תנובה נוהלה במשך שלושה דורות ע"י מנהלים שמוצאם מהמגזר ההתישבותי שהאירגונים שם שלחו אותם לתנובה כי לא היה להם סידור עבודה טוב יותר במשק\מושב. "ההצלחה" של תנובה נבעה בעיקר מההגנה שהשלטון המפא"י נתן לה בצורת מונופול,הלוואות נוחות ,הסדרי סיבסוד צולב בין ענפים שאינם חלב לבין החלבוהקצאות קרקע נדיבות במקומות אסטרטגיים,קרקעות שאייפקס מממשת עכשיו בכיף. המנהלים\שליחים של המערכת ההתישבותית פעלו בצורה בלתי מקצועית בכל נושא ועיניין ורק המנהלים המקצועיים השכירים ניווטו כמיטב יכולתם. הראיה הטובה ביותר לטענתי זאת היא ההתפרקות המתמדת של תנובה לאחר המהפך הפוליטי של 1977 ,שבו איבד השילטון המפא"י את אחיזתו. ואולם גם בקרב בהנהלים השכירים לא הייתה הצטינות יתר ,דבר שנשאר גם היום. למשל מקצועיות של מנהל\ים באיכות הסביבה שהשכלתם אינה תואמת את כובד הנושא אותם הם "מנהלים".

קראתי בעיון ונהנתי. בייחוד התרשמתי מנטייתו של הכותב להעריך את הידע המקצעי הייחודי של המנהלים. כלומר כל מנהל צריך להוכיח את המקצועיות שלו בנושא שהוא "מנהל". וואלה,כל הכבוד. ידועים לי מקרים שמנהלים עוסקים בניהול מבלי שיש להם מושג ירוק בנושאים,אבל מה? המצגות טובות והשפה קולחת. כנראה שלא בתנובה.