מצד אחד אני מסכים עם כרמי המלך ( לא יודע מה כתב פה אבל אני מסכים ) מצד שני אני מתנגד למה שלאב נדב ענה לו ( אין לי מושג מה הוא ענה אבל אני מתנגד) טוב אחרי שקראתי אני אומר תלוי. לפעמים זה עובד ולפעמים פחות נכון שהגולשים התעייפו , ונכון שלא צריך לאנוס הפעלה ואינטראקציה לכל דבר אבל לפעמים יש לזה מקום וזה כיף גדול כמו שעוד לא המציאו נוסחה למה עובד בפרסום וצריך להתבסס על ניסיון , מקצועיות , קריאטיב וידע מצטבר, גם בפרסום דיגיטלי זה נכון. אבל יש לי שאלה כללית : מה זה פה בלוג קהילתי או עיתון כלכלי נפוץ עם רייטינג אחושלוקי? למה כל המגיבים זה החבר'ה שלנו? אין עוד קוראים שיש להם דיעה או שהם התעייפו מכל האינטראקציה הזו שקוראים לה טוקבקים?

אני חושב ששני דגלים צריכים להוביל את הפרסום (האינטראקטיבי ובכלל): 1. החדרת ערכי המותג עצמו ויצירת הסיפור העמוק ו"גוף" מעורר הזדהות בקרב קהל היעד. 2. הגברת המעורבות של אותו קהל המותג, על באמת, ולא ברמה השטחית והמזלזלת באינטיליגנציה. מעורבות היא לא עוד סיסמא ריקה שמפרסמים יכולים לנפנף בה ואז להמשיך לעשות מה שבא להם, פשוט כי אם יתעלמו ממנה הם דנים את המותג שלהם להתנוון. המדיה אגב לא באמת משנה. קונספטים מנצחים יכולים לחיות בכל המדיות(כידוע) לנצח.

עזבו את הלקוחות בשקט, תאכילו אותם (ועדיף שלא בורגר קינג) את ההפעלות תשאירו להישרדות על איזה חוף ים אקזוטי (עזה?) . היי דורון.

גם אני מרגיש שאולי לפעמים אנחנו מבקשים יותר מדי מהגולשים, אלא אם מדובר בפרס כמו מכונית במשפחה הירוקה של הונדה. אבל הבעיה מתחילה בכך שיש אנשים שעדיין "חושבים אינטרנט" במקום לחשוב רעיון, או כמו שאומרים בקריספין "לחשוב קומוניקט". Y&R כבר הוכיחו שאפשר להביא אריה על קמפיין באינטראקטיב בלי לחיצה אחת. אז בואו נשכח לרגע את כל הדברים שאיתם יצאנו לדרך לפני לא מעט שנים, כמו כמות הקלקות, סשן באתר ועוד, ופשוט נחשוב רעיון גדול ונעשה ממנו "מטעמי מדיה", החל משילוט חוצות ועד 468x60. נו, כמו בקריספין.

אני פה... http://www.new.facebook.com/profile.php?id=649920884&ref=ts

היה ברור שמייד נדב יעלה עם תגובה נזפנית ומחנכת (תוך שימוש בלינקים להמחשת דבריו), היה ברור שגפן מייד יפרגן (מניאק אם הוא בכלל קרא את המאמר) והיה ברור שאייל טל יתן תגובה בוגרת ומקצועית. אותי מעניין רק דבר אחד - איפה הילש איפה?

כרמי שלום, תודה על המאמר אנו נעיין בו בהמשך ונענה בצורה מסודרת בברכה אייל

מילת המפתח בכל פעילות צריכה להיות - רלבנטיות. החל מבחירת המדיום ,דרך הפרזנטור (אם צריך) וכלה בתוכן. אינטראקציה היא חלק ממכלול וגם היא צריכה להיות לבנטית למותג ולקהלו.

הגולשים עייפים והפעילויות ברובן טרחניות. נמאס לדרג, נמאס לצפות, נמאס לזכות. קריאטיב חריף ומשעשע שעושה נעים בקצה העכבר עושה חשק גדול יותר להתעסק ולחקור מאשר פרס גדול עם ווש וסאונד ברול אובר. השבלוניות מעייפת, ובהחלט לא נחוצה בכל מחיר.

מצחיק שכתבת שעייפת מאינטראקטיביות ודפקת טוקבק בעילום שם :-) וכרמי, יש מקום לאי-נטראקציה.. ברור! המצלמה הנסתרת של בורגר קינג היא הדוגמא המצויינת לסיפור של אי-אינטראקציה שמגניבה ויראלית. הונדה זו לא דוגמא טובה לסיפור... זה יותר שווה. ניתן לגולשים להחליט :-)

ציטוט של גולש מצוי. שיתוף במותג הוא לא "תעשה לי פרסומת". יופי של טור מסכים עם כל מילה :)

במקום להתעסק במהות אתה מעדיף להתעסק בשטות. הדברים נכונים, עייפנו מתמונות, העלאות, שלח לי ואשלח לך וכו' אנחנו במו ידינו הופכים את הפרסום באינטרנט למדיה נישתית הזויה מה שבטווח הארוך יפגע בכולנו, אנחנו צריכים להתחיל להתייחס לענף שעליו אנחנו יושבים יותר ברצינות ולא נשאר תמיד בסוף פרזנטציה 360 : "טוב נשארו לנו 5 דקות בואו נעבור על הכיוונים של האינטראקטיב...

לא כתבתי שאני לא גאה ביוזמות אקטיביות. להפך, כמו שאתה יודע יצאנו לנו ביחד לעבוד על הרבה קמפיינים מאוד מוצלחים ששיתפו את הגולשים. כן כתבתי שאני מציע להסתכל על העולם שלנו טיפה אחרת ולחשוב אם אנחנו הופכים את האינטראקטיביות מאמצעי למטרה

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3083405,00.html תימור גאה ביוזמה אקטיבית... אתה חושב ההיפך. תענוג. הקמפיין של הונדה לא הביא באזז [כמו ברקוביץ' לסוני אריקסון] לא הביא מלא קבוצות בפייסבוק [דנונה] ולא הביא כמויות גולשים יותר מתושבי מדינת ישראל [קווסט במבה]. אינטראקציה זה משהו שנורא אוהבים פה בישראל. תראה את הקצב שבועטים פה רה"מ. ואת חצי מיליון אנשים שהצביעו לישראל בר און. אבל סבבה שמכניסים בהונדה, לקוחות לקריאייטיב. טוב ששני הקטבים יתקרבו קצת :-)