אלון מאסק עם בנו X בשנת 2021 | צילום: Getty | Theo Wargo
אב גאה ל-12 ילדים - וקורא להביא עוד ילדים לעולם
השבוע נחשף שאלון מאסק הפך אב לילד נוסף - השישי בחמש השנים האחרונות. האיש שנמצא בקביעות בצמרת העשירים בעולם טוען בתוקף שהירידה בשיעורי הילודה העולמיים היא המשבר הגדול ביותר שעומד בפני האנושות - ואף תרם לאחרונה 10 מיליון דולר למחקר בנושא
אלון מאסק הוא אחד האנשים המפורסמים והמצוטטים ביותר בימינו, זאת בין השאר מכיוון שנראה שלאיש העסקים המיליארדר יש דעה כמעט על כל נושא שבעולם. נראה גם שככל שהנושא שנוי יותר במחלוקת כך יותר טוב - החל מהתנגדות לחיסונים ועישון מריחואנה ועד לתיאוריות קונספירציה אנטישמיות, על הכל הוא מגיב ולרוב ברשת החברתית שבבעלותו, X.
בדיקה מעמיקה יותר מגלה שאחד הנושאים שעולים כמעט בכל ריאיון איתו או פגישה עם מנהיגי עולם הוא למרבה ההפתעה תינוקות, לעיתים הוא אף משתף בפגישות את בנו הצעיר הנקרא גם X. לפי תפיסתו של מאסק, הירידה בשיעורי הילודה העולמיים היא המשבר הגדול ביותר שעומד בפני האנושות. "הצניחה בשיעורי הילודה היא הסכנה הגדולה ביותר לציוויליזציה, בהפרש ניכר", צייץ ב-2022, ואילו שנה לאחר מכן אמר בריאיון לטאקר קרסון: "ברגע שיש אמצעי מניעה והפלות ומה לא, אפשר לספק את היצר הלימבי בלי להתרבות... האם הציוויליזציה תגיע לסיומה בקול תרועה חזק או בלחישה? כרגע נראה שהיא מנסה להגיע לסיום בלחישה עם חיתולים למבוגרים, וזה מדכא ביותר".
על אף התחזית העגומה של מאסק, יש לציין שאוכלוסיית העולם לא מתכווצת. לפני מאה שנה חיו בעולם בסביבות 2 מיליארד אנשים, ובשנה שעברה טיפס הנתון ל-8 מיליארד אנשים, כך לפי לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאי. יתרה מכך, לפי האו"ם הנתון הזה ימשיך לעלות ויגיע לשיא של יותר מ-10 מיליארד אנשים עד 2100. לאחר מכן תהיה אמנם ירידה, אך היא תהיה הדרגתית וקטנה.
לזכותו של מאסק יאמר שהוא לא מסתפק רק במילים, אלא גם במעשים. השבוע נחשף כי נולד לו ילד נוסף עם שיבון זיליס, בכירה בחברת ניוראלינק שבבעלותו, כך שמניין הילדים שלו עלה ל-12 – שישה מהם בחמש השנים האחרונות בלבד, שלושה עם המוזיקאית גריימס ושלושה עם זיליס. למאסק שישה ילדים נוספים מאשתו הראשונה.
לפי בלומברג, הודות לפוסטים בנושא, מאסק נחשב לאדם העשיר והמשפיע ביותר המקדם את ערכי תנועת pronatalist, המעודדת ילודה מרובה. אם כי התנועה כוללת גם שמרנים וליברטניים והסיבות לעידוד הילודה מגוונות ולא כוללות רק את האמונה שאוכלוסייה גדולה יותר מתרגמת לתמריצים כלכליים, אלא חלק מהתומכים עושים זאת ממניעים דתיים והתנגדות להפלות ואחרים ממניעים גזעניים וניסיון לחזק את הגזע הלבן.
עם זאת, בשנים האחרונות התנועה יצאה מהשוליים ומתקדמת לכיוון המיינסטרים, זאת הודות למימון של עמותת מאסק, שבאופן לא אופייני נעשה בצורה חשאית. לפי הצהרות המס של העמותה, ב-2021 נתרמו 10 מיליון דולר לאוניברסיטת טקסס באוסטין. התרומה הזו, הנחשבת לגדולה ביותר של מאסק למוסד אקדמי, שימשה כדי להקים קבוצת מחקר בשם Population Wellbeing Initiative (PWI), ששמה לה יעד להפוך ללגיטימי את הרעיון ש"ילודה נמוכה היא איום מרכזי לשגשוג ארוך טווח". התרומה של 10 מיליון דולר היא אמנם טיפה בים עבור מאסק, שרק בשבוע שעבר אישרו בעלי המניות של טסלה חבילת תגמולים של 56 מיליארד דולר עבורו, אך מבחינת עולם האקדמיה מדובר בסכום משמעותי שיכול להשפיע על כל חקר הדמוגרפיה.
בהתאם, נראה שהתרומה מוכיחה את עצמה ואנשי המחלקה נהנים מהכרה הולכת וגדלה. כך, ראש המכון, דין ספירס פרסם מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" ואף חתם על חוזה רווחי להוצאת ספר עם הוצאת סיימון אנד שוסטר. כמו כן, אחד החוקרים שלו מונה למועצת היועצים הכלכליים של הנשיא ג'ו ביידן. לזלי רוט מהמחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת קולורדו אמרה כי השיח כבר מחלחל למחקרים, ויש כבר מי שמשתמשים בירידה בפיריון כהצדקה להטלת הגבלות על הפלות. עמיתתה אמנדה סטיבנסון הוסיפה כי הפאניקה סביב הנושא עלולה להעמיק את הסטיגמות נגד נשים בלי ילדים ולהפחית את הגישה לאמצעי מניעה. "כשאנחנו מאשימים אנשים בגלל שאין להם מספיק ילדים, הכוח הפוליטי של האנשים שמנסים להגביל את הדברים הללו רק עולה", הסבירה.
לשיח על ילודה יש היסטוריה ארוכה והוא משתנה ממדינה למדינה ובהתבסס בתקופה ובנסיבות. כך, בשנות ה-20 בארה"ב עודדו פוליטיקאים את קהילת האנגלו-סקסים להתרבות כדי למנוע מהקתולים להפוך לרוב, זאת בעוד שבמשך עשורים נערות שחורות רבות עברו עיקור בלי הסכמתן. בשנות ה-70 כבר נרשמה ירידה בשיעורי הילודה הודות לנגישות של אמצעי מניעה והתנועה לשחרור האישה. במקביל, במדינות כמו סין ובנגלדש החלו להתעורר חששות לגבי עודף תושבים, ולכן בסין השיקו את מדיניות הילד אחד בלבד, ואילו בבנגלדש החלו במבצעי עיקור המוניים. לעומת זאת, במדינות אחרות פחדו מתרחישים דיסטופיים אם לא יגדילו את האוכלוסייה. ברומניה לדוגמה, אסרו בשנות ה-60 הפלות באופן מוחלט בניסיון להעלות את שיעור הילודה. מדיניות שהובילה למותן של אלפי נשים מסיבוכים בעקבות הפלות לא חוקיות ולעומס בבתי היתומים במדינה.
האטות כלכליות גם מובילות לירידה בילודה. בארה"ב, שיעורי הילודה עוד לא התאוששו מאז המיתון של 2009. לדבריה של הדמוגרפית המומחית ג'ניפר סקויבה, החשש העיקרי הוא מקביעת מדיניות בהתבסס על פחד לא רציונלי. "מה שמעניין בקשר לדמוגרפיה הוא שכולם יודעים משהו על זה", הסבירה. "זה יכול להועיל או להזיק אם המניע הוא פחד".
בינתיים לא נראה שהמניעים הרציונליים האלה משפיעים על מאסק ועל הרצון שלו להמשיך ולהתרבות. "התפרקות האוכלוסיה בשל שיעורי ילודה נמוכים היא סיכון גדול בהרבה לציוויליזציה מאשר התחממות גלובלית", כך צייץ רק לפני שנתיים.