המשימה הדחופה של היועמ"שית החדשה

1. נדמה שהפעולה הראשונה של עו"ד גלי בהרב מיארה כיועצת משפטית לממשלה היא פיזור צוות הבדיקה שמינה קודמה אביחי מנדלבליט, בראשות המשנה עו"ד עמית מררי, לבדיקת השימוש הלא חוקי בפגסוס. עליה להגיד לממשלה שמינתה אותה: קחו את החקירה הזו מאיתנו, כי גם אנחנו - הפרקליטות והייעוץ המשפטי - צריכים להיות חלק מהחקירה.

בהרב מיארה (62) נכנסה אתמול לתפקידה בתוך הצונאמי ששוטף את מערכת אכיפת החוק שהיא נבחרה להוביל. האישה הראשונה בתפקיד שהיקף סמכויותיו הוא הרחב ביותר שיש לעובד ציבור כלשהו, בארץ ואולי בעולם. שר המשפטים גדעון סער הבהיר שהיא לא נבחרה בגלל היותה אישה אלא בשל כישוריה. וכישוריה אינם כוללים התמחות במשפט פלילי, מה שעשוי להתאים ליוזמת סער לפצל את התפקיד או להוציא ממנו את סמכויות ההעמדה לדין של ראש הממשלה ושריו.

עד אז המשימה של בהרב מיארה היא לסייע לוועדת החקירה שאולי תקום, או לכל צוות בדיקה אחר, לפענח את הזיקות במשולש פצחנים־חוקרים־פרקליטים. מה נשאר בחדר יחידת הסייבר־סיגינט, מה עבר לחוקרים ומה חלחל לפרקליטות ואולי גם לבית המשפט. מי נתן את ההוראות, ומי הנחה לגבי יעדי החדרת הרוגלה. לפיכך כל ועדה מטעם היועץ אינה ראויה. לא למראית עין של הוצאת האמת לאור; לא כגוף שאחראי על חוקרי המשטרה; ולא כגוף שאולי נגוע בעצמו, לפחות במחדל של עצימת עיניים.

בהרב מיארה פטורה מהמחויבות של קודמה מנדלבליט למערך האכיפה שפעל תחת פיקוחו וחשוד בשימוש הלא חוקי בתוכנה. היא סוג של יועצת היברידית — גם חלק מהפרקליטות, אבל לא חלק מהתביעה הפלילית, גם פנימית וגם חיצונית. הפיצול הזה שאותו היא מביאה מתפקידה הקודם, שהתמקד במשפט האזרחי והמינהלי, עשוי לסייע לה מול המשטרה, חוקריה ופצחניה.

בהרב מיארה גם לא מעורבת בתיקי נתניהו, אם כי בחירתה בידי סער כבר שרטטה סביבה את העיגול הביביסטי. בכל מקרה בתווך הזה בין בדיקת היועץ, שכבר הושקה, לוועדת החקירה, שאולי תקום, כבר מתקיימת הבדיקה לגבי השימוש בפגסוס בתיקי נתניהו. המדינה מודה בחדירה לנייד של שלמה פילבר. תחקיר "כלכליסט" מצביע על עדים נוספים, ואפילו על נאשמת שהודבקה בפגסוס — איריס אלוביץ'.

גלי בהרב מיארה | צילום: יאיר שגיא

2. המשטרה נהנית הן מ"חזקת התקינות" והן מהגדרתה כמופקדת על שלום הציבור. וכשזה מצטרף לגיבוי המשפטי, לנפלאות הטכנולוגיה, למינוי רוני אלשיך מהשב"כ ולפיקוח רופף של מח"ש — נוצר המצע שאיפשר לשיטות הזדוניות להשתלט על סדר היום ולהפוך את כולנו ליעדי טרור, ליעדי סיכול, ליעדי מודיעין. להפוך מדמוקרטיה ל"מדינת משטרה".

בממשלה נשמעו אתמול הקולות שקוראים להקמת ועדת חקירה, ועדת ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית שמצוידת בסמכויות הכפייה של הוועדה הממלכתית. ועדה שתקבל את מלוא הסמכויות לזמן עדים, לתפוס מסמכים, לייצר הרתעה כלשהי אל מול מיומנויות ההכחשה, ההסתרה וציפוף השורות של המשטרה. ועדת חקירה אמורה להעביר ליועצת המשפטית את הממצאים שמעלים חשד לעבירות פליליות. ומי יחקור את החשדות האלה? בכדורגל אפשר להביא שופטים מחוץ לארץ, אבל להביא משם חוקרים? זהו מעגל שוטה, מעגל שוטר, ליתר דיוק.

3. אם תקום ועדת חקירה, היא תהיה הרביעית שתקים ממשלת בנט־לפיד, שהקימה שתי ועדות חקירה ממלכתיות (בעניין הצוללות ואסון המירון) וועדת בדיקה ממשלתית אחת לחקירת בריחת האסירים מכלא גלבוע.

ועדת חקירה ממלכתית מתמנית בידי נשיא בית המשפט העליון, ואילו את הוועדה הממשלתית ממנה הממשלה. עד להקמת הוועדות בעניין הצוללות ומירון, נזנח מודל הוועדה הממלכתית (האחרונות הוקמו ב־2008-9) בגלל החשש של הפוליטיקאים לפגיעה בממשלה ובכיריה. במקומן הוקמו ועדות ממשלתיות, בהנחה שמינוי חבריהן יאפשר לממשלה לשלוט בגובה הלהבות. במקרה הנוכחי אין לממשלת בנט־לפיד אינטרס להגן על מחדלי וביצועי הממשלות הקודמות. כך בעניין הצוללות ואסון מירון, כך בעניין השימוש הלא חוקי בפגסוס. ועדה ממשלתית היא נטולת סמכויות כפייה, אולם ב־2002 חוקק סעיף 8א לחוק הממשלה שמאפשר לצייד ועדת בדיקה ממשלתית בשיניים חדות יותר. כאלה היו ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השנייה, ועדת זיילר לבדיקת פרשת פריניאן, ועדת טירקל לחקירת פרשת המרמרה, וכעת הוועדה בראשות השופט מנחם פינקלשטיין לחקירת בריחת האסירים מכלא גלבוע.