הממשלה סוללת את הדרך להחלפת חצי מהיועמ"שים

משרד האוצר מציע ליישם את החלטת הממשלה לקצוב את כהונת היועמ"שים לשבע שנים. החלטת הממשלה התקבלה בממשלת אולמרט לפני 14 שנה ולא יושמה. לסמוטריץ' יש עניין מיוחד בסיום הפרשייה: לכהונתו של יועמ"ש של המשרד — אסי מסינג — ימלאו שבע שנים החודש.

"תפקידו של יועץ משפטי למשרד ממשלתי הינו תפקיד בכיר, קשה ומורכב, ולכן השחיקה של הנושא בתפקיד היא טבעית. כהונה ארוכה גם גורמת לסטגנציה של כוח האדם, ולעזיבת דור הביניים" - כך נימקו חברי צוות בין־משרדי את המלצתם לקצוב "באופן מיידי" את כהונת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לשבע שנים.

ההמלצה עוגנה בהחלטת ממשלה בראשית 2009, בשלהי כהונתה של ממשלת אולמרט. אך למרות שחלפו יותר מ־14 שנה מאז, יועצים משפטיים רבים בממשלה מכהנים הרבה מעבר לשבע שנים - בהם היועצים המשפטיים במשרדים מרכזיים כמו משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד התקשורת.

"הסדר כספי" בלתי מוגדר

הסיבה שהחלטת הממשלה הפשוטה הזו לא יושמה עד היום היא רשלנות של הממשלה דאז. הממשלה החליטה לאמץ את ההמלצה לקציבת כהונת היועמ"שים, אך בדו"ח עצמו הופיעה גם ההסתייגות הבאה: "יועץ משפטי אשר מונה לאחר ששימש שנים בתפקידים בשירות המשפטי, הרי שהפסקת הכהונה תהיה מותנית בהסדר כספי כפי שייקבע על ידי צוות מקצועי". כלומר, הממשלה החליטה שהיכולת להפסיק את הכהונה תלויה בכך שיגיעו עם היועץ להסדר כספי שיפצה אותו על כך שמסיימים את כהונתו. אך פרטי ההסדר נשארו פתוחים, וכאילו כדי להוסיף בלגן, במקום אחר בדו"ח כתוב כי היועצים המשפטיים זכאים ל"הסדר פנסיוני".

מאז 2009, בכל פעם שהגיע זמן הפרישה של היועץ המשפטי, הרי שהוא ניסה לנהל מו"מ עם האוצר, וכשהוא גילה שבאוצר לא מתכוננים להעניק לו "פנסיית גישור", העדיף להישאר בתפקידו. באוצר העדיפו גם הם שיישאר כדי להימנע מתשלום פנסיית גישור בשווי של 4 מיליון שקל לפורש, מתוך חשש שהדבר יגרור שורה של החלטות רוחב.

כשנכנס הממונה על השכר החדש במשרד האוצר, אפי מלכין, לתפקידו, הוא עשה את הצעד המתבקש וקבע כי מכאן ולהבא כל יועץ משפטי יהיה זכאי בסוף כהונתו לתגמול של בין 10 ל־14 משכורות, ששוויין נע בערך בין 400 ל־600 אלף שקל.

אך עדיין נשאר האתגר של התמודדות עם היועצים המשפטיים שמונו לפני סיכום זה (אך אחרי 2009), וסביב הסוגיה הזו מנהל אגף השכר באוצר משא ומתן עם נציגי היועצים המשפטיים המיוצגים על ידי עורכי דין פרטיים (לא כל היועמ"שים מיוצגים בקבוצה אחת).

לפני תקופה קצרה הניח הממונה על השכר, אפי מלכין, הצעת פשרה שלפיה יועצים משפטיים מדור ב' (כל אלו שמונו בין 2009 אחרי החלטת הממשלה שכהונתם קצובה, אך לפני ההסכם החדש משנת 2023) יקבלו תגמול בהיקף של 24-20 משכורות, סכום השווה לכ־800 עד 950 אלף שקל. גם ההצעה הנדיבה הזו, המתקרבת למיליון שקל לחלק מהפורשים, נענתה בחיוב רק על ידי מספר זניח של יועצים משפטיים מכהנים (כשניים־שלושה). בימים אלו ממתינים באוצר לחוות הדעת של משרד המשפטים בנוגע להסדר הכספי המוצע. עם זאת, גם אחרי שההסדר יאושר, יוכלו היועצים המשפטיים לפנות לערכאות בנוגע להסדר הכספי, וכך גם להאריך את כהונתם במשרד.

כאמור, ההחלטה העקרונית על קציבת כהונות של יועצים משפטיים התקבלה בממשלה כבר לפני 14 שנה מסיבות מקצועיות, וכחלק מתהליך של קציבת כהונה של בעלי תפקידים בכירים בכל הממשלה, אך מאז ממשלות ישראל "התעצלו" ולא דאגו ליישום ההחלטה.

סמוטריץ' נגד מסינג

מה קרה שדווקא הממשלה הזו נחושה ליישם את ההחלטה ולסיים את הדחיינות ארוכת השנים הזו? ובכן, תלוי את מי שואלים. יש הטוענים כי מדובר באחד הנושאים שהממונה החדש על השכר היה מעוניין לפתור כחלק מסדר יומו המקצועי.

לעומת זאת, יש רבים הטוענים כי שר האוצר סמוטריץ' לחוץ במיוחד לפעול בסוגיה זו כדי שהוא יוכל לסיים את כהונתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, שבחודש זה ימלאו שבע שנים למינויו. מסינג הוא יועץ משפטי אקטיבי שהתנגד פעמים רבות לצעדים שהשר סמוטריץ' ביקש לקדם.

המציאות היא כמובן גם וגם: מדובר בסוגיה מקצועית שתקועה כבר 15 שנה, אך כעת האינטרס להחליף את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נובע לא רק מהחשש ל"שחיקה של היועצים המשפטיים והסטגנציה שכהונות ארוכות גורמות למשרד", כמאמר הדו"ח מ־2009, אלא גם מתוך רצון להיפטר מיועמ"שים שתפקדו כשומרי סף מאז קום הממשלה האחרונה, ומתוך תקווה למנות יועמ"שים נוחים יותר תחת אלו שיסיימו את תפקידם. זאת אף שתהליך מינוים הוא מכרזי, וכולל נציג של נציבות שירות המדינה ונציג של משרד המשפטים, לצד מנכ"ל המשרד שהוא מינוי פוליטי.

יש שניסו לטעון כי ההצעה שהציע מלכין ליועצים המשפטיים — תגמול של כ־24 משכורות — היא נדיבה במיוחד, ומלמדת על כך שהמטרה העיקרית במהלך היא "להזיז את היועצים המשפטיים". מנגד, יש הטוענים כי למעשה רק 3-2 יועצים משפטיים הסכימו להצעה זו, וכי יש לזכור שהדרישה המקורית של היועצים המשפטיים היא לפנסיית גישור בהיקף של 4 מיליון שקל. כך שתוספת של 450-400 אלף שקל למענק התגמול שניתן לדור ג' (יועמ"שים שנכנסו לתפקיד מ־2023) זו פשרה סבירה בהחלט.

עם זאת, יש לזכור כי ייתכן שישנם יועצים משפטיים שמתעקשים שלא לקבל שום הסדר כספי, זאת בשל רצונם להישאר בתפקידם כשומרי סף ולהילחם נגד מה שהם רואים כניסיון פיטורים.