מה עומד מאחורי הראלי החזק בקקאו, מי מרוויח ממנו ומי מפסיד?

מחיר החוזים על הקקאו יותר מהוכפל ברבעון הראשון של 2024 ודהר בחודש מרץ לשיאים חדשים - לאחר שנתיים חיוביות אך עם עליות מתונות יותר בסחורה. הגורמים לעלייה קשורים להתפתחויות בחוות קטנות במערב אפריקה אך גם לשינויים אקלים ולמורכבות של שוק החוזים העתידיים. התוצאה תהיה כמעט בוודאות התייקרות של חטיפי השוקולד.

לפי ההערכות, גם אם המחירים ירדו מהרמות הנוכחיות, הם עדיין יישארו גבוהים יחסית בשנים קרובות. כלכלנים לרוב נוטים לומר שהפתרון למחירים גבוהים הוא מחירים גבוהים, כי כך ירד הביקוש וההיצע יגדל. אך הסיטואציה של מחירי הקקאו מוכיחה עד כמה קשה ליישם את ההשערה הזו בפועל, זאת בהתחשב במורכבויות של השוק והעובדות הפיסיות הנוקשות כמו הזמן שלוקח לעץ קקאו לצמוח.

בבלומברג פרסמו שאלות ותשובות על ההתפתחויות האחרונות בקקאו ועל ההשלכות שלהן.

מה המצב הנוכחי?

חוזים עתידיים לקקאו הנסחרים בניו יורק ובלונדון הם ברמתם הגבוהה ביותר אי פעם, במונחי דולר, וטיפסו מעל לשיאים שנרשמו ב-1977 - גם אז התמודד העולם עם מחסור קקאו. ב-26 במרץ חוזים עתידיים הנסחרים בניו יורק טיפסו לשיא של 10,080 דולר לטונה, ומאז הם נסחרים מעל למחיר של 9,500 דולר - בלונדון החוזים על יותר מ-8,000 פאונד לטונה (10 אלף דולר). לשם השוואה, מאז שנות ה-80 ועד לראלי הנוכחי, המחירים בניו יורק נסחרו מתחת ל-3,500 דולר.

הזינוק הזה במחירים נובע בין השאר משפל ברמות המלאי, והעולם בדרכו לרשום שמנה שלישית של גירעונות. לפי ארגון הקקאו הבינלאומי, הייצור יהיה נמוך השנה מהביקוש ב-374 אלף טונה, ואילו יצרנית הקקאו בארי קליבו (Barry Callebaut ) מעריכה מחסור של 500 אלף טונה, המקביל לכעשירית מהשוק העולמי.

כיצד הגענו למצב הזה?

בניגוד למרבית היבולים הנכללים בשוקי הסחורות העולמיים, הקקאו גדל בחוות קטנות, רבות מהן במערב אפריקה, ששולטת במסחר בקקאו כבר עשורים (לפי התחזיות, חוף השנהב וגאנה יספקו בעונה הנוכחית 53% מהקקאו העולמי).

גשמים חזקים ובצורות קשות מהרגיל במרחב המערב אפריקאי פגעו קשות בחוות הללו. שדות שהוצפו החמירו את ההפצה של מחלות שפוגעות בעצים, זאת בנוסף לכמות גדולה של עצים מזדקנים.

החקלאים בחוות הקטנות בחוף השנהב ובגאנה כבר שנים שלא מרוויחים שכר הוגן - הממשלות קובעות את המחירים בכל מדינה לפני כל עונת גדילה חדשה, כך שהיצרנים עוד לא הרוויחו מהראלי הנוכחי. השכר הנמוך פוגע ביכולת החקלאים להשקיע בשיפורים ולהדוף מחלות, מה שמגביל את תפוקת עצי הקקאו שלהם.

מהם הגורמים הנוספים להתייקרויות?

הסיבה העיקרית למחירים גבוהים היא כאמור ההיצע הנמוך, בשל תמונת המצב במערב אפריקה. אך מכיוון שמדובר בעליית מחירים חדה ומהירה כל כך, בשוק מעריכים שלמצב יש גם גורם פיננסי.

הסוחרים לרוב משתמשים בשוק החוזים העתידי כדי לגדר סיכונים בשוק הפיסי. כך למשל, מוכרים שמחזיקים בקקאו מקווים אמנם שהמחירים יעלו, אך בו בזמן יגנו על עצמם על ידי ביצוע הימורים צדדיים על כך שהמחירים ירדו.

במקרה כזה, אם המחירים ימשיכו לעלות, הרווחים מהמלאי שהם מחזיקים יכסו את מה ששילמו על ההגנות שלהם, כלומר על פוזיציות השורט על הקקאו. אם המחירים ירדו והשווי של המלאי שלהם יופחת, המכירה בחסר תקזז חלק מההפסדים.

עם זאת, פעולת גידור מסוג זה עובדת היטב כשמחיר הסחורות עולה ויורד בטווח סביר. המצב מסתבך כאשר השוק נע בצורה חדה בכיוון אחד בלבד, שכן אז נכנסת הדרישה שהסוחרים יפקידו ערבות לכסות את הימורי השורט שלהם.

אם המחירים רק עולים, ועושים זאת בחדות, העלות של תוספת הערבות הזו הופכת להיות לא משתלמת. בעקבות זאת, חלק מהסוחרים יסגרו את הפוזיציות שלהם, מה שניתן לעשות רק על ידי קניית עוד חוזי קקאו, מה שבתורו יעלה עוד את המחירים.

כיצד הדבר יבוא לידי ביטוי אצל הצרכנים?

חברות מבטיחות לעצמן את האספקה הרבה זמן מראש, כך שההשפעה של המחירים הגבוהים עוד לא חלחלה לגמרי למדפים בסופר. יצרני השוקולד קרוב לוודאי שירגישו את האינפלציה הזו בשישה עד 12 החודשים הבאים, ולאחר מכן היא תורגש גם אצל הצרכנים.

יצרני השוקולד עושים ככל יכולתם לקזז על העלויות הגבוהות, כולל העלאת המחירים לצרכן, צמצום גודל האריזות, מקסום היעילות וקידום מוצרים המכילים פחות קקאו. אך השינויים הללו הם רק ההתחלה.

ההשפעה תורגש גם בקרב חברות עיבוד הקקאו והעובדים שלהן. מפעלים בגאנה נסגרים לסירוגים בשל מחזור באספקה. בדומה, חברות עיבוד גדולות כמו בארי קליבו ובלומר צ'וקולט הודיעו כי יסגרו מפעלים ויפטרו עובדים.

מי הם המרוויחים והמפסידים?

מחירים גבוהים טובים בטווח הארוך לחקלאים, שכאמור לא משתכרים שכר גבוה, אך בינתיים המגדלים במדינות הייצור הגדולות בעולם לא מרוויחים מהראלי. הסיבה לכך היא שהממשלות בחוף השנהב ובגאנה קובעות את מחירי הקקאו בהתבסס על המכירות שנערכו שנה קודם לכן.

החקלאים בחוף השנהב מרוויחים 1,000 פרנק CFA לקילו, והחקלאים בגאנה מקבלים 20,928 סדי גאני לטונה. בשני המקרים מדובר על מחיר של סביבות 1,600 דולר לטונה. בבלומברג דיווחו כי היצרנים בחוף השנהב דורשים לקבל שכר גבוה יותר עבור עונת הקציר המתחילה החודש, אך הרגולטורים במדינה מציעים לשמור על המחירים ללא שינוי.

בה בעת, חקלאים בשווקים פתוחים יותר כמו ברזיל, אקוודור, קמרון וניגריה, מגבירים את הייצור כדי לנצל את המחירים הגבוהים. כך, בברזיל ובקמרון מנסים להכפיל את התפוקה עד סוף העשור, בעוד שבאקוודור הציבו יעד של ייצור 800 אלף טונה עד 2030, כמות שתאפשר למדינה לעקוף את גאנה ולהפוך ליצרנית השנייה בגודלה בעולם, אחרי חוף השנהב. אך לוקח זמן עד שהעצים גדלים, כך שיעברו לפחות שלוש שנים לפני שהמאמצים יספקו הקלה לבעיות ההיצע. חוקי האיחוד האירופי שמונעים מסחר במוצרים הקשורים לביעור יערות עלולים גם להגביל את ההרחבה של עצי הקקאו ולפגוע בהיצע באזור הגדול בעולם של צריכת שוקולד.

מה התחזית לטווח הארוך?

ההיצע לא צפוי לרשום התאוששות מהירה. הקציר שיוצא לדרך בחוף השנהב יהיה ככל הנראה נמוך מאשר בשנה שעברה, וההערכה היא כי צפוי גירעון גם בשנה הבאה. בה בעת, תנאי מזג אוויר טובים יותר יוכלו להאיץ את ההתאוששות בייצור.

הממשלות בחוף השנהב ובגאנה יוכלו גם להעלות את השכר לחקלאים, מה שיאפשר השקעות מחודשות בדשנים, ריסוס וכוח עבודה - צעדים שיתרמו להגדלת היבולים כבר ב-2025. יצרנים חדשים בדרום אמריקה ובאזורים נוספים שימשכו למחירים הגבוהים יותר עשויים גם לתרום להיצע העולמי בשנים הקרובות. בצד השני של המשוואה, התייקרות מחירי השוקולד כבר משפיעה על הביקוש, והצרכנים רוכשים פחות - גם כאן מדובר בהתפתחות שיכולה להוביל להוזלה במחיר, אך מצד הביקושים.