אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוות דעת משפטית: להפסיק את שיטת התמיכות בבריאות בית מרקחת. התמיכות בקופות החולים הסתכמו ב־6.3 מיליארד שקל ב־2022 | צילום: עמית שעל

בלעדי

חוות דעת משפטית: להפסיק את שיטת התמיכות בבריאות

המשנה ליועמ"שית לשרי הבריאות והאוצר: אי אפשר להמשיך להשתמש במנגנון הקיים ככלי לתקצוב הפעילות שוטפת של קופות החולים

08.08.2023, 06:02 | אדריאן פילוט

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון שיגר לשרי האוצר והבריאות חוות דעת משפטית שלפיה הממשלה לא תוכל להמשיך ולהשתמש בכלי התמיכות כדי להקצות תקציבים שוטפים למערכת הבריאות.

כפי שנחשף בתחילת השבוע, תקציב התמיכות הגיע ליותר מ־10% מסך תקציב סל הבריאות, כאשר הגירעון של הקופות ב־2022 ללא תמיכות עמד על 8.2 מיליארד שקל לעומת 1.5 מיליארד שקל, כולל תמיכות. התמיכות בקופות החולים הסתכמו ב־6.3 מיליארד שקל ב־2022. תקציב סל הבריאות עמד ב־2022 על 61.5 מיליארד שקל.

"מרבית פעילויותיהן של קופות החולים, הממומנות כיום באמצעות מנגנון התמיכות, אינן מתאימות מבחינה רעיונית מהותית למנגנון זה, המיועד למימון פעילויות וולונטריות המתבצעות באופן עצמאי על ידי גורמי המגזר השלישי, ואשר המדינה מבקשת לעודד את קיומן באמצעות תמיכה המהווה מתת רשות בלבד", כתב לימון בחוות הדעת שהגיעה ל"כלכליסט".

המשנה ליועמ"שית גיל לימון. "אפיק שלא מתאים למימון פעילות הקופות", צילום: אלכס קולומויסקי המשנה ליועמ"שית גיל לימון. "אפיק שלא מתאים למימון פעילות הקופות" | צילום: אלכס קולומויסקי המשנה ליועמ"שית גיל לימון. "אפיק שלא מתאים למימון פעילות הקופות", צילום: אלכס קולומויסקי

"חוסר התאמה רעיוני זה מייצר אף קשיים בהחלת ההוראות הנוהגות בתחום התמיכות על קופות החולים, וכן מוביל לסרבול הליך המימון האמור ומקשה במימוש המדיניות המקצועית של המשרד", מסביר המשנה ליועמ"שית ומסכם, כי "נוכח האמור, עמדתי היא כי מנגנון התמיכות איננו מהווה אפיק מתאים למימון פעילויותיהן של קופות החולים וכי יש לקדם תיקון חקיקה אשר יאפשר את מימונן באפיק תקצוב ייעודי". לדבריו, "מן הראוי אפוא כי המימון הממשלתי יועבר במסלול של רכש (במקרים המתאימים), תקצוב (באמצעות המנגנונים הקבועים בחוק ביטוח בריאות), או באמצעות קביעת מסלול ייעודי בחקיקה".

הדרישה של מערכת הבריאות לבטל את מנגנון התקצוב המעוות של האוצר אינה חדשה. הדרישה הזו אף מופיעה בהסכמים הקואליציוניים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגת ש''ס, אך על מימוש הדרישה הזו בש"ס פחות התעקשו. במשרד הבריאות אומרים כי זה שנים שמנגנון התקצוב משרת את האוצר, שמחזיק את המערכת בגירעון שמאפשר לו לשלוט עליה.

מנגד, באוצר סבורים שגם אם כל התקצוב יגיע ביום הראשון של שנת התקציב, ביום האחרון שלו תתקבל בכל מקרה דרישה לתוספת תקציבית. החשש שם הוא שאחרי שיוסיפו עוד 2 מיליארד שקל על ההתחלה, מערכת הבריאות תוסיף ותדרוש עוד 2 מיליארד שקל בסוף. מדובר בשיטה שבה דוגל גם נתניהו, לפיה יש תמיד צרכים אינסופיים ועם האוכל מגיע התיאבון: אם תוסיף עוד מכשיר MRI או אפילו 10, התור אליהם תמיד יהיה מלא. במשרד הבריאות לא מסכימים עם הגישה הזו וטוענים כי אם מקדמי תקציב הסל היו מתעדכנים לפי ההתפתחויות באוכלוסייה ובמחירי הבריאות, הסל היה גבוה יותר ב־3.4 מיליארד שקל ולא היה גירעון או צורך בתמיכות.

לימון מבהיר כי הוא לא מתנגד להמשך הפרקטיקה של מתן התמיכות הקלאסיות, אלו שעניינן הוא עידוד פעילות וולונטרית של קופות החולים. אלא שההחרגה המוצעת על ידיו תשמש תחליף למבחני הליבה, הייצוב והחירום בלבד. לימון מודע לדחיפות הטיפול בסוגיה ומבקש להדגיש כי "סבלנותו" כלפי המשך הפרקטיקה הזו מגיעה לקיצה ולפיכך יש למצוא מנגנון חלופי עד שהחקיקה בעניין תתחיל – דבר שעלול להימשך זמן רב בהינתן המצב הפוליטי.

תגיות