אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקלות ביצוא ואלון מאסק תרמו לפריחת תעשיית החלל הישראלית לוויין ארוס C. שוגר בדצמבר 2022 מהאתר של ספייס X בקליפורניה | צילום: ImageSat International

המרוץ לחלל

הקלות ביצוא ואלון מאסק תרמו לפריחת תעשיית החלל הישראלית

מייסד ספייס X הוביל להוזלת שיגור לוויינים, משרד הביטחון הקל ביצוא, וארבעה לוויינים ישראליים שוגרו בתוך פחות משנה

26.09.2023, 06:00 | יובל אזולאי

שנת 2023 היתה עד כה רעה למדינת ישראל כמעט בכל תחום ורובד אך מצוינת לתעשיות הנשק והחלל שלה. עם התעשיות הביטחוניות היטיבה בעיקר הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהזניקה את הביקושים לנשק בהיקפים חסרי תקדים, ואת תור הזהב של תעשיית החלל אפשר לייחס לאלון מאסק. לפחות בכל הקשור להגעה אל החלל, המייסד והבעלים של ספייס X המציא את הגלגל מחדש תוך הוזלת שיגור לוויינים והנגשתם לגופים ומדינות שעד השנים האחרונות היו יכולים לחלום על פעילות בחלל, מבלי להישאב להשקעות כספיות עצומות.

לכל כתבות הפרויקט לחצו כאן

מאז תחילת השנה תעשיית החלל הישראלית שיגרה שלושה לוויינים ואם לקחת בחשבון גם את היום האחרון של 2022, מדובר בארבעה. המאסה והתדירות ממחישות את פריצת הדרך של תעשיית החלל הישראלית, שבחזית שלה התעשייה האווירית ו־ImageSat אינטרנשיונל (ISI).

ISI שמנוהלת בידי נועם סגל פועלת מאור יהודה, לאחר שהוקמה לפני יותר מ־25 שנה במהלך משותף של תע"א ואל־אופ, חברה־בת של המתחרה הנצחית שלה אלביט מערכות. היא נמצאת בשליטת קרן פימי שבראשות ישי דוידי מ־2017 ומספקת שירותי לוויין לגופי ביון בעולם, נהנית מזינוק בביקושים בעקבות המלחמה באירופה והחשש מפני הסלמה בזירות סכסוך נוספות ובתשעת החודשים האחרונים שיגרה שני לווייני ריגול.

ביומה האחרון של 2022 ISI שגרה מהאתר של ספייס X בקליפורניה, ארה"ב, את ארוס-C שבנתה עבורה התעשייה האווירית, על גבי הרקטה פלקון 9 שמסוגלת להרים לחלל מטען במשקל כולל של כ־24 טונות ולשוב לאחר מכן לכדור הארץ בשלמות, לקראת משימת שיגור נוספת.

באמצע יוני האחרון היא שיגרה מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה את הלוויין RUNNER-1, גם הוא על גבי רקטת הפלאים של מאסק, פלקון 9. את ה־RUNNER-1 ייצרה Terran Orbital האמריקאית ושיגורו נעשה כחלק מחבילת שירותים ש־ISI מספקת לממשלת צ'ילה במסגרת פרויקט לפיתוח תוכנית החלל שלה הכוללת שיגורים של לוויינים נוספים בעתיד.

פרט לשיגור של אופק 13 בסוף מרץ מפלמחים, תע"א שיגרה בסוף יולי מהודו לוויין מכ"מי שבנתה לשימוש מדינה אחרת באסיה ומחירו כ־200 מיליון דולר. על הפרק גם אספקת שני לווייני ביון של תע"א לאזרבייג'ן שנחשבת לקוחה נאמנה של ישראל.

וכל זה לא מקרי אלא תוצאה של מדיניות מקלה ביצוא לוויינים במטרה שלתעשיות יהיו סיבות מספיק טובות לשמר יכולות, כדי שאחת לכמה שנים כשמשרד הביטחון יזדקק להן, הן יהיו לו זמינות. לדברי ראש מינהלת החלל של משרד הביטחון, אבי ברגר, "האווירה הלעומתית בזירות שונות בעולם מייצרת למדינות מניע גדול להשקיע בביטחון ובחלל בפרט וזה מייצר לתעשיות הישראליות מרחבים נוספים להתחרות בהם ואנו מעודדים זאת באמצעות רישיונות יצוא של יכולות בלי לסכן את הסוד אצלנו".

תגיות