בגלל שהוא וגרינספאן ישנו על ההגה, אנחנו נמצאים במשבר הזה. איפה היו כל הכלכלנים האלו לפני ההתרסקות? ברננקי והפד עדיין מסרבים לחשוף לאן הלכו 12.8 טריליון הדולר שהפד חילק לבנקים מאז פרוץ המשבר, למרות תביעה של בלומברג לפי חוק חופש המידע, שזכתה בינתיים בכל הערכאות. עתה נשאר לפד לערער לעליון. העיקר העניים צריכים לשלם עכשיו למשבר שיצרו הבנקאים, בקיצוץ שירותים ציבוריים. והאנל (מלשון תחת, והליקוק שלו)יסט מאופנהיימר מספר לנו כמה ברננקי אמיץ- חכם על חלשים. מול החברים מוול סטריט וגדודי הלוביסטים שלהם הוא הרבה יותר פחדן- כי הם הבעלים האמיתיים שלו, ולא הציבור האמריקאי. אם היה צדק 95% מוולסטריט היו צריכים לקבל מאסר עולם עם עבודת פרך... והעם האמריקאי היה משגשג. הבעלות על מדפסות הכסף הקרויות בנקים צריכה להיות ציבורית

גם גרינספאן, קרוגמן, שטיגליץ, סורוס, פלדשטיין, כלומר רוב הפרופסורים המומחים לכלכלת העולם, שאחד מהם נגיד נערץ של הבנק הפדרלי, אחד זוכה פרס נובל, אחד ראש הבנק העולמי לשעבר, ואחד ממנהלי קרנות הגידור המצליחים אי-פעם, ותחשוב על-מי ששכחתי (רוביני, ויטני, רוגוף ודומיהם). בקיצור, תברחו מהשוק וחכו לתחילת הירידות.

ומאגרי ה-$ שבנק ישראל רוכש יורידו מערכם יותר מהר משזונה מורידה בגדים; לקטסטרופה כזו מתכוננים ע"י השקעות במט"ח אחרים ובצורה מפוזרת, ובמיוחד השקעה בזהב ובסחורות בסיסיות ואיסטרטגיות.

זה דבר ידוע שמלחמות הן הקטליזטור הכלכלי החזק ביותר שיש, שלא לדבר שתחת חסות של מלחמות אפשר גם להעלות מסים ולעשות עוד פעולות שבד"כ הן לא פופולריות, אבל כשהן נדרשות מבחינה "פטריוטית", כולם משתתקים... הבעיה היא שאובמה ירש גם את עירק וגם את אפגניסטן, ויהיה לו מאד קשה ליזום ולהצדיק עוד מלחמה, אלא אם מישהו (צ. קוריאה? אירן?) יואיל ממש לשחק לידיו.

ולא כותב:תקנו!..כשם ששאר אנשי ההשקעות כותבים. שתיים:גרניט לדעתי צודק!..המפץ השני יגיע!..זה מזכיר את אוקטובר 2008.אנשים הזיכרון שלהם קצר מאוד!..לא זוכרים שהיתה שואה כלכלית לפני שנה וחצי שנתיים,והמצב לא השתנה!..ואולי החמיר אפילו. אמריקה יושבת על הר אדיר של חובות!!..וממשיכה להדפיס נייר(ולא כסף). אני אישית על מק"מ+זהב+קצת צמודי מדד+אסטרטגיית put-call..מספיק! מדלל את :כיל,ח"ל,בזק,אפריקה..לא שווה את 5-10 אחוז תשואה.

ברננקי צודק וגם פישר הקונה דולרים זולים ומכין את ישראל לקטסטרופה עתידית אז נזדקק לכל דולר.הבעיה היא ששני האישים הם כלכלנים מזהירים הרואים לטווח הארוך בעוד מולם עומדים פוליטיקאים וכלכלנים מחפשי כותרות הרואים בקושי את טוומ הזמן הקצר

אמיר גדול להרגלו. מביא תובנות שאחרים לא. דברי ברננקי אכן הם נבואת זעם, וכמי שמכיר היטב את שווקי ההון בארה"ב, אני יכול במידה רבה של ודאות, שתהליך ההתאמה של שווקי ההון למציאות הכלכלית יהיה בלתי-מוסדר. לפי המודלים הכלכליים שנלמד בקורי שנה א', ככל שעולים גירעונות הממשלה, צמיחת הסקטור הפרטי קטנה, שכן יכולתו לגייס חוב קטנה. בשל מדיניות ה-QE והדפסת הדולרים נוצר מצב זמני של עודף מזומנים: 2 טריליון ב ל, כמאזני החברות, 4 טריליון בידי המשקיעים בהון נזיל ועוד טריליונים בידי הבנקים שבוחרים לא להלוות בשל רמות הסיכון בשוק. לכן התגובה הזמנית היא ירידת תשואות ה-10YR ל-2.4% וה-30YR ל-4.24%, וכן נפילת מרווחי האג"ח הקונצרני, בדגש על אג"ח בסיכון למרווח שפל של כ-4% בלבד מעל המקבילה הממשלתית. מצב זה אינו בר קיימא, ותהליך חוזר של De-Leveraging, סביר שהתרחש, כשם שהתרחש מאוקטובר 2008 ועד מרץ 2009. התוצאה תהיה מפולת של 50% עד 60% במחירי המניות. שום אפיק לא יהיו בטוח, ובעולם שנשלט ע"י אוטומטים שסוחרים ב-HFT תהיו בטוחים שזה יהיה בלתי-צפוי, מהיר וכואב. אני כבר ה עברתי את תיק ההשקעות לאפיקים סולידיים. תחשבו אתם אם כדאי לכם לקחת את הסיכון בשל עוד כמה אחוזי תשואה בטווח הקצר.