7. משעמם. נמשך ונמשך ונמשך. התחיל מענין. משפחה, בעיות, יתמות. וכשהגיבורה קצת התבגרה - זה כלכך סתם. נגרר ונגרר. א | 28.04.20 (ל"ת)
6. ספר נפלא. עונג צרוף. ספר נפלא. מרתק, מלא אווירה, מציף נבכי נפש באופן המעורר צביטת געגועים בלב. כתוב בהשראה פכחות ושנינות. והומור. כמובן הומור. עונג צרוף. רחל | 25.12.19 (ל"ת)
5. לא משהו. אם הייתי אני כותבת ספר כזה אף הוצאת ספרים לא היתה מפרסמת אותו הספר קולח וההתחלה שלו מעוררת ציפיות, אלא שבהמשך הוא הופך לסטיגמטי, הבחירה משמות המשפחה דואגת להדגיש את המוצא האשכנזי של הדמויות, ששיכות למה שעירית נוהגת לכנות "השבט הלבן" במידה ומופיעה בסיפור דמות מזרחית היא חמה, היא יודעת לבשל ויש לה את כל שאר המאפיינים הסטיגמטים שנוהגים ליחס למזרחיים וספרדים. השבט הלבן שלה חי במרובע שבין אלנבי ליהודה הלוי ובין הבימה לכיכר המושבות. הכותבת ניסתה לעצב את דמות הגיבורה כפרח קיר מובהק, אבל כל הזמן קופצת לה העירית אל תוך הדמות. המחברת מרבה להדגיש את כניעותה אלא שאז פתאום היא מכניסה מכות, למרות ששמעתי מפי עירית עצמה שהיא למדה פסיכולוגיה, הפסיכולוגיה של הדמויות לא יכולה להתקיים במציאות. בקיצור, ספר קולח אבל די מטופש. גב' אשכנזי | 21.08.14 (ל"ת)
1. לינור יודעת מה זו שליטה גברית - קובי אריאלי אין גבר כמו קובי לשים את לינור כאלינור אבי | 17.07.14 (ל"ת)
ביקורת ספר: "גברת ורבורג", עירית לינור
7 תגובות לכתיבת תגובה