הצעת סמוטריץ' לביטול הצמדות הקצבאות תעמיק פערים חברתיים

אחת הנקודות הקשות בתוכנית הכלכלית לקראת 2025 שהציג שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בשבוע שעבר, היא ביטול ההצמדות של הקצבאות השונות מהן מתקיימות השכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית. לפי הצעה זו, כל הקצבאות המוצמדות (חלקן למדד המחירים לצרכן וחלקן לשכר הממוצע במשק) כולל: קצבת נכות, נכות ילדים, שירותים מיוחדים וקצבת זקנה, לא יוצמדו החל מהשנה הבאה לבסיסי ההצמדה שלהן.

רעיון ביטול ההצמדה אינו מגיע בחלל ריק. באוצר מסתכלים קדימה ורואים את מה שמשקיעי שוק ההון רואים – צעדי המדינה המתוכננים עשויים לעודד את עליית האינפלציה והמשך ההצמדה תעלה לאוצר, כפי הנראה, הרבה מאוד כסף בשנים הקרובות.

לאחר עשור של אינפלציה אפסית השתנה המצב בתחילת העשור. מגפת הקורונה, שהחלה להתפשט ב-2020, הובילה את הממשלה, כמו גם ממשלות אחרות מסביב לעולם, להזרים למשק כסף בצורת מענקים, על מנת להחזיק את הכלכלה בזמן הסגרים והגבלות התעסוקה. דבר זה הביא לעודף נזילות במשק, אשר יצר מצדו, עלייה בשכר העבודה ובאינפלציה. לאחר שורת העלאות ריבית בשנים האחרונות, נראה שהאינפלציה רוסנה והחלה לחזור ליעדו של בנק ישראל (1%-3%). הנגיד אף ביצע הורדת ריבית אחת על מנת להקל על האזרחים שבשנים אלו נטלו הלוואות גבוהות לצורכי דיור וצריכה פרטית. אלא שאז הגיעה המלחמה וצרכי המלחמה חייבו את המדינה לגייס שוב כסף רב ולהעלות את הנזילות בשוק.

בכלכלה אין קסמים, עודף נזילות מעודד אינפלציה. ואכן, קצב האינפלציה השנתית כיום, שעומד על 3.5%, כבר חורג מהיעד אותו קבע בנק ישראל. חלק מהצעדים שמציע סמוטריץ' עצמו, כמו ביטול הטבות המס על קרנות ההשתלמות הנזילות והעלאת המע"מ, הם בעלי פוטנציאל לעידוד האינפלציה. לא בכדי שחקני שוק ההון מתחילים לדבר על אפשרות של העלאת ריבית, שנראית כרגע כאפשרות סבירה יותר מאשר הורדת הריבית.

גם באוצר מבינים זאת: אנחנו הולכים לתקופה בה האינפלציה תהיה גבוהה יחסית, וככל שענף ההייטק לומד להתאים את עצמו לסביבת הריבית הנוכחית – זו תהיה גם תקופה בה תחול עלייה בשכר הממוצע בהובלת ענף ההייטק. ולראייה, לפי נתוני הלמ"ס, בסיום המחצית הראשונה של השנה, השכר הממוצע בישראל עלה ב-5.1% ביחס לתקופה המקבילה.

לכן, ההחלטה על ביטול ההצמדה אינה מגיעה בחלל ריק. באוצר מבינים שהמלחמה המתמשכת והצעדים שהם עצמם מקדמים יובילו לכך שהמשך ההצמדות יעלה הרבה יותר כסף בהשוואה לעבר.

באופן כללי, אינפלציה ומיתון כלכלי מובילים להגדלת הפערים החברתיים – השכבות החלשות צורכות יותר אשראי, הוא הופך להיות יקר יותר ויוצר עליהם הכבדה נוספת. לעומת זאת, לשכבות החזקות בישראל, יש אפשרות טובה יותר לסגור במהרה את המינוף שלקחו גם כאשר מחירו עולה. לפי מחקר שפרסם בנק ישראל, דבר זה אכן קרה בישראל עם תחילת העלאות הריבית של 2022.

קצבאות הנכות, הזקנה וכו' ניתנות לשכבות החלשות ביותר באוכלוסייה, שגם כך מתמודדות עם קשיים רבים. ביטול הצמדת הקצבאות בתקופה של סביבת אינפלציה גבוהה יחסית, יישחק עוד יותר את יכולתן של שכבות אלה להתמודד עם יוקר המחיה המאמיר, ועשוי לזרז את תהליך הרחבת הפערים החברתיים בישראל.

שמואל בן אריה הוא מנהל השקעות ראשי - פיוניר ישראל

לחברת פיוניר ולכותב, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.