"אבל מי קבע שתוספת עובד או עובדת למערכת הפיננסית, למשל, חשובה יותר מתוספת של רופא, אחות או מורה לשירות הציבורי?" המשקים המודרנים והמצליחים, ללא יוצא מן הכלל, מצטינים בשירותים ציבוריים מפותחים, בעלי יושרה, הנותנים סיוע יעיל לכלל הציבור ולא רק למקורבים. משקים לא מפותחים יש בהם שחיתות, פרוטקציה, שירות לקוי,רמת חינוך לקויה, משטרה מנוונת ומושחתת , שירותים עירונים ורפואים לקויים וכדומה. גם בצבא כמות הלוחמים דרג א' אלה המסכנים חייהם בקרבות עצמם, הינו קטן אבסולוטית ביחס לכלל השירותים והמנגנון הנדרש להפעלת הצבא. להמחשה: תאונת דרכים אחת , הנגרמת עקב תשתית לקויה, שיש בה 4 נפגעים בינוני וקשה והנפגעים הינם בשנות ה20-30 עם השכלה אקדמית ובעלי תפקידים חיונים, מה הנזק לתל"ג הלאומי ? ומה המשמעות הלאומית, התרומה לתל"ג באם 4 אנשים אלה חוזרים לתפקוד מלא בהקדם הודות ליעלות שירותי החילוץ, שירותי הבריאות והשיקום היעילים במשק? נכפיל זאת במאות אלפי נפגעי הדרכים ונקבל נזק לתל"ג הנמדד במיליארדים רבים.האם מי שהוא יודע היכן להציב את הנזק /תרומה של יעילות /חוסר יעלות של השירותים הציבוריים?כן גם בשירותים של יצוא, מו"פ, משטרה, משפט ועוד לכן שאלתו של אמנון כבודה במקומה וטוב שסיים את המאמר במשפט זה!

כתבה מעניינת ותמציתית המעבירה את המסר מבלי להגדיש את הסאה-קדימה פרגי

טעות קטנה - הנתונים לא מדברים על עובדים במגזר הציבורי אלא על עובדים בשירותים הציבוריים... כלומר, אם מפריטים שירותים ציבוריים וכתוצאה מכך קמות חברות המספקות את אותם שירותים באופן פרטי העובדים שלהם נספרים בשירותים הציבוריים. לדוגמא - אם קם בית ספר פרטי שמעסיק מורים באופן פרטי הם יחשבו כעובדי שירותים ציבוריים (הדבר זהה גם בבריאות וכו'...) - לכן כל הניתוח לא נכון...