אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מישהו מופתע? יותר כסף למימון שרידות הקואליציה ופחות לשיקום העורף  פגיעת רקטה באשקלון | צילום: AFP / Menahem Kahana

תקציב 2024

מישהו מופתע? יותר כסף למימון שרידות הקואליציה ופחות לשיקום העורף

הקיצוץ הרוחבי צפוי לפגוע בתקציב משרד הרווחה שאמור לטפל במצוקות ובקשיים שגרמה המלחמה - ובכלל ביקש תוספת של חצי מיליארד שקל

11.01.2024, 06:36 | שחר אילן

התוכנית הכלכלית החדשה מלאה בפגיעות קשות בשכבות החלשות ביותר ובפעולות סיוע להן. בין היתר צפויה פגיעה קשה בפעולות השיקום והסיוע לנפגעים מהמלחמה, במערכת החינוך היהודית והערבית, בתוכנית ללוחמה בפשיעה בחברה הערבית וכן קיצוצים בפעולות הבסיסיות ביותר של הרשויות המקומיות הערביות. כל זאת בשעה שאין כמעט שום קיצוץ בתקציבים הקואליציוניים. במצב הזה קשה לראות בתוכנית הכלכלית תוכנית למימון המלחמה ולא תוכנית למימון הכספים הקואליציוניים.

היגיון בסיסי של תוכנית כלכלית מכתיב לקצץ תוספות לפני חיתוך בתקציבים קיימים. לכן אם יש משהו שמתבקש לעצור זה את תוספת השכר של מיליארד שקל למורים החרדים. אבל במכתב שהפיץ מנכ"ל החינוך העצמאי אליעזר סורוצקין בשבוע שעבר למנהלי המוסדות הוא דיווח שהארגון נערך לשלם לא רק את התוספות אלא גם תשלום רטרואקטיבי מספטמבר. בתקציב הישיבות מתוכננים 2 מיליארד שקל, אבל בינתיים ידוע על קיצוץ של כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד. לעומת זאת הורידו 25 מיליון שקל מהספריות הציבוריות.

רוב המאבקים שצפויים סביב התקציב הם על קיצוצים שמעבר לקיצוץ הרוחבי הצפוי של 3%. אם יש מקום אחד שבו עולה השאלה איך בכלל עלה על דעת האוצר להפעיל את הקיצוץ הרוחבי זה משרד הרווחה, שאמור לטפל בכל המצוקות שיצרה המלחמה. המשמעות של 3% מהתקציב הגמיש של המשרד היא 80 מיליון שקל, וזה אומר פגיעה בטיפול בנוער בסיכון, אלימות במשפחה, התמכרויות, כולל סגירת מסגרות. כל זאת כשמשרד הרווחה בכלל דורש תוספת של עוד חצי מיליארד שקל כדי להתמודד עם האתגרים החדשים. זאת במקביל להעברה מתוכננת של כ־600 מיליון שקל להדתה ולהתנחלויות במסגרת המשרד המומצא למשימות לאומיות של הציונות הדתית.

"אם הקיצוץ ייצא לפועל לא רק שלא נוכל לתת מענה ראוי לכל הצרכים המרובים שנוספו, אלא שגם במה שאנחנו נותנים היום נצטרך לקצץ", אומר בכיר במשרד הרווחה. יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות ענבל חרמוני אומרת ש"האוצר ממשיך בקונספציה. דווקא עכשיו, כשהצרכים של נפגעי המלחמה, המפונים, החטופים, משפחות החיילים וכלל הציבור גדלו פי שלושה, וכשיש צורך בעוד 5,000 עובדות סוציאליות – מקצצים בתקציבי הרווחה".

יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, תמי ברששת, אמרה: "זאת מדיניות עיוורת ואיוולת של האוצר, שמביאה להפקרת אזרחי המדינה".

במשרד החינוך למשל מתוכנן קיצוץ מעבר לקיצוץ הרוחבי, עוד חיתוך בבשר החי של 160 מיליון שקל השנה ו־980 מיליון שקל בשנתיים הבאות. 80 מיליון יקוצצו בכל אחת משלוש השנים הבאות מהשעות הגמישות שעומדות לרשות מנהלי המחוזות כדי לפתור בעיות ומצבי חירום. 80 מיליון שקל השנה ו־240 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים הבאות יקוצצו מתקציב הפעולות של המשרד. הניסיון מלמד שבמקרים כאלה מהר מאוד מקצצים בתוכניות חיוניות לנערים בסיכון, בחינוך המיוחד ובטיפול הנפשי לתלמידים.

שר החינוך יואב קיש הודיע שאם לא יבוטל הקיצוץ יתנגד לתקציב.

בצל המלחמה כמעט לא שמו לב לנתון הנורא שלפיו 244 איש נרצחו בשנה היוצאת בחברה הערבית, יותר מכפול מכל שנה אחרת. התגובה של הממשלה למחדל הזה שלה היא קיצוץ דרמטי של 15% בתקציבי תוכניות הפיתוח של החברה הערבית, כולל תוכנית הלוחמה בפשיעה.

אבל לא מדובר רק בקיצוץ בתחנות משטרה ונוכחות שוטרים, זה גם קיצוץ בחינוך, במקומות עבודה ובפעולות חינוך בלתי פורמלי – כל הדברים שחיוניים למלחמה בפשע המאורגן. על פי תחשיבי ועד ראשי הרשויות הערביות, מדובר ב־4.5 מיליארד שקל לשלוש שנים. יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות וראש המועצה המקומית ערערה מודר יונס כתב לנתניהו שלקיצוץ יכולות להיות "השלכות הרות אסון".

תגיות