ביטול הנפקת ניירות הערך של קבוצת נאוי עוד ייגמר בחוק נאוי 2

תשע שנים אחרי שבנק ישראל ורשות ניירות ערך עצרו לאחים נאוי הנפקת אג"ח, זה קרה שוב. אחרי שקבוצת נאוי השלימה גיוס של 100 מיליון שקל בנע"מ (נייר ערך מסחרי) סחיר, הודיעה לה רשות ני"ע שבעקבות פניית בנק ישראל ההנפקה מבוטלת ועל החברה להחזיר את הכסף למשקיעים. הסיבה לכך היא שההנפקה לא עומדת בכללי חוק הבנקאות.

קבוצת נאוי, שבשליטת דורי נאוי, ביקשה כאמור לגייס חוב בהיקף של 100 מיליון שקל בנע"מ סחיר ‑ מעין אג"ח לטווח קצר מאוד, של פחות משנה. חוק הבנקאות מטיל מגבלות על גיוס חוב מהציבור שמטרתו היא לשמש כמקור להעמדת אשראי. לפי אחת המגבלות, רק חברות שכפופות לרגולציה בתחום ההון והנזילות יכולות לגייס נע"מ הנסחר בבורסה (שאר חברות האשראי החוץ בנקאי יכולות לגייס נע"מ, אך כזה שאינו נסחר בבורסה).

קבוצת נאוי מפוקחת ע"י רשות שוק ההון וכן ע"י רשות ני"ע מעצם היותה חברה ציבורית, אולם לדברי בנק ישראל לא חלה עליה רגולציה בתחום ההון ודרישות הנזילות, ולכן היא אינה יכולה לגייס נע"מ סחיר, אלא רק פרטי.

הפער בין גיוס נע"מ סחיר לפרטי אינו מבוטל: בעוד הנע"מ הפרטיות של נאוי ניתנו בריבית של 1.2% מעל ריבית בנק ישראל, בהנפקה הציבורית שבוטלה המרווח היה מחצית ועמד על 0.6% מעל ריבית בנק ישראל, כך שהפער בעלויות המימון הוא אינו מבוטל, מה שגרם לזעם בקבוצת נאוי על ההחלטה לבטל את ההנפקה, שמבחינתם היתה אמורה להיות רק יריית הפתיחה לגיוסים נוספים מסוג זה.

בקבוצת נאוי חלוקים על הקביעה שאינם יכולים לגייס נע"מ סחיר, ונתמכים בחוות דעת משפטית של עו"ד אייל דותן ממשרד מיתר. בשיחה עם כלכליסט הביע נאוי זעם על החלטת בנק ישראל לבטל לו את ההנפקה: "מה שעשה בנק ישראל זה באמת מעשה שלא יעשה. הוא החליט החלטה דרקונית. הוא לא נותן לפתח את השוק החוץ־בנקאי", אומר נאוי בשיחה עם כלכליסט.

אבל אתם לא עומדים בדרישות החוק.

"אפשר לפרש את החוק לכאן או לכאן. אנחנו קיבלנו פרשנות משפטית מעו"ד מהמובילים, בשוק שמכיר את ההוראות (עו"ד אייל דותן ממשרד מיתר). לפי חוות הדעת אנחנו בפירוש עומדים בקריטריונים שמאפשרים גיוס נע"מ סחיר. יש לנו הון עצמי של 830 מיליון שקל".

נאוי טוען שנושא גיוס הנע"מ הסחיר אינו חד־משמעי, ומציג כדוגמה את חברת האשראי החוץ־בנקאי גמא, שגייסה מוקדם יותר החודש כחצי מיליארד שקל בנע"מ סחיר. "אני לא מבין למה לא עצרו את ההנפקה של גמא. אני מרגיש שמתנכלים לנו".

אולי כי גמא שייכת להפניקס?

"אז מה? אין עליה פיקוח או דרישות ששונות מאיתנו".

טענה נוספת של נאוי היא בנוגע לתזמון ההודעה. נאוי הודיעה ביום ראשון שעבר לבורסה כי בכוונתה לגייס נע"מ סחיר, אך רק בתחילת השבוע כאשר הגיוס הושלם והכסף הועבר התקבלה ההודעה מרשות ני"ע כי עליה לבטל את ההנפקה. "הודענו מראש על הנפקת הנע"מ, וגם קיבלנו עליה דירוג. למה לבוא ביום האחרון, אחרי שהמוסדיים שמו את הכסף, והכסף כבר נסלק, ולהודיע על ביטול ההנפקה? למה לא להתריע? למה לתת לנו סתם לבזבז זמן ומשאבים? זה פשוט לא יפה".

גורמים בבנק ישראל אומרים כי אם כבר הטענה צריכה להיות הפוכה, ובקבוצת נאוי, שידעה שלכל הפחות שהיא מבצעת מהלך שטעון פרשנות משפטית, היו צריכים לבוא ולבקש רולינג מראש מבנק ישראל, כשם שגופים רבים מגיעים ומבררים סוגיות רגולטוריות עם הבנק לפני שהם יוצאים למהלכים שונים.

החוק שמגביל את גיוס הנע"מ הסחיר נבנה בכדי לאזן את הרצון לאפשר לגופים חוץ־בנקאיים לגייס מקורות להעמדת אשראי אל מול החשש שמקורות גיוס מהציבור לא מספיק יציבים, ובעיתות משבר הציבור שמעמיד את מקורות המימון נוטה ל"סגור את הברז" ‑ מה שעלול להוביל את הגוף המגייס למחנק אשראי, שיכולות להיות לו השפעות רוחביות. לכן, הוחלט שגיוס מקורות אשראי נזילים שפתוחים לציבור יהיו נגישים רק לגופים שהם תחת פיקוח של הון ונזילות.

יכול להיות שמבחינה משפטית צודקים בבנק ישראל, ולפי החוק אכן לנאוי אסור לגייס נע"מ סחירים. השאלה היא האם מבחינה פוליטית בנק ישראל נהג נכון, או שהיה יכול לפעול בצורה מתונה יותר ולהעביר את ההחלטה לידי רשות ניירות ערך, או להוציא מסמך מסודר שמבהיר שבעתיד לא ניתן לעשות הנפקות שכאלו, במקום צעד של ביטול הנפקה שכבר התקיימה. האסרטיביות של בנק ישראל והצעד החריג של ביטול הנפקה שכבר התקיימה עשוי להוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה מזו שבנק ישראל היה רוצה בה, והיא: עיגון בחקיקה שחברות אשראי חוץ־בנקאיות יכולות לגייס נע"מ סחיר.

די לחזור תשע שנים לאחור ולראות מה אירע. במאי 2015 בוטלה הנפקת אג"ח של קבוצת נאוי (שנקראה אז האחים נאוי) לאחר שהתבצעה, בנימוק שלפי חוק הבנקאות אסור לגייס כספים מהציבור לצורך העמדתם כאשראי מבלי להיות בעל רישיון בנקאי. אירוע זה עורר הדים רבים, ובעקבותיו נחקק חוק שזכה לכינוי חוק נאוי, שמאפשר גיוס שכזה בהיקף של עד 5 מיליארד שקל. לפני שנתיים בוצעו תיקון והרחבה לחוק, שמאפשרים לגופים בעלי פיקוח בנושא הון ונזילות (הכוונה הייתה בעיקר חברות כרטיסי האשראי) להגדיל את הגיוס הזה לעד 15 מיליארד שקל, וכן לגייס נע"מ סחיר.

כעת, בעקבות האירוע החריג, שלמעשה מציף את הפער בין גופים עם פיקוח הדוק לשאר הגופים החוץ־בנקאיים, לא נתפלא אם יחוקק חוק נאוי 2, שיאפשר את הרחבת מקורות הגיוס לכלל הגופים החוץ בנקאיים.

"אני מאמין שבעקבות האירוע הזה יהיה עוד פעם תיקון לחוק נאוי, כמו שהיה לפני תשע שנים. נצטרך כמה חברי כנסת או שרים שירימו את הכפפה. כמה זמן שייקח, יתקנו את החוק הזה ונגמר. בנק ישראל יכול אולי לעכב את התחרות, אבל לא לעצור אותה", אומר נאוי.

מבנק ישראל נמסר: "נאוי גרופ היא חברה העוסקת במתן אשראי חוץ־בנקאי ומפוקחת בידי רשות שוק ההון. זו הפעם הראשונה, למיטב ידיעתנו, שהחברה הנפיקה ניירות ערך מסחריים סחירים. ב־2022 נעשה תיקון בחוק הבנקאות שהקל על חברות האשראי החוץ־בנקאי לגייס מקורות מימון והתיר לחברות שמפוקחות לעניין הלימות הון ונזילות להנפיק תעודות התחייבות עד לסך של 15 מיליארד שקל ערך נקוב של תעודות המוחזקות בידי הציבור, וכן להנפיק ניירות ערך מסחריים שמועד פירעונם אינו מוקדם מ־270 ימים מיום ההצעה. מאחר שהחברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים בלא שיהיה לה רישיון של תאגיד בנקאי".