"יש ריכוזיות מצד ספקי המזון - נפסיק את המיזוגים של הקבוצות הגדולות"

"יש ריכוזיות מצד ספקי המזון בישראל. אנחנו נפסיק את המיזוגים של הקבוצות הגדולות, כי הצרכן משלם את זה. מחירי המזון נמצאים במגמת עלייה קבועה וכל עוד לא פותחים ליבוא את שוק הפירות והירקות, זה לא ישתנה", כך אמר רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר, בראיון עם צבי זרחיה בכנס שוק ההון של כלכליסט, הפניקס וקסם קרנות.

לדברי בלינקוב, "חוסר יבוא של פירות וירקות בתוספת ריכוזיות של ספקים, מביא למחירים גבוהים ואת החגיגה הזו חייבים להפסיק. חוקי התחרות לא חלים על תחום החקלאות ומותר להם לקרטל, לתאם מחירים ולהשמיד תוצרת כדי להעלות מחירים. זה לא יתכן ש-7,000 אנשים (חקלאים) יתפסו במקומות הכי רגישים של 9.5 מיליון אנשים. אי אפשר להמשיך את החגיגה הזו".

אתה עומד בראש ועדה שאחראית על מבנה הרגולציה הפיננסית. מה גיליתם בעבודת הועדה?

"יש הרבה בלאגן. הפינטקים נופלים בין הרגולטורים השונים וצריך לסדר את הדברים".

אבל בנק ישראל רוצה את הפיקוח על כלל המוצרים בשוק ההון.

"הם לא יקבלו עוד אגפים. ברור לחלוטין שיש מתח בין היציבות שעליה מופקד בנק ישראל לבין התחרות שאינה מספיקה בענף הבנקאות, והפינטקים לא מתקדמים בארץ כמו שהיינו רוצים בגלל כשל שוק. נצטרך לסדר את זה כדי שיתפתחו פה עוד מוסדות פיננסיים".

תחזקו את רשות שוק ההון?

"אנחנו מעוניינים לחזק אותה כמדיניות. לא עד הקצה אבל נדאג לחזק אותה".

מה תעשו כדי להילחם בהון השחור?

"הוועדה שאני עומד בראשה מתמקדת בפשיעה בחברה הערבית ונגביל את השימוש במזומן וננסה לנטרל את השימוש בחשבוניות פיקטיביות. ככל שזה תלוי בי, אי אפשר יהיה להחזיק ביותר מ-200 אלף שקל במזומן וב-50 אלף שקל יצטרכו להצהיר. יש כאלה שחושבים שזו פגיעה בזכויות הפרט. שאתה נכנס לפרטים של משפחות פשע, ושפותחים כספות, ואתה מבין שיש שם 1.5 מיליון שקל במזומן, אתה מבין שזה מניע כלכלה שחורה".

מנכ"ל האוצר רם בלינקוב. "מחירי הפירות והירקות בעלייה וכל עוד לא פותחים את השוק ליבוא זה יימשך" | צילום: אוראל כהן

בתחילת החודש עלה מחיר הדלק ויש תביעות להוריד את הבלו על הדלק. למה אתם מתנגדים? יובל שטייניץ עשה את זה בעבר.

"לא כל מה שעשו בממשלות קודמות צריך לעשות היום. הכנסות המדינה בשנה ממס על בנזין למכוניות הן 10 מיליארד שקל ועל סולר עוד 8 מיליארד שקל. סך הכול 18 מיליארד שקל בשנה. הוויתור על הכנסה כזו לא פשוט, זה הרבה כסף".

יש לכם גידול בהכנסות ממסים. מה תעשו עם זה?

"הצגנו תכנית להגדלת נקודות זיכוי שעדיין תקועה בוועדות, והיא בהיקף 4 מיליארד שקל. אם ההכנסות ממסים יגדלו נשתף את הציבור בחלק מהגידול".

סוכם להגדיל את שכר המינימום. זה ריאלי?

"יש גופים שאף פעם לא יידעו שובע. זה לא יכול להיגמר. שכר מינימום בארץ הוא ברמות לא מבוטלות, של למעלה מ-5,000 שקל. שמחיר הדלק היה אצל שטייניץ מעל 8 שקלים, שכר המינימום היה 4,000 שקל. והיום הוא למעלה מ 5,000 שקל. כלומר ליטר בנזין מתוך ההכנסה הפנויה הרבה יותר זול היום".

איזה השלכות על הכלכלה בישראל יש למלחמה בין רוסיה ואוקראינה?

"ההשלכה נמוכה יחסית מכיון שהסחר בין ישראל לשתי הארצות הללו לא גבוה ביחס לתוצר. ישראל היא משק עצמאי. מרבית האנרגיה שלנו מסופקת מהגז ולכן ההשלכה הישירה עלינו קטנה. יחד עם זאת, המלחמה מייצרת אינפלציה שבאה לידי ביטוי כאן, וזה נזק מהותי והיא מגבילה את השווקים העולמיים ומייצרת מלחמת סחר, ואז ההשפעה על המשק הישראלי היא חד ערכית".

איך תלחמו באינפלציה?

"אני מקווה שבנק ישראל מבין שיש לריבית השפעה על האינפלציה. נדהמתי שהם כתבו שלריבית אין קשר למחירי הדיור. הריבית מעודדת ביקוש מצד משקיעים. זה לא שאלה שהריבית תעלה בכל העולם. הדרך העיקרית לטפל במחירים גבוהים היא לפתוח את המשק לתחרות ולנתק את תלות הצרכנים מהמונופולים החזקים פה ומקבוצות הלחץ, גם בשוק מזון, גם בשוק ההון, וכמעט בכל שוק בארץ. השווקים בארץ לא מספיק תחרותיים. מלבד שוק התקשורת שהוא תחרותי ושם אנחנו במחירים הכי זולים בעולם".

היום כל שר מגיש תוכנית דיור משלו והמחירים עולים כל שנה. הציבור לא מאמין למדיניות של האוצר כי המחירים ממשיכים לעלות.

"הדרך העיקרית היא להגדיל את ההיצע. בשנת 2021 נעשתה עבודה טובה מהבחינה הזו אבל לא מספיקה. גם לנו יש אחריות על המחירים ואני מאמין שאנחנו בדרך לבלום את עליות מחירי הדיור. ראשי הרשויות לא רוצים תושבים חדשים. זה כמעט כמו סופרמרקטים שלא ירצו קונים. וזה בגלל שהארנונה העסקית בארץ גבוהה ומייצרת להם הכנסות בלתי סבירות וראשי הערים מעדיפים לבנות מגדל משרדים במקום מגורים כי הארנונה ממנו גבוהה יותר. אנחנו נפחית את הארנונה העסקית, שהיא אחד המכשולים הכי גדולים בארץ. מצד שני צריך להעלות את הארנונה למגורים, כדי שתייצר עוד הכנסה לרשויות המקומיות".

איזה תוספות יהיו בתקציב של 2023-2024?

"יש ביקושים גדולים ויש לנו יכולות. יש את תקציב הביטחון אבל אנחנו רוצים להגדיל תשתיות ולחזק את הבריאות והרווחה. יש הרבה עבודה לעשות ואני מקווה שנעשה עוד רפורמות כמו רפורמת האג"ח שעשינו בשנה שעברה".

מדוע שר האוצר מעכב את המינוי של דה בהרב ליו"ר חברת החשמל?

"אני לא מכיר את זה אבל דעתי שיו"ר ממש לא חייב להיות במשרה מלאה, ועדיף שלא, כי הוא מפריע למנכ"ל לנהל. יו"ר הוא לא מנכ"ל-על ולא כלום בניהול היומיומי של החברה. מי שצריך לנהל הוא המנכ"ל. היו"ר צריך לנהל את עבודת הדירקטוריון. כדי לנהל את הדירקטוריון ולבקר, לא צריך משרה מלאה ואפילו לא בחברת החשמל".

מדוע חזרת לשירות הציבורי?

"כי אני אוהב את המדינה ואני חושב שאני יכול לתרום לה".