סוד כוחה של תעשיית הסייבר הישראלית: זיהוי ובניית קטגוריות חדשות

תעשיית הסייבר הישראלית מציגה צמיחה חזקה ומשמעותית מעל ומעבר למציאות הישראלית והמשבר הכלכלי העולמי. הצלחתה, שמעוררת השתאות בכל העולם, הפכה את תעשיית הסייבר הישראלית למוקד ההשוואה של כל קרן הון סיכון השוקלת השקעות בתחום.

אם בעבר קרן הון סיכון שאלה יזם סייבר ישראלי מי המתחרים שלך בארה"ב ובמה אתה עדיף עליהם? הרי שכיום כל יזם סייבר אמריקאי נשאל את השאלה הזו אך בכיוון הפוך: מי המתחרים שלך בישראל ובמה אתה עדיף עליהם? ישראל מיצבה את עצמה כהאב החדשנות המוביל של תעשיית הסייבר העולמית וכאמת המידה להצלחה של מתחרים ברחבי העולם.

הסיבות להצלחת תעשיית הסייבר הישראלית רבות ומגוונות ונדונו בהרחבה, אך כדאי לשים לב לתופעה חדשה יחסית שהפכה למקור עוצמה חדש: היכולת של יזמי ויזמות סייבר ישראלים לזהות ולבנות קטגוריות חדשות "יש מאין" ולהוביל אותן בשלבי ההבשלה. הדינמיקה הייחודית בתעשייה הישראלית מאפשרת לזהות את האתגרים המתפתחים ללא הרף העומדים בפני ארגונים ולבנות פתרונות טכנולוגיים לכדי קטגוריות חדשות.

מאחורי הקלעים של יצירת קטגוריה חדשה עומדת דינמיקה קבוצתית מרתקת שספק אם יש כמותה בעולם. קבוצה של יזמי סייבר נפגשים ומשוחחים ביניהם בחופשיות על בעיות חדשות שזיהו בעולם הסייבר שצפויים להיות ה'כאבים' הבאים של ארגונים. הדינמיקה הזו מובילה לכך שאנו רואים הקמה בו זמנית של מספר חברות סטארטאפ אשר מציגות פתרון לבעיה החדשה שהוגדרה, פרי החשיבה הקבוצתית.

באופן זה נולדו לפני כשנתיים מספר קטגוריות חדשות וביניהן: CSPM על ידי החברות Wiz ,Orca, Lightspin וחברות נוספות. קטגוריית DSPM על ידי החברות Cyera, Sentra, Dig Security, Flow Security ועוד. קטגוריית דפדפן מאובטח על ידי החברות Island, Talon, LayerX ועוד. החודשים האחרונים הולידו את הקטגוריות Non Human Identity של החברות Oasis, Astrix, Entro. קטגוריית AI Security של החברות Apex, AIM, Lasso, Prompt ועוד. בשתי קטגוריות חדשות נוספות Data Loss Prevention) DLP) ואוטומציה של חמ"ל סייבר באמצעות AI החברות פועלות מתחת לרדאר וטרם נחשפו.

האתגרים בבניית קטגוריית סייבר וההזדמנות הגדולה

לחלוצים בשוק הסייבר, כמו בכל שוק, יש יתרון ברור לעומת הבאים אחריהם אך גם אתגרים ייחודיים - וכאשר מספר חברות הן חלוצות בו זמנית באותה קטגוריה הקושי גדול במיוחד. האתגר הראשון- יצירת בידול: לרוב החברות שקמות באותה תקופת זמן עם פתרון לאותה הבעיה מתמודדות עם פיץ' זהה כמעט לחלוטין לזה של חברה אחרת בקטגוריה ואין בידול אמיתי ביניהן. נוסף על כך, חוסר מודעות בשוק לבעיה שהקטגוריה החדשה מנסה לפתור. החברות נדרשות להדהד את המסר שלהם בשוק שאין בו באזז. הדבר מקשה על כניסה לארגונים ושכנוע מנהלי אבטחה ומשקיעים.

בראל כפיר | צילום: Ricky Rachman

אתגר נוסף הינו מירוץ בקצבים מהירים מאוד: אשר נוצר בשל התחרות הצמודה בין חברות הקטגוריה החדשה. החברות נדרשות לגייס במהירות מספר סבבים, להביא מוצר לשוק, ולייצר מכירות ראשונות תוך שנה או שנתיים בלבד, תקופת זמן קריטית בחייהן. בקטגוריות חדשות כמו DSPM משך הזמן מהקמת החברה ועד הגעה לשווי של 1 מיליארד דולר נמשך כשנתיים בלבד ובתקופה זו כבר דורגו החברות בקטגוריה וסומנו החברות המובילות לעומת אחרות שהשתרכו מאחור בתחרות הקשה.

לצד אתגרים אלו, הבליץ של מספר חברות המציגות פתרון לאותה הבעיה מעלה במהירות את המודעות לקטגוריה החדשה, אשר צומחת וסוללת את הדרך ללב של ארגונים גדולים, במיוחד במקרים שבהן חברות מחקר הכירו בקטגוריה והתחילו לדרג את השחקנים בה.

שיקולי הקרנות: מתי להיכנס לקטגוריה ובאיזו חברה להשקיע?

קרנות ההון סיכון מבינות שאם קטגוריה חדשה תצליח, הרי שמובטחת להן תשואה גבוהה להשקעה, אך גם הן מתמודדות עם הגדרת קטגוריה חדשה. השאלה הראשונה הנשאלת היא באיזו מהחברות להשקיע? כאמור, לכל החברות יש פיץ' כמעט זהה ובשלבים המוקדמים ביותר אין להן פתרון עובד ולקוחות. לכן המשקיעים שמים את משקל ההחלטה על הצוות: מי הם חברי הצוות, מה ניסיונם המקצועי, האם הצליחו בעבר, איזה רושם הם עושים, האם הם מספיק 'חזקים' כדי להוביל את הדבר הגדול הבא בסייבר? נוסף על כך, האם היזמים חוו על בשרם את הבעיה, האם הם מגיעים עם הפתרון מתוך התנסות ולא רק שמעו על הבעיה והצטרפו לגל החדש.

השאלה השניה שמשקיעים שואלים את עצמם היא מתי לבצע את ההשקעה הראשונה של חברה בקטגוריה החדשה: האם כבר בסיד או בסבב A או להמתין ולראות מי מהחברות מסתמנת כמובילה בתחרות ולהצטרף עם השקעה בסבב B? בהשקעה בקטגוריות חדשות המשקיעים בוחנים היכן עובר קו הסיכון/תמורה האפקטיבי ביותר. ככל שהמשקיע מאמין בהצלחת הקטגוריה החדשה, כך הוא ייטה להשקיע בשלבים מוקדמים יותר, אפילו לפני שהשקעות בתחום הפכו לדבר שבשגרה.

היכולת המופלאה לזהות ולבנות קטגוריות חדשות היא מסודות כוחה של תעשיית הסייבר הישראלית ובקרוב נשמע ונראה שורה של קטגוריות חדשות כחול-לבן נוספות. זוהי סיבה לגאווה ולשמחה בימים שתעשיית ההיי-טק חווה אתגרים וטלטלות.

בראל כפיר הוא שותף בקרן Dell Technologies Capital