“אפשר להשתמש בנכסי החלל שלנו לפתרון בעיות לאומיות"

"כיום קשה להפריד בין פלטפורמות חלל מסחריות, צבאיות ואזרחיות", אמרה ד"ר דגנית פייקובסקי מהאוניברסיטה העברית, מנחת הפאנל “האקוסיסטם של GeoInt מנקודת מבט לאומית” בכנס Ramon GeoInt360. "יש מי שיגיד כי סוכנויות חלל איבדו את שליטתן בתחום. אנחנו כאן כדי לדבר על תפקידן החדש ומה ההשפעה שלהן על האקוסיסטם הישראלי".

"זו אכן דילמה", הסכים אבי ברגר, ראש מנהלת אתגר במשרד הביטחון, המפתחת טכנולוגיות חלל, והוסיף: "אך היא כוללת אתגרים והזדמנויות. יש לנו אתגרים טכניים כמו עבודה עם לוויינים - הפעלת משימות מסוימות ושימוש בתוכנת הלווין; ואתגר אחר קשור בהגנת סייבר מפני תוקפים. מצד שני, יש לנו גם הזדמנויות חדשות. אנחנו לא משתמשים בלוויינים כל הזמן, אז בטוח אפשר להשתמש בהם יותר, גם לצורך פעילויות אזרחיות. זה משהו שאנחנו בוחנים.

“אנחנו משקיעים הרבה כסף בתעשייה. אפשר להשתמש בו בצורה אחרת, שתומכת במשתמשים אזרחיים ואקדמיים. זה רעיון שאנחנו צריכים לחשוב עליו. אנחנו בונים SaaS - לווין כשירות (Satellite as a Service) - מערכת שתיתן למשתמשים נוספים גישה לחלל. אני מאמין שעם התשתית הזו, עם חברות שיצטרפו אלינו, אולי צעד קטן יעזור לנו להפוך עוד מידע לזמין ולייעל את הפעילות הישראלית בתחום החלל".

"תוכנית החלל הישראלית נבנתה על בסיס פער תפעולי", הסביר סא"ל ש', מפקד מרכז החלל ביחידה 9900. ישראל רצתה לדעת מה קורה מהצד השני של הגבול וגם היום נדרש מידע לווייני לצרכים התפעוליים שלנו. תמיד יש חיכוך עם האויבים שלנו. אז אנחנו מנסים להסתכל על הטווח הארוך וגם על דברים שצריך לעשות מחר. אנחנו מנסים לעשות שינויים מהירים כדי לתת פידבק ולענות על צורכי הביטחון הלאומי. מנגד, אנחנו גם משתפים פעולה עם ספקים מסחריים. אנחנו יכולים להיות שותפים לתעשייה ולעזור לה להבין את הצרכים של הלקוחות הפוטנציאליים שלה".

"אנחנו מבינים שיש צורך ביכולת חלל לאומית", הוסיף סא”ל ש’. "כל דולר שאנחנו משקיעים בביטחון הלאומי מביא שלושה דולר לתעשייה הישראלית - מביא להשקעות ביכולות הישראליות. ביחידה 9900 אנחנו לוקחים מאות צעירים ללא ניסיון מקדים, מכשירים אותם במדע נתונים ובתפעול לוויינים. הם עושים עבודה נהדרת. אחרי שלוש-ארבע שנים הם בשוק, הולכים לאקדמיה או לתעשייה, ואנחנו דואגים להם להזדמנויות תעסוקה".

סא"ל ש' סבור כי כיום, "הגישה לחלל זה לא ביג דיל, משום שמשוגרים הרבה לוויינים לחלל, אבל מרבית הצרכנים מתקשים להשתמש בתשתית הזו. עדיין קשה להם לבצע פעולות בעזרת לוויינים. היום קל יותר להיכנס לאתר ולקנות תמונות לוויין. כשלוויינים יהפכו להיות עוד נקודת קצה באינטרנט, התעשייה באמת תעבור מהפכה. גם טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ולמידת מכונה יוכלו לשפר את טכנולוגיות החלל שיש לנו היום".

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, סבור כי "אנחנו צריכים אקוסיסטם ישראלי. כיום אין לנו אין אחד רלוונטי. החלל יקר יחסית ופיתוח אקוסיסטם הוא הדרך היחידה לזוז קדימה. ללא פיתוח טכנולוגיות יחד, לא נוכל להתקדם. תפקידנו כסוכנות החלל הישראלית הוא להוריד חסמים, לעזור למסחר ולתעשייה לעשות דברים יחד ולסייע למדינה לפתור את הבעיות שלה. בלי האקוסיסטם אנחנו מאבדים את היתרון שלנו. אני מניח שהאתגר הגדול ביותר בגופים ממשלתיים הוא להבין כי ישנה הזדמנות למצוא פתרונות לבעיות גדולות באמצעות לוויינים. רוב הגופים הממשלתיים לא מבינים את זה".

לדברי אורון, "כסף הוא הבעיה העיקרית בתחום האזרחי. המטרה שלי היא להוכיח שאפשר להשתמש בנכסי החלל שלנו כדי לפתור לבעיות לאומיות. אמנם האקוסיסטם שיש לנו עדיין קטן, אבל עם גישת 'הסטארט-אפ ניישן', אפשר להביא הרבה יזמים לתחום החלל. צריך להעלות מודעות ולתת להם גישה לתשתית החלל שלנו. האתגר הוא להבין איך נוכל לעשות זאת”.

אורון סיכם: "כולם מבינים שישראל היא לא שוק גדול בתחום החלל, אבל זו סביבת בטא מצוינת. אפשר לערוך כאן ניסויים שאי אפשר לבצע במקומות אחרים".