ראשי ערים: "תוכנית האוצר להתחדשות עירונית בפריפריה - הפקרת התושבים"

ראשי ערים מתנגדים לתוכנית שמקדם האוצר בחוק ההסדרים לפיה מענקים להתחדשות עירונית בפריפריה הרחוקה ייהפכו להלוואות, שאותן הדיירים ייאלצו להחזיר עם מכירת הדירה או העברתה בירושה בתוספת הצמדה למדד.

במכתב שנשלח היום לראש הממשלה ולשרי האוצר והשיכון, על ידי מרכז השלטון המקומי ועליו חתומים 111 ראשי ערים ורשויות, נכתב כי התוכנית "תוביל לפגיעה משמעותית במיגון הצפון ובמאמצי ההתחדשות העירונית, בעיקר בפריפריה ובפריפריה החברתית".

לדברי ראשי הערים, "מדובר בהתנערות המדינה מהאחריות לביטחון תושביה ורווחתם. הדרישה מהאזרחים להשיב את סכומי הסיוע, כמוה כהפרת חובות המדינה כלפיהם. היא פוגעת באמון הציבור ותרתיע תושבים מקידום פרויקטים. היא מפקירה את האוכלוסיות החלשות ביותר ודורשת דווקא מהם לפרוע את הסיוע שהעמידה המדינה לשם הגשמת חובתה הלאומית".

למרות הקרבה של ערים בפריפריה לגבול והחשיפה המוגברת לאיום הטילים, וכן לרעידות אדמה בשל הקרבה לשבר הסורי אפריקאי, יש בהן עשרות אלפי דירות ללא מיגון ובבניינים שאינם עומדים בתקן לרעידות אדמה. דרך המלך לחיזוק הבניינים והוספת ממ"דים, היא בהליכים להתחדשות עירונית, בעיקר בפרויקטים של פינוי בינוי. אבל הרווח של הקבלנים נגזר ממכירת דירות, ובערים מרוחקות מחיר הדירות נמוך וההכנסות לא מפצות על עלות ההריסה והבנייה מחדש. משום כך אין פרויקטים כאלה בערים כקרית שמונה, צפת, טבריה, או בשכונות ותיקות באשקלון.

ממשלת בנט־לפיד החלה להניע פתרון על פיו הממשלה תשקיע בשלב ראשון 2 מיליארד שקל בסבסוד פרויקטים לא רווחיים ב-25 מיזמי פינוי בינוי, בין היתר, בערים צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית, שבהן כיום כ־4,000 דירות ישנות ללא מיגון. במקומן מתוכננות להיבנות 14 אלף דירות עם ממ"ד. הרעיון הוא כי המדינה תשלים את הסכום הנחוץ ליזמים כדי להשיג את הרווחיות הנחוצה. בנוסף, יש החלטות ממשלה להשקעה של 600 מילון שקל בסבסוד התחדשות עירונית באשקלון, 150 מיליון שקל בלוד ו־100 מילון שקל בקריית שמונה.

אלא שבמטרה לחסוך בתקציב 2025, משרד האוצר הוסיף לחוק ההסדרים תוכנית על פיה בעלי הדירות בפרויקטים האלה יחתמו על התחייבות להחזיר את המענק למדינה בתוספת הצמדה למדד – אם ימכרו את דירתם או כאשר היא תעבור בירושה. הערכה הן כי סכום ההחזר החזוי הוא עשרות אלפי שקלים עד 500 אלף שקל בערים מרוחקות. המענקים ישולמו על ידי המדינה ליזמים. אך המענקים האלה יהפכו לחוב שאותו משלמים הדיירים, מעין מס עבור השבחת הדירה שלהם.

על פי החוק, בפרויקטים של פינוי בינוי רוב של 67% מהדיירים יכול לתבוע דייר סרבן ולאלץ אותו להצטרף לפרויקט אם ההתנגדות שלו אינה סבירה. ואולם כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, קבעה כי בפרויקטים שתחת תוכנית האוצר, ובהם הדיירים מתבקשים להתחייב להחזיר סכומי עתק צמודים למדד, יש לקבל את הסכמת 100% מהדיירים, משום שאף בית משפט לא יאפשר להחתים בכוח דייר שמסרב להתחייב להחזר הלוואה כזו. מאחר שמדובר במתחמים שבהם עשרות ולעיתים קרובות מאות דירות, קשה לראות שמיזמים כאלה יתרוממו כעת. גם במתחמים במרכז הארץ שבהם לא נדרש סיוע של המדינה חולפות שנים עד שמצליחים להחתים את רוב הדיירים על הסכם.

במשרד האוצר לעומת זאת סבורים כי דווקא התוכנית שלהם היא זו שתאפשר להניע את הפרויקטים בפריפריה. בתקציב הנוכחי שבו נדרש קיצוץ של עשרות מיליארדי שקלים לא יימצא מקור אחר למימון סבסוד של פרויקטים כאלה. הערכות האוצר הן כי רק בערים בהם סיכון לרעידות אדמה עלות סבסוד פרויקטים של פינוי בינוי תגיע ל-17-25 מיליארד שקל, סכום שהמדינה לא תוכל להוציא בשנים הקרובות. לכן עמדתם היא כי דווקא המנגנון שהם הציעו ובו לאחר שנים הדיירים אמורים להחזיר את המענק, יאפשר להניע תוכניות פינוי בינוי.