ההוצאה ההמונית לחל"ת של עובדים: ניסיון לסחוט את המדינה

הודעת קבוצות פוקס, המשביר לצרכן וגולף על הוצאה לחל"ת של אלפי עובדים אינה יכולה להתפרש אלא כאיום על המדינה לקבלת פיצוי לעסקים הגדולים. עד היום לא נרשמה תופעה המונית של הוצאה לחל"ת. המהלך של הרשתות מיועד ליצור איום בתופעה כזו כדי ליצור לחץ על הממשלה. ביטאה זאת היטב התאגדות רשתות המסחר שקראה לממשלה "לתת מענה מיידי לשכר העובדים, אחרת יוצאו למעלה מ־100 אלף עובדי רשתות המסחר מתוך 300 אלף לחל"ת החל מהיום". יכול להיות שיש מקום לזעם שלהן על האוצר שהחליט להשאיר רשתות גדולות ללא פיצוי וייתכן שיש מקום לפיצוי כזה. אבל ניהול המאבק על גב החלשים ביותר הוא בלתי נסבל.

איש לא היה מדבר כעת על הוצאה לחל"ת לולא משבר הקורונה. משברים קצרי מועד של מלחמות נפתרו תמיד באמצעות פיצוי חלקי של המעסיקים. מהלך של הוצאה לחל"ת איננו פתרון למשבר כזה. הוא מהלך מאקרו־כלכלי שעלולות להיות לו השפעות דרמטיות על שוק העבודה. הוא יוצר אבטלה המונית בשוק שאינו סובל מאבטלה ועלול להרחיק רבים משוק העבודה.

הוויכוח על הוצאה לחל"ת אינו עוסק במהלך עצמו. קבוצת פוקס בהחלט יכולה להוציא אלפים מעובדיה לחל"ת. הוויכוח הוא על ההקלות, נוסח אלו שהיו בתקופת הקורונה, שבלעדיהן זהו צעד אכזרי שרומס את העובדים וזכויותיהם. מדובר, בין היתר, בביטול הדרישה לנצל את יתרת ימי החופשה לפני שמקבלים תשלום על החל"ת; מתן אפשרות לחל"ת לתקופה קצרה מחודש; קיצור תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה ומתן דמי אבטלה על חל"ת גם למי שהיו מובטלים בשנה האחרונה. כל אחת מההקלות האלו וודאי כולן ביחד יהיו מסר מהמדינה למעסיקים שהיא מזמינה אותם להוציא המונית את העובדים לחל"ת ולהעביר אליה את העלות שלהם. זה יכול לעודד את המעסיקים להוציא לחל"ת מאות אלפי עובדים.

קשה לגלות הרבה אהדה לרשת שמאיימת על אלפי עובדיה בכך שיאבדו את מקום פרנסתם בשיא ימי המתח והחרדה הנוכחיים. יש לקוות שאין להן שום כוונה לממש את האיום. אם הן ישליכו בימים אלה אלפי עובדים הביתה, כולנו נצטרך לחשוב אם אנחנו רוצים ללבוש את הבגדים שהקבוצות האלו מוכרות.