משרד האוצר בולם את התוכנית למניעת הצפות

בשיאו של החורף, וערב דיון קריטי בנושא מניעת הצפות, משרד האוצר בלם את התוכנית הארצית לניהול נגר עילי. התוכנית — שמקודמת בשנה האחרונה על ידי מינהל התכנון במטרה לצמצם את הסיכון להצפות בעקבות גשמים בשטח בנוי — היתה אמורה להגיע היום לדיון אחרון ומכריע במועצה הארצית לתכנון ובנייה. אלא של”כלכליסט” נודע כי בימים האחרונים אנשי האוצר פנו לשלומי הייזלר, יו"ר המועצה ויו"ר מטה התכנון במשרד הפנים, וביקשו ממנו לדחות את הדיון — והוא נענה לבקשה ברגע האחרון. המועצה היתה אמורה לקבל היום החלטה סופית בתוכנית, ולהגיש את החלטתה לממשלה, שהיא הסמכות התכנונית העליונה, אך להפתעת חברים במועצה, נשלח אתמול סדר יום חדש שממנו הושמט הדיון בתוכנית.

תדהמה וכעס

באוצר חוששים כי התוכנית תוביל להתייקרות עלויות הבנייה, ולעודף רגולציה וסרבול הליכי התכנון. הטענה המרכזית היא כי זו תוכנית ארצית שמתווה עקרונות באופן גורף לכל המגרשים המיועדים לבנייה ברחבי הארץ. כתחליף מבקשים באוצר ליצור מיפוי של האזורים שבהם סכנת שיטפונות ולגבש תוכניות נקודתיות רק באזורים אלה, ובדרך זו למנוע השתה של עלויות עודפות במגרשים שבהם אין צורך בניהול מי נגר.

התוכנית מטפלת במי נגר באמצעות צמצום זרימתם לתעלה מרכזית והצפתה על ידי עידוד של חלחול מים או אגירתם הזמנית (השהיה). באוצר טוענים כי הפעולות הללו מייקרות את עלויות פיתוח המגרשים, וההתייקרות תגולם לבסוף במחיר הדירה. בנוסף, חלק מהפתרונות ייושמו במגרשים שבהם ייבנו רבי־קומות, ובאוצר חוששים כי בחלוף השנים לדיירים לא תהיה מוטיבציה ואמצעים לתחזק את הפתרונות האלה. באוצר מבקשים לבחון פתרונות אחרים, ובהם הקמה והרחבה של תעלות ניקוז, כלומר במקום שהמים ייאגרו על השטח, להזרימם לתעלה גדולה ורחבה.

הצפת גשמים בנהריה ב־2021. למשרד אוצר היה נציג בכל הוועדות עד כה | צילום: גיל נחושתן

התנגדות האוצר לתוכנית התקבלה במינהל התכנון בתדהמה ובכעס, לאחר שהיא כבר מקודמת במוסדות התכנון למעלה משנה, ועברה שורה של ערכאות תכנוניות ודיונים בוועדות שבהן לאוצר יש נציג, ועד לימים האחרונים לא הושמעה כל ביקורת. באפריל 2021 המועצה הארצית החליטה פה אחד על העברת התוכנית להערות הוועדות המחוזיות. ב־28 דצמבר 2021 הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים המליצה לאשר את התוכנית. זאת ועוד, במינהל התכנון הצליחו להגיע להסכמות על התוכנית גם עם ראשי השלטון המקומי, שבתחילת הדרך התנגדו לה, והיא אף מקובלת על רשות המים. באוצר סבורים כי בשלטון המקומי אדישים לתוכנית משום שהעלויות העודפות יושתו על הקבלנים, ויתגלגלו בסוף לרוכשי הדירות, ולא לעיריות.

במינהל התכנון כועסים גם על תוכן הדברים. גורמים שבקיאים בנושא אמרו ל”כלכליסט”: "הבקשה של האוצר הזויה, איך אפשר להכין תוכנית נקודתית? באיזו עיר אין הצפות, ואיך אפשר לדעת היום מה יהיו הצרכים בעוד שנים?". בנוסף טוענים כי הדרישה לתעל את המים היא בעצמה יקרה מאוד וכרוכה בהחלפת כל מערכות הביוב של העיר. זאת משום שאין טעם להקים תעלת ניקוז רחבה שאינה מתאימה ברוחבה לתעלות הניקוז באותה עיר. מהסיבה הזו הפתרון הזה לא מיושם בשום מדינה בעולם.

מימין: שר האוצר אביגדור ליברמן ויו”ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה שלומי הייזלר. התוכנית עמדה לפני דיון אחרון | צילום: טל שחר, דוברות משרד המשפטים

כמו כן, בניגוד לטענת האוצר, התוכנית שמקדם מינהל התכנון כוללת מנגנון שמאפשר לשקלל את נתוני הסביבה ולהתאים פתרונות ניקוז לפי צורכי כל מתחם. מגרשים בגודל של עד 5 דונם למשל יצטרכו להציג בתוכנית הבנייה פתרון לצמצום הנגר ב־50%. מגרשים גדולים יותר יצטרכו להציג פתרון שיצמצם את הנגר ב־75%.

עיכוב באישורה של התוכנית עלול להוביל לעיכוב תוכניות בנייה, בניגוד לשאיפתו של האוצר. בעיות הניקוז הן מהגורמים שבולמים כיום בנייה של עשרות אלפי דירות באזור החוף, במיוחד באזור הרצליה ומערב השרון.

נזכרו “לבחון לעומק”

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: “בתיקון המוצע קיימים פערים בהגדרת הבעיה, חלופות אפשריות שלא נבחנו, הבחנה בין סוגי התוכניות, וכן בעייתיות בהיבט מימון התחזוק והתפעול של האמצעים המוצעים לניהול מי הנגר.

“מסיבות אלו עולה החשש כי התיקון בניסוחו הנוכחי עלול להביא לנטל רגולטורי וכלכלי ללא תועלת של ממש וללא השגת המטרות שאליהן מכוון התיקון.

“לאור זאת משרד האוצר מבקש לדחות את הדיון בתיקון עד למיצוי עבודת המטה ובחינה מעמיקה של הפערים”.