'האוניברסיטה מקנה ידע רחב', 'האוניברסיטה מקנה בסיס מוצק', 'האוניברסיטה מלמדת איך ללמוד', וכו וכו וכו... מה כל זה שווה אם בגיל 40, כלומר מתישהו במהלך העשור וחצי הקרובים, אתם בחוץ? עצרתם פעם לרגע לחשוב על זה? זה באמת לא עושה לכם כלום?

סיימתי מדעי המחשב באוניברסיטת ת"א לפני שנתיים. בשנייה שניה (קורסי חובה - פרוייקט תוכנה ומערכות הפעלה) לומדים לינוקס ומשתמשים בו המון. בקורס בחירה בדטה-בייסים (שכמעט כולם לוקחים) לומדים SQL לעומק, כולל ה-Internals. יש המון סדנאות שאפשר לבחור בשנה שלישילת שמשלבות עבודה עם התעשייה - גוגל, מיקרוסופט. אני עשיתי פרוייקט פיתוח למובייל ביחד עם מיקרוסופט, ונסענו כמה פעמים למשרדים שלהם בהרצליה וברעננה. מי שזה מעניין אותו, לוקח סדנה כזאת. לפני שנה הפסיקו ללמד Scheme בשנה א', שזו שפה ישנה ופרימטיבית, ועברו לפיית'ון. אבל בשורה התוכנה - כל הדברים האלה מיותרים. הטכנולוגיות הכי הכי חמות וחדשות מתחלפות כל שני וחמישי, ואין שום סיבה שהאוניברסיטה תרדוף אחריהן. בתואר ראשון לומדים בעיקר איך ללמוד לבד, וזה מה שצריך.

ראשית, כפי שציינו קודמי, מחפשים אנשים שיודעים ללמוד טכנולוגיות. ומי שיודע ללמוד, יצליח ללמוד כל טכנולוגיה שהיא ולצבור ניסיון מהר. שנית, לידע המוקנה באוניברסיטה יש משקל וערך עצומים גם אם הוא 'תיאורטי'. אני לא למדתי מדעי המחשב ואני מפתח תוכנה ואני הרגשתי במשך שנים את חוסר הידע שלי. אני לא מתכוון ללימוד סינטקס (זה קל) אלא דברים שהם מעבר ונדרשים כאשר מפתחים מוצרים קצת יותר מתקדמים מדף HTML (בלי לזלזל במפתחי פרונט אנד, כן?). למשל, כל אחד יכול ללמוד סינטקס של SQL - אבל על מנת ללמוד מה זו נורמליזציה, הייתי צריך להכנס לקורס מצולם של הטכניון ולקרוא ספרי לימוד שנשארו לחבר שלמד באוניברסיטת תל אביב. אז נכון שהתחום טלורנטי יותר לחסרי השכלה רשמית, אבל עדיין הדרך הטובה ביותר היא ללמוד את התואר הראשון בתחום - ומי שלא, שיתכונן להשלים את הידע אחר כך. אבל הידע, כך או כך, נדרש מאד.

זה נכון שאחרי תואר הסטודנטים לא מוכנים לעבודה מעשית, אבל זה גם נכון לגבי כל מקצוע אחר, המטרה של תואר זה לפתח יכולת חשיבה ולקבל ידע כללי על הנושא. אבל! זה לא יתכן שמי שהולך לעבוד בתחום מסויים לא ישקיע גם זמן בעצמו ויתעניין בתחום וילמד טכנולוגיות חדשות, ותהיה התעניינות מצידו הרי בסופו של דבר זה הולך להיות המקצוע שהוא הולך לעסוק בו כל חייו. זאת הבעיה.

קשה לי להאמין שכל שנה המל"ג ישנה תוכניות לימודים רק כי הטכנולוגיה רצה כל כך מהר. אבל כן להגדיל את היצע קורסי הרשות ושכל סטודנט יבחר מה הוא רוצה עוד לדעת מעבר. לומדים הרי הכל מהתחלה במקום העבודה הראשון ... אז הדיון הוא קצת סתמי.

קודם כל, ההכשרה הבסיסית חייבת להיות רחבה, ולא יכולה להתמקד בטכנולוגיות ספציפיות. היסודות הם הדבר היחיד שמשותף למי שכותב בג'אווה סקריפט ל-front end של איזה אתר, ג'אווה לאפליקציה לאנדרויד, דוט נט לאיזה יישום חלונאי, C בדרייבר לאיזה רכיב מוטמע וכו'. וחוץ ממי שכותב קוד, יש גם מי שמתכנן אלגוריתמים, ויש מי שמנהל צוותים ופרוייקטים, ומי שמבצע QA וכך הלאה. מגוון החברות ומגוון העיסוקים בתוך כל חברה הוא עצום. אי אפשר להכשיר את כולם להכל. בנוסף, בהתייחס לדוגמאות שמוצגות בתור חוסרים: בטכניון יש כמה קורסים שעוסקים בלינוקס, יש קורס שמלמד HTML (ניהול מידע ברשת האינטרנט), ויש קורס שמלמד SQL (מערכות מסד נתונים). שני האחרונים הם קורסי בחירה, וממילא לא מכשירים לתכנות ברמה תעשייתית. אבל הם כן מכירים את המושגים האלה, ואם להיות כנה - אף בוגר, בשום מוסד, לא באמת יודע לתכנת ברמה תעשייתית כשהוא גומר את הלימודים. וזה נכון גם לכל מקצוע אחר - רפואה, משפטים, כלכלה, הוראה וכו'. מומחיות משיגים בעבודה או תארים מתקדמים, לא בלימודים לתואר ראשון.

הדוגמאות שנותן עודד רגב הן מתחום הלימודים של טכנאי מחשבים ולא בוגר מדעי המחשב. מבוגר מדעי המחשב אתה מצפה לבקיאות באלגוריתמים ובידע בסיסי הנדסי ומתימטי כמו אלגוריתמי חיפוש, אלגוריתמי הצפנה, וגישה למאמרים אקדמיים בתחום שלו. הבוגר גם צריך גישה ללימוד עצמי של החומר שנדרש ממנו, תוך בקיאות בתחומים הבסיסיים. תחומים כמו sql או html הוא יכול ללמוד לבד.

הכין אותי מצויין למשרה של מנהל מוצר בתעשיית ההיי-טק. מומלץ בחום!

1. שוחק ומשמעמם. 2. עבדות מודרנית. 3. מתעסקים בדברים שלא באמת חשובים לעולם ושלא יחרטטו אתכם. 4. והכי חשוב - בגיל 40, נדרשת הסבה מקצועית למקצוע הגיוני ונורמאלי. לסיכום - תתרחקו.

אני מתכנת דוטנט כבר כמה שנים ואת התואר שלי עשיתי בתחום אחר. איתי בעבודה נמצאים עשרות בוגרי אוניברסיטאות. אני יכול להגיד עם יד על הלב ובלי התנשאות שאני לא מרגיש שאני יודע פחות מהם או הם מרגישים שהם טובים יותר ממני. בשורה התחתונה תואר זה לרזומה בלבד - אולי ישפיע רק בסינון ראשוני של מועמדים ללא ניסיון (או בחברות פלצניות כמו רפאלביט)

The writer certainly haven't met last year students from the Technion that are the best of the best we can get here and in most places in the world. And the work in the industry and they must take a final course with an industry expert as their mentor. After 20+ years experience I couldn't care less if a student knows a particular technology, he better know how to learn new technologies , not being a programmer, but an engineer. For the low level positions, the ones that we can compare with offshoring work, then perhaps for those, specific current technologies are important.

האוניברסיטה תפקידה הוא לא ללמד HTML ו-CSS, אלא להקנות ידע מתקדם יותר באלגוריתמיקה, שיטות מתמטיות. אלה דברים שקשה לקבל מחוץ לאקדמיה.

בגיל 40 אתם נזרקים לרחוב. נזרקים החוצה 27 שנה לפני הפנסיה. לא להתקרב למקצוע הזה, לא להתקרב למקצוע הזה !!!!! ושימו לב, כ-ו-ל-ם אומרים את זה, לא רק אני.

זה פחות או יותר המשפט היחיד שהסכמתי איתו. נראה לך באמת שאפשר וצריך לפתוח קורס לכל טכנולוגיה חולפת? זה לא משיג כלום. בסוף הלימודים יש לך אנשים עם בסיס חזק שיודעים ללמוד לבד ואת היכולת הזו לא תיקח מהם אף פעם. זה כלל לא משנה אילו קורסים למדו כדי לרכוש את היכולת הזו. חוקי הפיזיקה והמתמטיקה לא משתנים כל כך מהר וקרנות הון סיכון מעניינות אתה יודע את מה. ניכר כי אתה מהצד הפיננסי של המתרס - אני ממליץ לך להשאר שם כי אין לך מושג על מה אתה מדבר

העולים מרוסיה תפסו חלק ניכבד מהנישה במיחד באלקטרוניקה כך שחלק ניכבד מההתנהלות של העבודה נעשה בשפה זו, ישנם מקומות הייטק שאי ידיעת השפה הרוסית לא תאפשר למהנדס,טכנאי לתפקד ולכן כדאי ליבדוק נקודה זו.

בהנדסת חשמל יש פער גדול בין הלימודים לעבודה. בלימודים, מושכים כל הזמן לפיתוח נוסחאות. חסר מאוד הצד המעשי- איך נראה מעגל, אילו רכיבים הם סבירים, מהם שיקולי תכנון אמיתיים, וכו'. ראיתי הרבה סטודנטים שיכולים בקלות לחשב סטטיסטיקה של רעש בגלאי, אבל מתקשים לחשב אילו תאורה הוא יקבל אם נציב אותו במרחק מסוים ממקור תאורה (חישוב גיאומטרי פשוט). באותו אופן, יש הטיה חזקה מאוד לקורסים קלים יחסית, שישפרו את הממוצע. זה חשוב, אבל חבל לבזבז הזדמנות כמעט חד-פעמית לרכישת ידע בשביל זה. בסופו של דבר, בעולם האמיתי מהנדס לא מפתח נוסחאות אלא בוחר באיזו נוסחא להשתמש, אילו ערכים להציב, אילו חלקים ניתנים להזנחה, ואיזה דיוק פתרון נדרש. זו מיומנות שכמעט ולא מתורגלת בקורסים של התואר הראשון. אני קורא לסטודנטים: - נסו להחליט איזה תחום מעניין אתכם - קחו מעבדות וקורסים מתקדמים רבים ככל האפשר בתחום

התואר באוניברסיטה מקנה לסטודנטים את התאוריות הבסיסיות בתורות השונות בתחום מדעי המחשב(מתמתיקה, חישוביות, סיבוכיות, מבני נתונים וכדו'). בשביל ללמוד לינוקס(שדרך אגב, כן מלמדים - לפחות באונ' תל אביב בקורס מערכות הפעלה) ברמת התפעול, שזה מה שמלמדים בקורסים חיצוניים, צריך לשבת עם מדריך ופשוט לעבור על הפקודות. כל נושא מבני הזכרון, מערכת הקבצים, אופן פעולת המעבד בהחלט נלמדים בתואר. בקשר ל HTML - מצטער על ההתנשאות, אבל גם לא ילמדו את זה באוניברסיטה - זו "שפה" מאד בסיסית ואינה באמת קשורה למדעי המחשב. באוניברסיטה מלמדים בדרך כלל שפה פונקציונלית אחת - לרוב C ושפת תכנות מונחה עצמים אחת (C++\JAVA\.NET) שזה בד"כ מספיק על בסיס אלו בנויות כל הטכנולוגיות הקיימות בערך. יזמות אינה חלק ממדעי המחשב - מי שרוצה להיות יזם כנראה לא לומד את זה באוניברסיטה - לפחות לא בשנים הראשונות. דרישות התעשייה הן בהחלט כאלה שגורמים לעולם המתכנתים להיות צעיר אך הסיבות אינן קשורות ללימודים. חבר'ה בני 25-35 יכולים לתת יותר שעות, דורשים שכר נמוך מאלה בני ה 40+ וניתן "להתאים" אותם לארגון כיוון שהם עדיין לומדים. אני יכול להעיד שהדבר הכי טוב שלמדתי בתואר הוא להתמודד עם בעיות - איך לפרק אותן לגורמים, לנתח אותן ולמצוא את הפתרונות המתאימים - לא משנה כמה קשות הן. הלימודים הם בהחלט אתגר רציני - אך התרומה שלוהם היא הרבה מעבר לידע טכנולוגי כזה או אחר. זוהי התמודדות יום יומית עם חומר לא קל, עם הרבה עבודה ועם דרישה למשמעת עצמית גבוהה.

חשובה יכולת הלימוד, כל איש פיתוח טוב צריך להיות אוטודידקט. לגבי אנג'לים וקרנות הון סיכון, מקומם יותר בביה"ס למינהל עסקים, ופחות בהכשרת מהנדסי תוכנה.

באוניברסיטאות שמים דגש על עקרונות הבסיס ההנדסיים. זו השקעה יותר טובה, שכן למי שיש הבנה טובה של העקרונות לא יתקשה להשלים בזמן קצר חוסרים בטכנולוגייה כזו או אחרת, ולהתאים את עצמו במהלך הקריירה לשינויים התכופים.

סימתי ללמוד תואר ראשון BSCבמדעי המחשב במכללה למינהל בראשון לציון כחצי שנה אני שולח קורות חיים לעשרות חברות ועד היום לא מצאתי עבודה מתחיל להצטער שלמדתי שלש שנים

לא תכנתים לשוק ההי טק. הצורך בתואר נובע לרוב מעצלנות המנהלים שהם לרוב בוגרי האוניברסיטה ונותנים לאוניברסיטה לבצע את עבודת המיון עבורם. התואר בהנדסה לא בניהול - ויש להפריד בין אנשי השיווק של הטכניון שכתבו את האתר לבין המציאות. אומנם רק פחות משני אחוזים מהבוגרים יהיו חוקרים זאת מטרת הכשרתם מצד האוניברסיטה. אם רוצים טכנולוגיות עכשיוויות - תלמדו במכללה - אבל אז המעסיקים יסתכלו עליכם כמי שלא הייתם מספיק טובים להתקבל לאוניברסיטה...

חלק נכבד מהמובטלים בישראל מגיע מהעולם האקדמי. אוניברסיטה וטכניון אינם מוסדות להקניית מקצוע אלא מוסדות להשכלה גבוהה שאין לה קשר ישירות ליכולת פרנסה והשתכרות. לכל היותר נועדו המוסדות האקדמיים להקנות ידע בסיסי במחקר אקדמי אך לא בהתנסות מעשית בעבודה שוטפת בתעשיה. מקצוע המחשב הינו קצר חיים ותוחלת. האקדמיה הישראלית אינה מכשירה אנשי מחשב מכיוון שרוב הפרופסורים שמלמדים מקצועות מחשב אינם מתעדכנים בעצמם וחסרי ניסיון מעשי בעבודה בחוץ. מטרת הלימודים הינה להוציא תואר על סמך ציונים ותו לא. מי שמחפש להתפרנס ממחשבים חייב לקחת זאת בחשבון ולדעת כי בסביבות הגילים 30-40 הוא עתיד להיפלט מהמערכת החוצה ולהפוך לקבלן עצמאי או לחסר עבודה שמחפש "קריירה שניה". על כן, מקצוע המחשב הינו בעצם מקצוע "מסוכן" לא רק מבחינה בריאותית אלא גם מבחינה כלכלית. הטכניון אינו שונה מכל מוסד אקדמי אחר בעיוורון ובסירוב לראות את המציאות כמות דהיא ולהתאים עצמו אליה. הטכניון, מעדיף לגרוף הון כסף מקורסי השתלמות למיניהן במסגרות היחידה ללימודי חוץ או השתלמויות מאשר להשקיע במורים, בטכנולוגיה ובשיטות הלימוד. כדי לחפות על כך, מעדיפים להעמיס קורסים ישנים ולהכביד על הלומדים מבחינת חומר הלימוד והמבחנים. לכך קוראים בטכניון "רמה גבוהה". הכותב הינו מי שהתקבל למדעי המחשב ללא מבחן פסיכוטכני או אחר, עזב את לימודיו לאחר שנה אחת, מרד במוסכמות ובסופו של דבר עסק בהוראת מחשבים תוך שינוי מעמיק בחומר ההוראה - כולל את המורים בפקולטה להוראת מדעים בטכניון - ובייעוץ למוסדות בכירים ולארגונים ברמת קביעה ואחראיות על מדיניות המחשוב.

בתור מפתח, שנים השתמשים בכלים שניתנו לי בלימודים בלי קשר לאיזו פלטפורמה פיתחתי ובאיזה טכנולוגיה (ב13 שנה עברתי לא מעט...) תואר מדעי הנדסי לא מכין אותך להיות יזם ובעל סטארט-אפ. בחברות "גדולות" ורציניות 90% מהR&D לא יודע מה זה אנג'ל / בנצ' מארק וקרנות הון סיכון אבל הם תותחים בפרוטוקולי חומרה / תוכנה, באלגוריתמיקה ובמערכות הפעלה. וחברה שעוברים את לימודי המתמטיקה של הטכניון, יצליחו ללמוד בקלות HTML SQL וכו' גם בלי לבזבז שנייה מיותרת בפקולטה. נשמע שהכתבה רדודה מידי, לא כל בוגר טרי אמור לפתוח סטארטאפ בסיום התואר- לא יקרה כלום אם הוא קצת יתנסה בתעשייה. טכנולוגיה משתנה במהירות, אבל העקרונות לא.

כל כך נכון, בתור סטודנט שעובד בתעשייה אני יכול להעיד שאת הדברים המוזכרים בכתבה הייתי צריך ללמוד דרך גוגל, אני מקווה מאוד שהאוניברסיטאות יתעוררו והחומר יהיה יותר ענייני .

בתור בוגר טכניון המדעי המחשב יש לי כמה הערות לכתבה: בכללי 90% מהסטודנטים במדעי המחשב עובדים תוך כדי התואר ולכן רוב הטענות לא רלוונטיות. מעבר לכך - לגבי חמשת הטענות שהוצגו בכתבה: 1. לימוד טכנולוגיות בסיסיות - דווקא Linux כן נלמד בקורסי חובה במת"מ (סמסטר שני) ומערכות הפעלה (סימסטר 3). HTML היא לא ממש טכנולגיה בסיסית ומתאימה למפתחי frontend. 2. חיבור לתעשייה - 90% מהסטודנטים עובדים במהלך התואר. בדר"כ החל מסמסטר 3-4. אין קשר יותר טוב מזה לתעשייה. כמו כן יש פרוייקטים רבים בשילוב עם התעשייב 3. לימוד טכנולוגיות עכשוויות - ממש לא נכון. יש קורסי בחירה רבים בהם לומדים את הטכנולגיות הכי חדשניות. כולל טכנולוגיות שעוד לא נכנסו לתעשייה. 4. פיתוח קריירה - מעבר לסדנאות שיש בטכניון אין דגש על זה. אבל זה משהו שרוב הסטודנטים נתקלים בו תוך כדי עבודה במשרות סטודנט. 5. יש קורס על יזמות - קורס יזמות 1 שהקים דן שכטמן מביא מרצים מהתעשייה שנוגעים בתחומים שונים של הקמת סטרטאפ. כמו כן יש מספר קורסים בנושא בפקולטה של תעשייה וניהול שניתן לקחת וכמובן תחרות BizTec בשיתוף הטכניון.

כאשר מכללות מנסות ללמד טכנולוגיות עכשוויות, הם מוותרים על העמקה ביסודות, והתוצאה היא בוגרים פחות טובים. טכנולוגיות עכשוויות נהיות לא עכשוויות מאוד מהר ולפיכך הערך שלהם מוגבל. מצב בו בוגר יוצא מהאוניבסיטה הוא אפקטיבי לחלוטין ביום הראשון בתעשיה נראה לי דמיוני למדי. אבל בוגר טכניון יועסק במהרה בתעשיה וכל הפערים המפורטים לעיל נסגרים תוך חודשים ספורים. למעט אולי בנוגע ליזמות ומדען ראשי, ובאמת לא נראה סביר לעודד אנשים שיצאו הרגע מהאקדמיה ללא שום ניסיון מעשי לנסות לפתוח חברת הזנק. שיעבדו אצל אחרים שיצברו ניסיון ואחרי 10 שנים שינסו לרוץ לבד.

אני מהנדס בהייטק מעל 15 שנה. חברות רציניות לא מחפשות אנשים שיודעים טכנולוגיה חמה כזו או אחרת. הם מחפשות היכרות מעמיקה עם עקרונות של הנדסה ומערכות ויכולות אנליטיות (וחברתיות). לימוד טכנולוגיות "חמות" הוא משהו שמהנדס מוכשר ובעל בסיס עמוק יעשה בכל מקרה (שוב ושוב) במהירות וביעילות כשיקבל משימה רלוונטית. ואת הבסיס העמוק הזה מספקות האוניברסיטאות, שמלמדות (למשל) עקרונות של מערכות הפעלה, עקרונות הנדסה ותכנון אלגוריתמים, שפות תכנות מרכזיות וכו'. כמנהל תמיד העדפתי לגייס מישהו שמכיר את העקרונות ויכול ללמוד מהר על פני מי שהיה לו נסיון בטכנולוגיה מסויימת אך מעט עומק והבנה.