איך אני ארגיש/ אגיב כשהילד יודיע שהוא מפסיק? - על פי התשובה (וכל אחד חייב להיות אמיתי מאוד בינו לבין עצמו ) אפשר לדעת האם זה אני, ההורה, שמשתקף דרך הילד או שבאמת באמת המקום שייך רק לילד שלי ואני לא מנסה לממש את עצמי דרכו אלא אני פה, שותף, כדי לתמוך ולתת רוח גבית.

"הגיקיות הזאת מתבטאת בלהט כמעט לא בר כיבוש לתחום מסוים". להט כמעט לא בר כיבוש לתחום מסוים לבדו לא מגדיר גיקיות לדעתי. זה צריך להיות לפחות מלווה בהעדר יכולות חברתיות/אנושיות אצל הילד ואולי גם באובר-קשר עם ההורים כדי שזה יתחיל להיות גיקיות.

האם לנסות ללמד אותו לקרוא באנגלית ולפתור תרגילים בחשבון, או לעצור אותו כדי שלא יגיע לכיתה אלף, ישתעמם ויתוייג כמופרע? (והוא עוד צריך להפסיד שנה כי נולד בסוף ינואר).

חשיפה יפה ובטעם. כאבא מוזיקלי וכמי שהיה מעין גיק (לא מוזיקלי דווקא) אני יכול רק להמליץ - לך על זה. אם הבן שלך יחליט בבוא היום לנטוש את המוזיקה, לא תוכל לעשות כלום בניגוד לרצונו והאכזבה תהיה כולה שלכם. אבל אם הוא יחליט להמשיך ולפתח את כשרונו המוזיקלי, כל הסיכויים הם לטובתו. כהורים חובה עליכם לוודא שהמורים שלו (כינור, פסנתר, סולפז') ממש ממש טובים, כי אם לא אז חבל על הזמן שלו ושלכם, שלא לדבר על הרס הכשרון שמורה גרוע יכולה/ה לגרום. לכשיגדל יגלה שיש עוד הרבה כשרונות כמותו בעולם וכי התחרות קשה, אבל הוא גם ימצא במקביל שיש גן שלם של דבורים מחופשות כמותו בכל אחד מבתי הספר למוזיקה הטובים בעולם.

۩*)☼(*۩

There is no such thing as Steps Dancing, it's called Taps, not Steps, it has nothing to do with steps

יש לי ניסיון עם ילד מוזיקלי, גאון גיטרה בעל טעם טוב שניגן נירוונה פיקסיס ודיפרפל עוד בטרם מלאו לו שש. אחרי זה עבר לכדורגל וכיום כל עולמו מתמצא בנרף - בגוגל. עוד מוקדם לך לחשוב על עתידו המוסיקאלי. הוא עוד ישנה את טעמו 20 פעם. מה שכן, זה יהיה שוב באותה רמת מחויבות. חוץ מזה כרגיל טור מעולה.nerf

דביק או לא - רק משפר :-)

אמיר, אתה כותב טוב ותענוג לקרוא אותך