השכפ"ץ לא עזר: בעלי השליטה בקסטרו יעבירו מידע על ההשקעה בגלובל־אי

באיזה כובע בוצעה ההשקעה? גבי ואתי רוטר, בעלי השליטה בקסטרו (22.3%), והחברה עצמה, ייאלצו להעביר מסמכים לתובעים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד קסטרו בנוגע להשקעה פרטית של בני הזוג רוטר במניות חברת גלובל־אי (Gloabal-e). כך קבע השופט קובי שרביט, שאישר את מרבית בקשת הגילוי שהגיש בעל מניות בחברת האופנה.

"אני בדעה כי עלה בידי המבקש לבסס 'תשתית ראייתית ראשונית' לטענה זו ברף הנמוך הנדרש לצורך בקשת הגילוי", כתב השופט שרביט. עם זאת, השופט הדגיש כי אין בפסיקתו משום קביעה שהתובע עומד בדרישת התשתית הראייתית המשמעותית יותר לצורך אישור הבקשה. הבקשה לנגזרת הוגשה באמצעות עוה"ד עמית מנור וצח שפיצן.

בני הזוג יוצגו בידי עו"ד בועז בן צור וקסטרו בידי עו"ד אהרון מיכאלי. בסביבת קסטרו הדגישו כי מדובר בהליך מקדמי בלבד שמחייב את החברה להציג חלק מהמסמכים שדרשו התובעים ולא את כולם, וכי לא התקבלה החלטה לאשר את הנגזרת.

פסק הדין ותיאור הדיונים בתביעה שופכים אור על השקעת בני הזוג בחברה, שנעשתה ב־2015-2014. גלובל־אי היא חברת סחר מקוון ישראלית בתחום האופנה, שנסחרת בשווי 6.6 מיליארד דולר בנאסד"ק, ובאותן שנים היתה עדיין סטארט־אפ קטן.

הטענה העיקרית של התובעים היתה כי בהשקעה בגלובל־אי ניצלו בני הזוג רוטר שלא כדין הזדמנות עסקית של קסטרו והעדיפו לבצע אותה בכובעם הפרטי במקום באמצעות החברה שבשליטתם. ההשקעה הבשילה לרווח נאה של בני הזוג עם הנפקת גלובל־אי בנסדא"ק ב־2020.

גלובל־אי עוסקת בהתאמת אתרי מסחר באינטרנט ללקוחות מבחינת שפה, מטבע, דרכי תשלום ועוד. בני הזוג רוטר השקיעו בה כ־200 אלף דולר תמורת 1.5% ממניותיה ושמרו על חלקם בהשקעות נוספות בשנתיים הבאות. בתביעה נטען כי חלק מהמניות נמכרו בספטמבר 2021 בכ־13 מיליון דולר, כשלפי כתב התביעה המשפחה מחזיקה כמיליון מניות נוספות של גלובל־אי (מניה אחת שווה כיום 40 דולר).

בבקשה נטען כי ההשקעה בגלובל־אי קרובה במהותה לעסקי קסטרו וכי לאור התפקיד הבכיר של בני הזוג בחברה, היה עליהם להביא את ההשקעה לקסטרו. בני הזוג טוענים כי ההשקעה אינה תואמת את אסטרטגיית קסטרו באותן שנים. הההשקעה הגיעה לבני הזוג דרך הבעלים של חברת פליינג קרגו, דני רייק.

בני הזוג טענו כי רייק עניין אותם בהשקעה כמכרים אישיים ולא כבעלי שליטה בקסטרו. לאחר הגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת במאי 2022, קסטרו הקימה ועדה בלתי תלויה, בראשות השופט לשעבר עדי זרנקין, שקבעה כי החברה לא תגיש תביעה נגד בני הזוג. הוועדה המליצה על קיום דיאלוג על מנת להשיג פשרה, אולם קבעה שסיכויי התביעה נמוכים ולכן הפשרה הכספית צריכה לשקף את זה. במילים אחרות, הוועדה פחות או יותר ניקתה את בעלי השליטה מכל חשד.

בעקבות כך הגיש בעל המניות בקסטרו בקשה לגילוי מסמכים. רייק ומייסד גלובל־אי אמיר שלכט שהיה מעורב בגיוס, לא הופיעו בפני הוועדה. בהחלטת השופט מספר קביעות הנוגעות למוסד המכונה "ועדות בלתי תלויות". מדובר בוועדות שמקימות חברות, בד"כ בראשות שופט בדימוס, כאשר בעל מניות בחברה דורש מהן לתבוע נושאי משרה. לרוב, ועדות אלו מנקות את נושאי המשרה מההאשמות.

במקרים רבים, החברה טוענת לאחר מכן בבית המשפט כי על ההחלטה חל כלל משפטי המכונה "כלל שיקול הדעת העסקי", שמשמעותו היא שבית המשפט אינו מתערב בהחלטות עסקיות של החברה, משום שלדירקטורים ולמנהלים שמורה הזכות לקבל החלטות על בסיס שיקול דעת, וכך נסתם הגולל על האפשרות להגיש תביעה.

השופט שרביט, שקבע כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית להפרת חובת אמונים, הסתמך על כך שבמועד ההשקעה הראשונית ביולי 2014 כבר היתה גלובל־אי ספק של קסטרו, דבר המחזק את הסברה שהמידע ביחס להשקעה בה הגיע לידיעת בני הזוג רוטר גם מתוקף תפקידם. שנית, מתברר כי בהתאם לגרסה של גבי רוטר עצמו בפני הוועדה הוא טען כי הפניה הגיעה אליו ב"כובע כפול", קרי הן בכובעו הפרטי והן ב"כובעו בקסטרו".

לדעת השופט שרביט, מכיוון שחברי הדירקטוריון הקימו את הוועדה כדי לבדוק טענות נגד בעל השליטה, ייתכן שלא יחול "כלל שיקול הדעת העסקי", כלומר החלטת הוועדה היא לא סוף פסוק ובית המשפט יוכל לבחון אותה. עוד מצוין כי מכיוון שמדובר בטענות להפרת חובת אמונים, יש מקום לתת לבית המשפט את האפשרות לבחון את ההחלטה לגופה, ולא להשאיר את שיקול הדעת המשפטי בידי הוועדה. להחלטת השופט יכולות להיות השפעות רוחב על תחום התביעות הנגזרות, משום שמעכשיו ייתכן שחברות לא יוכלו לסלק בקשות לאישור תביעה נגזרת בקלות רק על ידי הקמת ועדה בלתי תלויה.

החלטת השופט אינה סוף פסוק כאמור. השופט קבע כי בהליך העיקרי הוא יצטרך לקבוע האם גלובל־אי שייכת לאחד משני מעגלי הפעילות של קסטרו (פעילות הליבה או פעילויות שמשיקות לעסקי הליבה) וייתכן שלהכרעה זאת יהיה משקל בהליך העיקרי. הקביעות כרגע הן ברמה שמכונה "תשתית ראייתית ראשונית", כלומר הראיות הנדרשות חלשות מאשר הראיות שידרשו בהליך העיקרי.

השופט דחה את הבקשה לחייב את החברה למסור מסמכים המעידים על היקף השירותים שסיפקה גלובל־אי לקסטרו. זאת, משום שפורטו בהרחבה בדו"ח הוועדה. כמו כן, הוא דחה את הבקשה לקבל תוכניות אסטרטגיות של קסטרו לפני 2011 ולאחר 2015, כי הן חורגות מהמועדים שבהם הוצעה ההשקעה בגלובל־אי.