נכון שיש בארה"ב הרבה יותר בנקים, אבל 80% משוק האשראי לצרכנים ולעסקים קטנים מנוהל שם ע"י חמשת הבנקים הגדולים, שכמעט כולם קיימים כרגע רק בזכות תוכנית ההצלה של הממשל. אגב, זה שחלקם החזיר את הכסף מאז לא אומר דבר. מדובר בתעלולים חשבונאיים שאיפשרו להם להעביר נכסים רעילים מחוץ למאזן שלהם, ולשערך נכסים מעבר לכל ערך שוק שאפשר להשיג עבורם.

בארצות הברית מערכת הבנקאות שונה. חשוב להבין זאת. הבנקים שקרסו רובם ככולם בנקים קטנים ופרט למספר שמפתיע אותנו, אין בכך השפעה של ממש. תארו לעצמכם 17 אלף בנקים על כחמשים ומשהו מדינות. כלומר מעל 100 בנקים למדינה. אילו בישראל היו מאה בנקים, מצבנו היה טוב בהרבה שכן הפיזור עושה רק טוב לכלכלה ולאזרחים. תארו לכם ששרי אריסון היתה הבעלים של בנק שגודלו פחות מחצי אחוז ממה שהוא היום. הכח הזה שיילקח מידיה יפוזר בין עשרות בנקים ששיקוליהם יהיו עניניים ולא שיקולים כגון לתת הטבות מופלגות ביותר לעשירים כמותה, על גבם שלנו, האזרחים הפשוטים... נכון שעכשיו הכל מתקבל שונה?