לאחרונה הוסר המצור על עזה ונפתח מעבר הגבול למצרים ברפיח. אבקש מהכותב המלומד למצוא את הדרך להידוק הקשר בים עזה למצרים מתוך כוונה שהמצרים יספחו את עזה. זה הפתרון הגיאו פוליטי הנכון.

שוב מועלית הטענה החביבה על השמאל שמחבלים מתאבדים הם תוצאה של מצב כלכלי קשה, גאווה פגועה ועוד. מה לעשות שמבחינה עובדתית בכל רחבי העולם יש מצבים הסותרים לחלוטין טענה זו: בראש ובראשונה העובדה שסעודיה ונסיכויות המפרץ מהוות מקור קבוע למחבלים מתאבדים ולוחמי מוג'הדין משנות ה 80 עד ימינו שנלחמו באפגניסטן, עירק ושוב אפגניסטן, כידוע יש עוני רב בסעודיה ונסיכויות המפרץ. באפריקה יש רעב קיצוני ומספר מלחמות קשות ביותר הנמשכות זה מספר שנים חלקן על בסיס אתני-מעולם לא היו באפריקה מחבלים מתאבדים למעט שתי ההתקפות על שגרירויות ארה"ב שאורגנו ע"י אל קעידה. כנ"ל בדרום אמריקה, בשנים הפרועות ביותר כאשר מחתרות שונות נלחמו בממשלים המקומיים בחלק מהמקרים במשך מספר עשורים, מחתרות שפעלו מכפרים עם מימדי עוני עצומים- לא היו מחבלים מתאבדים. אפילו היפנים השתמשו בקאמיקאזה כנשק אחרון-זה לא מכשיר את המעשה המתועב הזה אבל זה לפחות מראה על ערך מסוים לחיי אנשיהם. תופעת המתאבדים קיימת במזה"ת ובסרי לנקה (מחתרת הנמרים הטמיליים)בלבד. הבעיה אינה עוני במקרה המתאבדים אלה הבדלים תרבותיים גדולים מאוד המונעים מפאנטיות דתית אשר מוזנת ומטופחת ע"י גורמי דת וגורמים חיצוניים כגון אירן.

גלי הטרור הגדולים כמו האינטיפאדה הראשונה והאינטיפאדה השנייה התרחשו בתקופה של שיפור כלכלי. השיפור הכלכלי גורם לאנשים להתפנות מהמאבק לשרוד כלכלית ואז יש בידם יותר משאבי זמן וכסף למאבק ולארגון פעילויות טרור. שאלת השיפור במצבם של תושבי עזה היא שאלה פוליטית ומוסרית מורכבת. אבל מבחינה ביטחונית, ככל שהמצב הכלכלי בעזה קשה יותר, כך מצבנו הביטחוני טוב יותר. אלו לא אמירות מתוך שנאה או כעס אלא מתוך בחינה היסטורית.

אוכלוסית עזה שונה היסטורית במוצאה בתרבותה ובמהותה מאוכלוסית הגדה, שוני זה הוא הסיבה הן להבדלים ברמת החיים והן להבדלים ברמת המעורבות בטרור. אלו שתי תוצאות של אותה סיבה ולא בהכרח סיבה ומסובב כפי שהכותב מציג כמובן מאליו.

הסיבה: מדינות המערב הפסיקו להזרים כספים לעזה אבל המשיכו להזרים לגדה

הטיעון היחידי שהמאמר שלך מצדיק הוא שנטישת דרך הטרור מביאה לפריחה כלכלית. בגדה הבינו את זה ועכשיו הגיע הזמן שיבינו גם בעזה.