גיימריסט
למשחק הזה לא ציפינו: נינטנדו חוגגים יום הולדת לזלדה עם חידוש ל-Skyward Sword
לכבוד חגיגות יום ההולדת ה-35 למותג המשחקים האהוב, נינטנדו משחררים חידוש לאחד המשחקים הפחות פופולריים בסדרה. האם הם הצליחו לשפר את המשחק הנודע לשמצה, או שמדובר בעוד גרסה שכדאי להתרחק ממנה?
קשה למצוא אדם שלא מכיר את סופר מריו, מותג הדגל של נינטנדו וזה שהכי מזוהה איתה, אבל לחברה יש מותג גדול נוסף. הוא אומנם קצת פחות תפס בארץ, אבל ברחבי העולם זוכה להצלחה רבת שנים, וכמעט כל משחק בו נחשב למשחק הטוב ביותר שיצא באותו דור קונסולות: Zelda. סדרת משחקי הרפתקאות בכיכובו של לינק, גיבור צעיר שבכל פעם יוצא לעזרתה של הנסיכה החטופה זלדה.
קראו עוד בכלכליסט:
המשחק הראשון בסדרה יצא בשנת 1986, ומאז כל משחק חדש מעורר ציפיות גבוהות בקרב המעריצים - ובדרך כלל גם עומד בהן. בדיוק השנה חוגגת סדרת המשחקים הזו 35, ואחרי החגיגות הענקיות שנינטנדו ארגנה למריו, שחגג 35 בשנה שעברה, המעריצים ציפו שהשנה הזו תהיה לגמרי השנה של זלדה. נינטנדו הפתיעה עם הכרזה על משחק אחד בלבד, גם הוא חידוש למשחק ישן שיצא בדיוק לפני עשור, ודווקא נחשב לפרק הכי שנוי במחלוקת בסדרת המשחקים הזו - וזה שהמעריצים השרופים אוהבים לשנוא.
The Legend Of Zelda: Skyward Sword יצא לקונסולת הווי (Wii) ב-2011, וכמו הרבה משחקים בקונסולה הזו, הוא עשה שימוש רב בחיישני התנועה של המכשיר, שכבר אז נחשבו על ידי קהל ההארד קור לגימיק מיותר. כמעט כל פעולה שצריך לבצע במשחק, החל מהקרבות ועד טיפוס על קירות או פתרון חידות, התבססה על שימוש בחיישני התנועה, שהיו לא מדויקים מספיק, ובעיקר מעייפים עבור מי שמשחק במשך כמה שעות רצופות. ההסתמכות הזו על תנועה הפכה את Skyward Sword לכבשה השחורה של סדרת המשחקים המצטיינת, במיוחד כשהביקורת לא הסתיימה בעניין השליטה.
על פניו, זוהי בחירה גרועה למדי של נינטנדו לחגיגות יום ההולדת, במיוחד כשהחידוש שלו הוא הדבר היחיד שמציין את האירוע החגיגי. אבל, נינטנדו כמו נינטנדו, הצליחה להפתיע אפילו את המעריצים האדוקים והגרסה החדשה מתקנת כמעט את כל מה שהם שנאו בגרסה המקורית.
מבססים שליטה
נתחיל עם מה שנחשב לבעיה הגדולה ביותר של המשחק - השליטה. נינטנדו השאירה את האופציה לשליטה במשחק על ידי חיישני התנועה של המכשיר והג'ויסטיקים, אבל אם זה בכלל היה אפשרי, השליטה עכשיו היא אפילו פחות יציבה ורספונסיבית מגרסת המקור, והיא מובילה לתסכול רב תוך דקות. למרבה המזל, נוספה הפעם גם אופציה לשליטה קונבנציונלית יותר, דרך הכפתורים - וקשה לתאר עד כמה השליטה החדשה הזו משנה את המשחק כולו. פתאום קל מאוד להתרכז בקרבות ובדמויות עצמן, במקום לכעוס בזמן שאתם מנפנפים את הידיים בחוסר אונים. קטעי התעופה באוויר על גבי הציפור הרבה יותר פשוטים והמשחק מרגיש הרבה יותר כמו משחק זלדה קלאסי, והרבה פחות כמו גימיק שנועד למכור עוד קונסולות Wii. בן לילה Skyward Sword הפך להיות משחק שפשוט כיף לשחק. הקרבות כיפיים הרבה יותר, החידות באמת מאתגרות את המחשבה ולא את היכולת לנפנף בידיים יציבות, והרבה יותר כיף לשקוע בעלילה, שגם בזמן אמת נחשבה לאחת הטובות בסדרה, עם המון דמויות מצחיקות ומעניינות שקל לחבב.
בעיה נוסםפת במשחק המקורי הייתה הגרפיקה שהזכירה ציורים בצבעי מים, עם המון מריחות של צבע וטקסטורות. רעיון טוב על פניו, אבל עם הרזולוציה הנמוכה שייצר ה-Wii בזמנו, הגרפיקה פשוט נראתה מרוחה ומטושטשת, כמעט כמו טעות. החידוש משפר את הגרפיקה והרזולוציה ל-HD, ולמרות שהמשחק לא נראה כמו משחק חדש לגמרי, פתאום הבחירה הגרפית של המעצבים נראית הרבה יותר הגיונית, ובעיקר אמנותית. יחד עם העיצוב המצטיין של הדמויות והסביבה, קשה להתלונן עכשיו על המראה של המשחק. כמה מהטקסטורות עדיין מרגישות מעט מרוחות מדי, בעיקר קירות ואדמה, אבל הלוק המצויר עובד כל כך טוב עכשיו, שקשה להתלונן.
וכך אנחנו מגיעים לנקודה הבעייתית האחרונה - הליניאריות של המשחק. Skyward Sword הוא משחק ליניארי כמעט לגמרי. בכל רגע נתון לינק יודע לאן ללכת ומה המשימה הבאה שלו, ואין לו אפשרות לבחור מבין כמה משימות או סתם לשוטט ללא מטרה. בזמנו, משחק שכזה נחשב לצעד אחורה, אחרי משחקים קודמים בסדרה שהרגישו קצת יותר פתוחים וחופשיים. אבל איכשהו, אחרי Breath Of The Wild, המשחק האחרון בסדרה שיצא לפני כ-3 שנים ונחשב למשחק הכי פתוח ולא ליניארי בסדרה, פתאום Skyward Sword מרגיש כמו שינוי מרענן. אם שיחקתם ב-Breath Of The Wild והרגשתם שאתם הולכים לאיבוד, מאבדים עניין או פשוט לא יודעים מה הדבר הבא שאתם אמורים לעשות, במשחק הזה לא תתקלו בתסכול דומה. עכשיו ניתן להתקדם עם העלילה בקצב יציב וליהנות מהשילוב המדויק בין קרבות וחידות.
לסיכום: נינטנדו שוב הצליחו להפתיע את המעריצים שלהם, עם חידוש מצוין ממש למשחק שנחשב במשך שנים לשנוי במחלוקת, והצליחו להכניס גם אותו אל היכל התהילה של המשחקים הטובים שלהם. אם נמנעתם ממנו עד היום בגלל השליטה המעצבנת או הגרפיקה המטושטשת, זה הזמן המושלם לשחק בו, בגרסה הטובה ביותר שלו כנראה. ומזל טוב לזלדה!