חברות ניקוי הפאנלים הסולאריים מחקו 1.8 מיליארד שקל בשנתיים

ביום שני הודיעה חברת בלייד ריינג'ר שהיא לא הצליחה לאתר מקורות מימון ועל כן היא נאלצת לצמצם פעילות באופן משמעותי ולפטר את רוב עובדיה. בעקבות ההודעה צנחה מניית בלייד ריינג'ר, שביקשה לפתח מערכות רובוטיות לניקוי מתקנים סולאריים פוטו וולטאיים, ב־76% ושווי החברה ירד לשפל של 10 מיליון שקל.

הצניחה של בלייד ריינג'ר היא אקורד סיום צורם עבור המניה שהיתה הלהיט של הבורסה במחצית הראשונה של 2021. בלייד ריינג'ר החלה להיסחר בבורסת ת"א בדצמבר 2020, לפי שווי של 93 מיליון שקל, אולם תוך חודשיים שוויה כבר זינק לשיא של כמעט 240 מיליון שקל.

החלום שמכרה בלייד ריינג'ר למשקיעים היה מושך במיוחד. הביקוש לאנרגיה ירוקה עולה וממשלות מקדמות רפורמות שיטיבו עם הפקת אנרגיה נקייה. הרובוט שבלייד ריינג'ר היתה אמורה לפתח לא עושה שימוש במים ועל כן מוזיל את הטיפול וחוסך במשאב יקר ומאפשר לנקות פאנלים גם במקומות לא נגישים. החברה מסרה עשרות מהרובוטים הללו, בעיקר למבני תעשייה.

הזינוק בשוויה קרה למרות שבעת הנפקתה לא הציגה הכנסות וכבר מתחילת דרכה נשאה הערת "עסק חי". בשלוש השנים מאז ההנפקה, למרות ניסיונות שונים, בלייד ריינג'ר לא הצליחה להציג הכנסות וההפסד הנקי המצטבר שלה הסתכם ב־25 מיליון שקל. ההפסדים רוקנו את קופת החברה, בה נותרו כ־2 מיליון שקל בלבד, נכון לסוף יוני. עליית הריבית במשק והירידה בתיאבון לסיכון גרמו לכך שלמרות שההנהלה והמנכ"ל עודד פרוכטמן ביצעו קיצוצים, לא עלה בידי החברה למצוא מקורות מימון נוספים.

הסיפור של בלייד ריינג'ר הוא אולי קיצוני, אך מצביע על המגמה של ענף הרובוטים הסולאריים. חוץ מבלייד, קיימות שתי חברות נוספות ציבוריות בתחום, אקופיה ואיירטאצ'. אקופיה הונפקה בסוף 2020 לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל ובשיאה, בתחילת 2021, נסחרה בשווי של 1.4 מיליארד שקל. שנתיים וחצי בלבד לאחר מכן היא נסחרת בשווי של פחות מ־170 מיליון שקל, כלומר איבדה 88% משוויה. בנובמבר 2022 דירקטוריון אקופיה אישר תוכנית התייעלות, שכוללת הפחתת הוצאות תפעול, מו"פ, שיווק ומכירות, וצמצום בכוח האדם. בנוסף, ביוני 2022 התקשרה החברה עם בנק השקעות, לבחינת אפשרויות למכירה או מיזוג.

החברה השלישית, איירטאצ' סולאר הונפקה במרץ 2021 לפי שווי של 410 מיליון שקל והיום נסחרת בשווי שפל של 16 מיליון שקל. איירטאצ' לא הודיעה על התייעלות ורשמה הכנסות של 3.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. ההפסד שלה במחצית גדל ל־12.25 מיליון שקל, קצב שנתי שגבוה יותר מהפסדי החברה בשנתיים האחרונות. כך, שלוש חברות הרובוטים לפאנלים סלולארים הונפקו לפי שווי כולל של 1.7 מיליארד שקל. האוויר החם ששלט בבורסה באותם ימים אף ניפח את השווי המצרפי של שלושתן ליותר מ־2 מיליארד שקל. היום הן נסחרות בשווי מצרפי של פחות מ־200 מיליון שקל, לאחר שאיבדו כ־90% משוויין.

איל חביב, מנהל צוות מחקר בית ההשקעות ואליו בריבוע, מסביר כי "הבעיה של החברות בתחום היא שיש בו תחרות גבוהה. לצד חברות ענק יש גם הרבה שחקנים קטנים שמנסים לחטוף לקוחות. אין פה טכנולוגיה כל כך מתוחכמת. רובוט על פאנלים סלולאריים זה פחות או יותר רובוט לניקוי בריכות. התחכום המרכזי שייך בעיקר לטיב המברשת שאחראית על הניקיון ושאינה פוגעת בפאנל עצמו. זה לא אתגר הנדסי משמעותי". חביב מוסיף כי "בחו"ל ההסתמכות על רובוטים היא פחותה וניקוי הפאנלים נעשה על יצרני הענק (כמו סולאראדג' הישראלית; א"ע) שמעניקות את השירות כשירות משלים. חברות אלו גם לרוב בולעות חברות קטנות".

על פי שחר כהן, מנהל קרן הגידור לוסיד אלטרנטיב "לא ברור מה המודל העסקי. בסופו של דבר לנקות פאנל לוקח כדקה. על כן זו טכנולוגיה שעדיין ניתן לעשות אותה על ידי בני אדם. מעבר לכך, לרובוטים הללו יש הרבה בעיות, חלקי חילוף, סוללות שנשחקות לאורך השנים. כמו תמיד בישראל, ההנפקות המקומיות שייכות לחברות שמציגות טכנולוגיה שנראית סקסית למשקיעים לא מתוחכמים".

מעבר לכך, ניתן להבחין כי שלוש החברות הגיעו כמעט סימולטנית לשוק ההון הישראלי. היציאה מהקורונה, הריבית האפסית והנזילות האדירה שאפיינה את השווקים משכה חברות טכנולוגיה רבות לשוק ההון המקומי, שבאותה שנה הונפקו בו כמעט 100 חברות חדשות. אלא שאחרי האופוריה, הן מצאו עצמן מתרסקות אל קרקע המציאות.