בדרך לאישור בכנסת - ועדת הכספים נתנה אור ירוק לחוק שימשוך משקיעים לקרנות כספיות

ועדת הכספים אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לעידוד השקעות בקרנות כספיות. הצעת החוק מסדירה שורה של צערים לטיפול בכשלים המונעים מהציבור לעשות שימוש מיטבי בקרנות כספיות כמוצר השקעה - זאת בשונה מהמגמה בשאר העולם.

המטה היא להפוך את הקרן הכספית למוצר דומה יותר לפיקדון בנקאי, להגדיל את מודעות הצרכנים ולהרחיב את אפשרויות תיווך הקרנות על-ידי בעלי מקצוע.

לפי הצעת החוק, הצעד הראשון הוא קביעת כללים שיהפכו את הקרנות הכספיות למוצר דומה יותר לפיקדון בנקאי: הקרנות יוכלו לפרסם תשואה צפויה מוערכת מראש, להציע קרנות בסיכון נמוך ובמועדים קבועים - כלומר הקרן תהיה סגורה לתקופה ידועה מראש, והנכסים שבהם היא מחזיקה ייפדו בהתאם למועד הפידיון, מה שיאפשר להציג תשואה צפויה מראש.

הצעד השני, יאפשר למתווכים פיננסים שאינם בעלי רישיון, אך נתונים לפיקוח הרשות, לתווך לציבור קרנות כספיות, שמועד הפדיון שלהן הוא עד שנה. כיום רק יועץ או משווק השקעות יכול לעשות זאת, ו-94% מביניהם עובדים בבנקים, שבהם רק שליש מבעלי תיק השקעות מקבלים ייעוץ. כלומר, עד היום מעטים יכולים להיחשף באמצעות ייעוץ לקרן כספית כמוצר.

לאחר כניסת החוק לתוקף, גם בנקאי שאינו בעל רישיון ייעוץ, או חברות שמספקות שירותי תשלום כגון אפליקציות תשלומים, וגם חברי בורסה, יוכלו לתווך ללקוחות קרנות כספיות. לצד זאת, מי שאינו בעל רישיון לייעוץ או שיווק השקעות והוא אינו גורם מפוקח יוכל רק לכוון את הלקוח לנותן השירות, שיוכל לתגמל את המתווך על הפניית הלקוח.

קרן כספית היא מוצר פיננסי שמשקיע באפיקי השקעה סולידיים וקצרים, וככלל הוא מצליח להניב תשואה דומה לשיעור הריבית במשק. בשונה מפיקדון בנקאי, הלקוח נדרש לפתוח תיק השקעות כדי לרכוש אותו.

עד לתחילת העלאות הריבית, באפריל 2022, ולאחר עשור של ריבית נמוכה במשק, היקף השימוש בקרנות כספיות היה זניח ועמד על מיליארדי שקלים בודדים. לאחר העלאת הריבית, גדל היקף השימוש אך נותר שולי ביחס לפיקדונות בנקים. בנוסף, רוב הגידול נעשה בידי מנהלי השקעות מבלי שהציבור בכלל מודע לכך.

ברשות לנירות ערך, שגיבשה את החוק, עדכנו במהלך הדיון היום שבעוד שהר הפיקדונות של הציבור עומד על 1.51 טריליון שקל, ובחשבונות העו"ש ישנם 506 מיליארד שקל שאינם מניבים כל ריבית, בקרנות הכספיות מנוהלים 117 מיליארד שקל בלבד. עוד ציינו ברשות לניירות ערך שתשואת הקרנות הכספיות מצליחהל עקוב "בצורה הדוקה" אחר ריבית בנק ישראל, ובשנה האחרונה הקרנות הניבו תשואה של 4.5%.

החוק החדש מתקן למעשה שני חוקים: חוק השקעות הון בנאמנות, וחוק התיווך - שמלווה את חוק השקעות הון בנאמנות. החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך 3 חודשים, ובנק ישראל צפוי לפרסם בהמשך הוראות משלימות לעניין הבנקים. הוועדה דרשה מבנק ישראל להאיץ את הטיפול בהוראות המשלימות, ובנוסף להציג פתרון למצב הקיים, שבו לבנקים אין אינטרס להעביר לקוחות לקרנות הכספיות, שכן הבנקים מרוויחים משמעותית יותר מכספים ששוכבים בעו"ש ומפיקדונות בנקאיים.