המילואימניקים ישלמו את מחיר ההצבעה בכנסת לקידום ההשתמטות מגיוס

בשעות הקטנות של הלילה שבין שני לשלישי, רגע לפני ערב חג השבועות ושעות ספורות לפני שהותר לפרסום כי ארבעה חיילים נהרגו ברצועת עזה - הצביעו 63 חברי כנסת בעד קידום חוק שמשמעותו השתמטות המונית של עשרות אלפי חרדים שיכולים למלא את שורות הצבא.

בניגוד לשנים קודמות שבהן המאבק נגד השתמטות החרדים היה אידיאולוגי וערכי שדרש שוויון בנטל, הפעם מדובר בצורך ממשי של צה"ל שסובל ממחסור בכוח אדם. דיווחים אחרונים מדברים על מחסור של כ־15 גדודים לוחמים המהווים אוגדה שלמה, סדר גודל של כ־4,500 לוחמים - וזאת לצד מחסור בסדר גודל דומה של כוחות עורפיים ותומכי לחימה.

המחסור החמור בכוח אדם צבאי נובע מנפילתם של כ־650 חיילי צה"ל מתחילת המלחמה ופציעתם של אלפים נוספים. לזה יש להוסיף את שחיקת חיילי המילואים שאם בתחילת המלחמה היו כוח זמין למרבית המשימות, הרי שכעת, אחרי שניים או שלושה סבבי שירות, כל קריאה שלהם בצו שמונה הופכת למורכבת יותר ובמקרים מסוימים אף מובילה ל"סרבנות אפורה" של משרתים שאינם מגיעים עקב המחיר העצום שנגבה מהם וממשפחותיהם. בנוסף, אם בתחילת המלחמה חשבו בצה"ל ובממשלה שאחרי שמונה חודשי לחימה העומס על מערכת הביטחון יקטן עקב השגת שליטה בחלק מהגזרות - בפועל החזית העזתית עדיין פעילה, חילופי האש בצפון רק מתגברים מיום ליום וגם המצב ביהודה ושומרון מתחמם, בין היתר בעקבות המשבר הכלכלי הקשה ששורר שם מאז פרוץ המלחמה.

שר הביטחון יואב גלנט נתן לפני כשלושה שבועות דוגמה למשמעות של המחסור בכוח אדם, כאשר אמר בישיבת סיעת הליכוד שאם ישראל תרצה לבסס שלטון צבאי בעזה, אז יהיה צורך בהארכת שירות הסדיר לארבע שנים.

בצה"ל סוחטים את הלימון

אם בצה"ל קיוו בתחילת המלחמה כי המערכת הפוליטית והדרג המדיני יבינו את גודל השעה ויירתמו למאמץ המלחמתי - מסתבר כי בשלב הזה כל התקוות כבר נמוגו. בצה"ל לא מחכים לקואליציה שתאשר חוק גיוס אמיתי ובמקום זאת מקדמים שם מתווה לגיוס חרדים המבוסס על "דו”ח שקדי" שמציע לצה"ל להגיע בעצמו לכל מלש"ב חרדי, בדגש על אלו שלא באמת לומדים בישיבות.

במקביל, הצבא מתכוון לסחוט את הלימון מהמשאב שכבר יש לו - משרתי המילואים. שלושה תזכירי חוק העוסקים בשינויים בצבא המילואים הונחו על שולחן הכנסת על ידי משרד הביטחון ופורסמו להערות הציבור, ואלו צפויים להשפיע על אלפי משרתי מילואים מבוגרים. באחד מתזכירי החוק מצוין בפירוש המחסור בכוח אדם בצה"ל. "על רקע הימשכות הלחימה בימים אלו ולנוכח המשימות המבצעיות הרבות שמוטלות על כתפי צה"ל כתוצאה מלחימה במספר זירות, כשלמול זאת היקף גבוה מאוד של חללים ונפגעים כתוצאה מהמלחמה, צה"ל עודנו זקוק לכוח אדם בהיקפים משמעותיים", נכתב. בהמשך מצוינים הצעדים שצה"ל נוקט בימים אלו כדי להתמודד עם המחסור, בהם עידוד התנדבות לשירות אצל מי שאינם עושים מילואים, שינוי תפקידים של משרתי מילואים בהתאם למקצועות ומיומנויות שרכשו לאחר השירות הסדיר בצה"ל, צמצום פטורים משירות מילואים וקיצור דחיות שירות (דח"ש) של היוצאים לשנת שירות ולמכינות קדם־צבאיות.

תזכיר החקיקה הראשון מאפשר לצבא להמשיך לגייס את מי שהגיעו לגיל פרישה בדיוק השנה - כדי להימנע ממצב שבו מילואימניק שהגיע לגיל פרישה השנה יפסיק את שירות המילואים שלו באמצע. משרד הביטחון מבקש להאריך באופן זמני, עד סוף 2024, בשנה אחת את גיל הפטור, כך שמילואימניק שאינו קצין ישרת עד גיל 41 במקום 40, קצינים עד גיל 46 במקום 45, ואלו המשרתים בתפקידים מיוחדים עד גיל 50 במקום 49. ההארכה נעשית "בשל הימשכותה של המלחמה והצורך הצבאי שנותר בעינו" ו"לאחר שצה"ל מצא כי לא ניתן בעת הנוכחית להחליף את משרתי המילואים הצפויים להשתחרר מחמת גילם במשרתים אחרים, מטעמי כשירותם".

שני תזכירי החקיקה האחרים עוסקים במילואימניקים בתפקידים מיוחדים, שגיל הפטור שלהם יעמוד כעת על 46 ו־50, וזאת "בשל ייחודיות ההכשרה בהם ומשמעותם הייחודית לכשירותו של הצבא". אם בעבר רשימת התפקידים הייחודיים כללה תפקידים כמו טייסים, נווטים, רופאים, קב"נים ונהגים המוסמכים על כלים מסוימים, הרי שכעת ההוראה הורחבה ל־13 תפקידים נוספים שנחיצותם התגלתה בזמן המלחמה. הצו החדש יהיו תקף ל־3 שנים וירחיב גם את האפשרות לקרוא למילואימניקים בתפקידים אלו בצו שמונה. בין היתר תפקידים אלו כוללים: מטיס כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"מ); קצין מינהל אזרחי; טכנאי מערכת חשמל ציוד מכני הנדסי; מ"כ ציוד מכני הנדסי; מפעיל ציוד מכני הנדסי עורפי וקדמי; בעלי תפקידים במערך אחזקת מרכבה, נמ"ר, אכזרית, תותח מתנייד ופורץ מכשולים הנדסי; כמו כן, עד עכשיו חלק ממי שהוגדרו כבעלי תפקידים מיוחדים לא באמת נדרשו להארכת שירות מילואים, וכעת הצו מגדיר כי הצו יחול על המשרתים בכלל היחידות במקצועות הבאים (רשימה חלקית): רופא לוחם; קצין רפואה; קצין בריאות הנפש; רב צבאי; נהג מפעיל מנוף; נהג חילוץ; נהג משא כבד; מכונאי ציוד מכני הנדסי; קצין הובלה. הצו גם מרחיב את האפשרות לקרוא לקציני זיהוי וקבורה וקציני חקירות, בשל היקף החללים הגדול וכן בשל עלייה בפעילות חקירת שבויים.

הח"כים שהבטיחו אבל לא קיימו

מתוך 64 חברי כנסת בקואליציה, רק שר הביטחון יואב גלנט הצביע נגד קידום הצעת חוק ההשתמטות - וזאת למרות הצהרות והבטחות של חברי כנסת רבים מכל סיעות הקואליציה. את הפליק פלאק המרשים ביותר עשו חברי הכנסת של הסיעות החרדיות, שבעבר טענו כי חקיקה זהה שקודמה בתקופת ממשלת השינוי היא "אחד החוקים המבזים של העם היהודי" (ח"כ משה גפני) ו"חוק גיוס פוגעני" שיאושר בתמיכת נציגי התנועה האסלאמית (אריה דרעי). כעת, המפלגות החרדיות תומכות בחוק מתוך ההבנה כי בסופו של דבר הוא יעוקר מתוכן, יישומו יידחה בשנים והוא לא יכלול סנקציות אמיתיות.

מלבדם, שורה ארוכה של חברי כנסת בליכוד, בעוצמה יהודית ובציונות הדתית הצביעו בעד קידום החוק אף שאיימו כי לא יתמכו בו. יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין שאמר כי לא יתמוך בחוק הנוכחי הצביע בעד מפני שלטענתו החוק יעבור שינויים בוועדה שהוא מנהל. ח"כ אופיר סופר מהציונות הדתית הצביע בעד וטרח להציב אולטימטום על יעדי הגיוס אחרי ההצבעה. גם חברו לסיעה אוהד טל הצביע בעד אף שאמר שהוא מתנגד לחוק ונתלה בכך שייעשו שינויים בוועדת חוץ וביטחון.

ח"כ אלי דלל מהליכוד הצביע בעד, טען כי מדובר בהצבעה טכנית וצייץ לאחר מכן כי "כאבא לקצין בצה"ל לא אאפשר את אי־השוויון שיגדיל את העול על המשרתים ויעמיק את הקרע". ח"כ טלי גוטליב מהליכוד צייצה כי הצביעה בעד החוק בגלל מחאה שנעשתה מול ביתה וח"כ אלמוג כהן הצביע בעד לטענתו מפני שנתניהו הבטיח לו לקדם מתווה פיצויים לתושבי אופקים. ח"כים נוספים שעשו קולות של נגד אבל הצביעו בעד כוללים את ניר ברקת, דן אילוז ומשה סעדה.