חלק מיבואניות מכשירי השמיעה מנסות להרוויח על חשבון קופ"ח - ובינתיים הציבור משלם

מספר יבואניות של מכשירי שמיעה מעכבות זה כשנתיים מכרזים של קופות החולים – המיועדים לספק את אותם מכשירים במחיר נמוך בהרבה (פחות ממחצית ממחירי השוק). לדברי קופות החולים ומשרד הבריאות, כפי שעולה מכתבי הגנה, שיטת העיכוב היו "עתירות סרק" לבית המשפט וזאת במטרה לעכב את מדיניות הסבסוד של הרגולטור והממשלה ובכך להרוויח סכומי עתק. לפי תגובות קופות החולים לעתירות, ההפסד לסל הבריאות נאמד בכ-80 מיליון שקל - כאשר ישנם עוד כ-50 מיליון שקל שהמבוטחים (הציבור) נאלצים לשלם בנוסף.

"העתירה והבקשה למתן צווי ביניים שהוגשו קובעות שיא חדש בעזות המצח ובמידת הציניות של העותרת, שעשתה לה שיטה – הגשת אינספור הליכי סרק עקרים במטרה לשבש את הליכי המכרז שעורכת כללית לאספקת מכשירי שמיעה למבוטחיה", כותבים עורכי דין של הכללית. "המטרה היחידה של העתירה והבקשה הינה ניסיון לשמר את מחירי מכשירי השמיעה המופקעים והשערורייתיים אותם גובה העותרת ממבוטחי כללית. העותרת אינה מעוניינת להתחרות במכרזי כללית ואינה מעוניינת לזכות בהם, שכן היא תיאלץ להוזיל את מחירי מכשיריה. היא מעוניינת לשמר את שיטת ההחזרים, שמאפשרת לה ליטול את כספי סל הבריאות ומבוטחי כללית כבדי השמיעה, שהינם, ברובם, קשישים קשי יום" נכתב עוד.

בתגובה לאחת העתירות, קופ"ח כללית, המבטחת מעל מחצית מהישראלים, חושפת מקרה מצמרר במסגרתו אזרח כבד שמיעה שחזר מהשבי מעזה – שם נלקחו מכשיריו בידי חמאס - נדרש לשלם 13,800 שקל על שני מכשירי שמיעה, כאשר המחיר שהיה אמור לשלם אם המכרז היה בתוקף היה עומד על 3,000 שקל. כלומר, הכללית הייתה צריכה לשלם 3,000 שקל לחברה בגין המכשירים, והמטופל היה צריך לקבל את המכשירים בחינם.

בפועל, חלק מהמכרזים עוד מעוכבים והתוצאה עגומה לחלוטין: הכללית היתה אמורה לשלם 6,000 שקל ליבואנית והאזרח ששב מהשבי החמאס עוד 7,800 שקל. בפועל "כללית" מימנה את כל הסכום וסירבה לגבות את הסכום מהאזרח ששב מהשבי, אך ברור כי מדובר במקרה קיצון והיא לא נוהגת כך בכל המקרים. המכרז המדובר נסגר בספטמבר 2021, אך לא יצא לפועל בגלל אותן עתירות.

כפתרון ביניים, החליטו במשרד הבריאות ובקופות לאמץ את שיטת ההחזרים (החזר כספי בגין רכישת המכשיר בשוק הפרטי) כדי לעמוד בחוק (המחייב מימון ציבורי של אותם מכשירים).

מכשירי השמיעה נכנסו לסל הבריאות ב-2011 ומאז הזכאות להם רק הולכת וגדלה - כאשר היא מכסה כבר את כל שכבות הגיל (עד גיל 18 באחריות משרד הבריאות ומגיל 18 באחריות הקופות). עד אז, נאלצו אזרחי ישראל כבדי השמיעה לממן את המכשירים באופן פרטי.

המעבר של מימון פרטי למימון ציבורי על ידי הקופות גרמה להורדה משמעותית במחיר שהיבואניות מוכרות את המכשירים לקופות. נכון להיום, הקופות מממנות מכשירים עד 3,000 שקל לאוזן, כאשר במכרזים האחרונים של כללית ולאומית נסגר מחיר של 1500 ו-2500 שקל למכשיר לאוזן, בהתאמה. משמע, כל כבד שמיעה בישראל היה אמור לקבל מכשיר שמיעה איכותי - בחינם.

כאמור חלק מיבואניות מכשירי שמיעה לא אוהבות את המכרזים ובפועל, כבר שנתיים מצליחות "לעכב" את ביצועם באמצעות הליכים משפטיים-שבעיני הרגולטור והקופות הן לא אחרת מתביעות סרק- והם מעכבים כל פעם את מימוש המדיניות ואת הסבסוד, כאשר "סאגת התביעות" בעניין מכשירי שמיעה החלה עוד ב-2016-וכל פעם חוזרת על עצמה. מכרז הכללית מעוכב זה שנתיים בעוד מכרז לאומית בשנה וחצי. בתקופה הביניים, החליטו הקופות יחד עם משרד הבריאות להעניק החזרים למטופלים בגין רכישת המכשירים החיוניים לתפקוד תקין - של עד 3,000 שקל לאוזן. מטבע הדברים, כל עוד המכרז לא ממומש, המבוטחים נאלצים לרכוש באופן פרטי את המכשירים "בשוק הפרטי" ולפיכך לשלם יותר - ורק לאחר מכן לקבל החזר.

לפי נתוני הכללית, הקופה מפסידה בגין היעדר ביצוע מכרז (שחשוב להבהיר כי כבר התקיים, נסגר ונקבע מחיר סופי למכשיר) כ-55 מיליון שקל בשנה. זה הסכום עבור הכללית - שם משקל כבדי השמיעה גבוה מהאוכלוסייה הכללית, כך שלפי הערכות שאר הקופות גם מפסידות סכום של כ-25 מיליון שקל בגין תשלום עודף על מכשירי שמיעה.

מדובר ב-80 מיליון שקל מסל הבריאות שמיועדים לממן מכשירי שמיעה במחיר מופקע ולא ילכו למימון תרופות, טיפולים והקמת מרפאות, אבל זה לא הכל: גם הציבור מפסיד שכן כעת הוא מקבל החזר של 3,000 שקל למכשיר לאוזן ומחיר המכשירים יכול להגיע גם ל-6,900 שקל - כך שהוא מממן את ההפרש (מכיסו הפרטי). לפי משרד הבריאות, מדובר בעוד 50 מיליון שקל שיוצאים מכיסם הפרטי של המבוטחים - מעין מס מוסתר לכבדי שמיעה.

החלק הלא פחות מקומם בסיפור הוא כי זו לא הפעם הראשונה שחלק מיבואניות מכשירי שמיעה משתמשות בשיטה הזו אחרי שפוקעים המכרזים הקודמים.

כאמור, חלק גדול מיבואניות מכשירי השמיעה הגישו הליכים כנגד קופות החולים (כללית ו/או לאומית) ו/או כנגד משרד הבריאות במספר הליכים שונים במהלך השנים האחרונות. בחלק מהתביעות, חלק מהיבואניות עתרו תחת "איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל (ע"ר)", אך לא כלל היבואניות מאוגדות תחת האיגוד. יצויין כי חלק מהיבואניות תבעו אחת את השניה ולא רק את הקופות ואת משרד הבריאות. כמו כן, ישנן תביעות של "הכללית"- נגד היבואניות שעתרו נגדה. הדבר יצר "מבוך" משפטי עצום: שכבות של תביעות ותביעות צולבות. חלק מהתביעות אף הגיעו להכרעת בית משפט העליון.

הערת מערכת: נדגיש כי ישנן גם יבואניות אחרות שבחרו שלא לקחת חלק בפרקטיקה זו, לא להשתתף כלל במבוך ההליכים המשפטיים ולא להביא לעיכוב המכרזים.