שיפור בציונים במבחנים הארציים בשפה העברית - אבל הפערים התרחבו

שיפור מסוים נרשם בהישגים של תלמידי ד' דוברי עברית בשפת אם בתחילת השנה לצד יציבות בהישגים של תלמידי ד' דוברי הערבית. עם זאת בשכבות החלשות בחברה הערבית, שהן החלשות בישראל, נרשמה ירידה גדולה - כך שהפערים בחינוך, שהם גם כך הגדולים בעולם, רק התרחבו. כך עולה מתוצאות המבחנים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד' שנערכו במאי 2024, בצל מלחמת "חרבות ברזל", שמפרסמת היום (חמישי) הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה).

לפי הנתונים, נרשמה עלייה של 10 נקודות בהישגי התלמידים במבחן בשפת-אם עברית (לציון של 324), ועלייה של 5% (ל-62%) בשיעור התלמידים ברמת הביצוע הגבוהה בהשוואה ל-2023. העלייה בהישגים ניכרת בעיקר בקרב תלמידי הפיקוח הממלכתי והפיקוח החרדי. לא חלה עלייה של ממש בהישגי התלמידים מהפיקוח הממלכתי-דתי.

עלייה מדאיגה נרשמה בפערים בחברה הערבית. ציוני התלמידים מהחברה הבדואית בדרום ירדו משמעותית (ירידה של 23 נקודות ועלייה של 18% בשיעור התלמידים ברמת הביצוע הנמוכה מאוד). הפער בין ציוני תלמידי ד' דוברי הערבית מרקע חברתי-כלכלי בינוני ונמוך גדל ב-11 נקודות ועומד כעת על 25 נקודות - כמעט כפול מהפער ב-2023. המשמעות היא גידול בפערים בחברה הישראלית כולה, שגם כך נחשבים לגדולים בעולם.

בשל המלחמה, המבחן הועבר באופן מדגמי (ולא בית ספרי כפי שהתקיים בשנים קודמות). זה לא השינוי המתודולוגי היחיד. בתי הספר של המפונים נשארו בחוץ, ובראמ"ה אומרים שלפי הבדיקות שלהם הדבר לא משפיע מהותית. החרדים שולבו בציון הארצי למרות שבשנים קודמות חשבו בראמ"ה שאין מספיק חרדים למטרה זו. לצורך שילובם חישבו מחדש את השנים הקודמות. כן הורידה ראמ"ה פרק מהמבחן וחישבה מחדש את השנים הקודמות בלי הפרק. השינויים הרבים האלה מעלים סימני שאלה על תקפות ההשוואה לשנים קודמות, אך בראמ"ה סבורים שאין בעיה לעשות זאת.