כל כך הרבה פליטים. במצב כזה לא פשוט לקבוע כמה טוב או רע מתפקדת מערכת החינוך. העובדה שקיש הבין בשבועות הראשונים שמערכת החינוך צריכה בשלב ראשון לספק מענים רגשיים וחברתיים זכתה להערכה.

מדיניות הממשלה היא להשקיע סכומים גדולים מאוד ביצירת מסגרות חינוך למפונים אף שהן זמניות. קיים חשש שחלק מהמבנים יעברו לחינוך חרדי פרטי. מהו המענה שמקבלת שאר מערכת החינוך? בישיבה שנערכה ביום רביעי שעבר בכנסת טענו הפעילים למען נשות המילואים שהמצב לא רק שלא השתפר מאז פרוץ המלחמה, אלא הידרדר. נציגת פורום נשות המילואים אמרה ש"משרד החינוך נעלם. אנחנו לבד".

קיש רואה כגולת הכותרת של פעילותו את פרויקט האקדמיזציה של התיכון. השנה מתנהל פיילוט של 1,500 תלמידים. בשנה הבאה הוא מקווה להרחיב את זה לעשרות אלפים. המטרה היא שתלמידים רבים ככל האפשר יסיימו עם ניקוד ששווה לשנה אקדמית שלמה והכרות עם לימודים באקדמיה. מטרה חשובה נוספת של קיש היא בלימת הגידול בתקציב החינוך המיוחד, שעלותו נוסקת בקצב של יותר ממיליארד שקל לשנה, והוא הגיע ב־2023 ל־16 מיליארד שקל. "אם לא תהיה רפורמה בחינוך המיוחד, לא יישאר כסף לחינוך", הוא אומר.