"אנחנו יכולים למות": עובדי ספינות במעבר ים סוף מתארים את המתח

כשהתפוצץ הטיל, אכל רוב צוות הספינה ארוחת צהריים. ארטם היה אחד משלושה אנשים שהיו על הגשר באותו אחר צהריים בתחילת דצמבר. הם ניווטו את ספינת המשא הענקית דרך דרום הים האדום. מאז סוף נובמבר רצועת מים זו היא אזור סכנה בשל תקיפות של עשרות ספינות מצד חמושים חות'ים. ארטם מעריך שהפיצוץ אירע כ-10 מטרים מעל הספינה השוקלת 60,000 טון, והמלחים שמעו אותו בחדר האוכל מעל תנועת המנוע. הוא מספר כי רוחות חזקות באותו יום מנעו ככל הנראה פגיעה ישירה ואובדן חיים.

קולו של הקפטן עלה על מערכת הכריזה של כלי השיט, והורה לאנשי הצוות להיכנס למצודה, חדר בטוח בספינות המועדות להתקפות פיראטים. אלה שהיו על הגשר שלחו הודעות מצוקה. זו לא הייתה המתקפה היחידה באותו יום באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. חמושים חות'ים, קבוצה תימנית הנתמכת על ידי איראן, מכוונים לספינות או לכלי שיט המזוהים עם ישראל או מובילים סחורות למדינה, אם כי קשרים אלו נראים קלושים יותר ויותר.

"זו לא בדיחה, אנחנו יכולים למות", אמר ארטם. בעיני כמה מחבריו לצוות עלו דמעות, הוא הוסיף בשיחת וואטסאפ: "הם יושבים על הכיסא וממש בוכים, כי זה מאוד מאוד מפחיד".

שלושה ימאים, שעברו לאחרונה באזור, ביקשו להימנע מזיהוי בשל חשש ביטחוני ומחשש לענישה מצד מעסיקיהם על כך שדיברו בפומבי. תעשיית הספנות הרחבה יותר חוששת לכל דבר שיכול למשוך תשומת הלב לציים שלה ולהחמיר את הסיכונים. עובדי ספינות כמו ארטם ואחרים ששוחחו עם בלומברג, פירטו את הסכנות החדשות חסרות התקדים באחד מנתיבי הים החיוניים ביותר בעולם. החות'ים ביצעו לפחות 24 התקפות בין ה-19 בנובמבר ל-2 בינואר, לפי פיקוד מרכז ארה"ב, כולל צניחה ממסוק כדי לחטוף כלי שיט. צוות של 25 איש נלקח כבן ערובה, והספינה מוחזקת במימי תימן.

חלקים מהים האדום וממפרץ עדן מוגדרים "בסיכון גבוה" ו"מלחמתי". חברות ספנות רבות, כולל A.P. Moller-Maersk A/S, קו המכולות השני בגודלו בעולם, מנתבים מאות ספינות סביב כף התקווה הטובה כדי להימנע מהסכנות. עבור הימאים שהיו עוברים בדרך כלל בים האדום, הנתיבים העוקפים הם הקלה עצומה, אך יש להם גם מחיר. יותר מ-10% מהסחר העולמי עובר דרך תעלת סואץ, ודרך ארוכה יותר סביב אפריקה יכולה להוסיף בערך 5,000 מיילים ועלויות של מיליונים הקשורות לעיכובים.

אך ספינות רבות ממשיכות לעבור באזור למרות המתחים הגוברים. ב-31 בדצמבר נענה הצי האמריקאי לקריאת מצוקה מאוניית מכולות של מארסק, והטביע 3 ספינות חות'יות. בתגובה שלחה איראן ספינת מלחמה לים האדום – תזכורת מטילת אימה לימאים על הסיכונים העומדים בפניהם.

חלק מחברות השילוח החליטו שהסיכונים שנותרו ניתנים לניהול. כאלף ימאים ביום עוברים עדיין במיצר באב אל-מנדב – רצועת המים הצרה בקצה הדרומי של הים האדום, שבה התרחשו רבים מהפיגועים. חברות אלו מעבירות סחורות, החל ממוצרי ייצור כמו נעלי ספורט ועד סחורות גולמיות, כמו נפט גולמי ועפרות ברזל.

קצין בכיר בספינת מכולות גדולה אשר נצפה בצילומי הווידאו של חטיפת המסוק תיאר את המקרה. ההתקפה היתה כל כך פתאומית, עד שצוות הספינה לא הספיק להגיב. הגשר היה אטום לרעש, והצוות כנראה לא הבין שהם בהיתקלות עד שהיה מאוחר מדי. "כולנו פחדנו", אמר. "אין לנו אמצעי אבטחה כלשהם נגד מתקפת מסוק". תפקידו היה לשמור על הספינה בכל מחיר. הם נסעו מהר מהרגיל, קרוב ל-20 קשר - מה שמקביל למהירות יבשה של כ-40 קמ"ש. אבל גם בקצב הזה, היה לוקח לכלי השיט כיומיים לעבור את אזור הסיכון הגבוה.

הקצין הבכיר דבק בשגרה שלו: ביצים לארוחת בוקר; הרמת משקולות בחדר הכושר של הספינה בהפסקות. ייתכן, הוא אומר, שתקיפת מזל"ט תפגע במטען דליק, או במיכל דלק, ושריפות על ספינות הן קשות ביותר לכיבוי. חמישה אנשי צוות מתו בשריפה בשנת 2018 על סיפון ספינת מכולות של מארסק בים הערבי. הקצין הבכיר ועמיתיו לעבודה קיבלו תזכורת ברורה למזל שהיה להם כאשר, בזמן שעמדו לעזוב את אזור הסיכון הגבוה, הם קיבלו קריאת מצוקה מספינה שנמצאה קצת מאחוריהם. הפיראטים גם הם מהווים סיכון באזור, אך כעת הם סיכון קטן ביחס לטילים, מל"טים, התקפות מסוקים וחטיפות. האפשרות היחידה בשעת מתקפה היא לקרוא קריאת מצוקה ולקוות לטוב.

עבור ארטם, שמשפחתו הצעירה ברחה ממולדתו מריופול כשהחלו תקיפות אוויריות רוסיות ב-2022, הפיצוץ היה הבזק פלאשבק לאלימות שחווה באוקראינה. החשש שלו הפך במהירות לכעס על כך שהנהלת הספינה בחרה בים האדום על פני נתיב עוקף ארוך יותר, אך בטוח יותר, סביב כף התקווה הטובה. כעת הוא חזר לחוף ונמצא עם משפחתו, אך בקרוב יחזור שוב לסיפון. לימאים אין הרבה שליטה לאן תיקח אותם העבודה.