מעשה ונזדמן רבי יעקב לביתו של הגר"א בלילה הראשון של שבועות. ישב הגר"א וקרא "תיקון-שבועות", ורבי יעקב ישב ולמד גמרא. אמר לו הגר"א: מה טעם אין מר קורא "תיקון-שבועות"? החזיר לו רבי יעקב: משל למה הדבר דומה? לצורב שכּלוּ לו מזונותיו בבית חותנו. נמלך ופתח לו חנות, קנה סחורה בנדוניה המועטת שבידו וסידר את הסחורה כולה בחלון-הראווה. אמר לו חותנו: "לא כך היא המידה, אלא מסדרים את הסחורה גופה באיצטבאות, ומניחים ממנה דוגמאות מועטות לחלון". החזיר לו הצורב: "במה דברים אמורים? חנווני שסחורתו מרובה, והדוגמאות דיין לעצמן. אבל חנווני, שסחורתו מועטת, מי יתן עין בדוגמאות, שיניח בשביל החלון? הווה אומר: הלה אין לו תקנה, אלא שיעשה סחורתו גופה דוגמה". אף אני ואתה כך. אתה, רבי שסחורתך מרובה, דייך בדוגמאות שב"תיקון-שבועות"; אני, שסחורתי מועטת, מוטב, שהיא גופה תיעשה דוגמה...

לוקחים ראש של שועל, צוואר של ג'ירפה, גוף של היפופוטם, רגליים של ברדלס ואז מקבלים מפלגת מרכז. זאת למעשה ההצעה שלפנינו.