מהיום שאני מכיר אותה לא עובדת. עד שהבנתי שהיא סתם דיבורים בלי שום תוכן כבר הייתי נשוי+ 2. כל היום היא רואה נטפליקס או משחקת בטלפון כל מיני משחקים. אפילו אוכל לא מכינה מרוב שהיא עצלנית. לא מבין איך אפשר לחיות חיים של חוסר מעש טוטאלי. עצה לכל הרווקים אם הכרת מישהי שלא עובדת תבדוק טוב טוב למה.

עברתי את זה והצלחתי בזכות עזרה והדרכה שקיבלתי מנירית גלר המדהימה. למדתי להתראיין ושדרגתי קו"ח, התחלתי להתראיין וסגרתי עניין תוך כחודשיים. ההשקעה הכי טובה שעשיתי. בהצלחה!

אנשים שלא עובדים עושים יותר ספורט, מתראים יותר עם חברים וקרובים. סביר להניח שרק הלחץ הנפשי מהמצב הכלכלי מעיב עליהם. ומי שעובד - אין לו זמן לעצמו. את רוב שעות העירות שלו (=זמן חיים שלא יחזור) - אנחנו מעבירים בעבודות שאנחנו לא באמת אוהבים ושלא באמת מאפשרות לנו חיי רוויחה במה שנשאר מהזמן הפנוי שלנו... עצוב.

אם היו משלמים לנו על כל העבודה שאנחנו באמת מבצעות, היינו עשירות.

בהתחלה חתמתי בלשכה וחיפשתי במקביל (כמעט 8 שעות ביום) ואז הגיע "צוק איתן" ועשה פשוט Reset על הכל --> ולאחר מכן החגים. מרגע שהחגים נגמרו התחילו מלא תהליכים. וכיום... עם חוזה ומתחיל לעבוד עוד שבועיים. בהצלחה לכל המחפשים.

עבדתי מהבית תקופה ארוכה בשכר זעום בחצי משרה. כל ריאיון שהלכתי ולא עברתירק מוטט אותי עוד ועוד. החלטתי לעשות צעד ולקחת עבודה שלא הולמת את השכלתי כבוגר תואר ראשון (כן, ברור, תואר ממכללה=נייר טואלט יוקרתי), אבל זה עדיף מאשר להיות בבית ולשקוע בדיכאון. נקווה שבהמשך המזל ישחק לצידי.. מסקנה: ליזום מציאת פתרון כמו עבודה זמנית למשל, עד שעומדים על הקרקע שוב)

אני עובד ורואה יותר.

אל תשכחי שלא מספיק שהאישה על ארבע ומטפלת בתינוק- היא גם מאופרת למופת ועם מחשוף ענק. לא ייאמן שבשנת 2015 כתבים בכלכליסט בוחרים תמונה כזו לכתבה שלהם

נראה לי שבראש הרשימה אצל נשים זה שופינג, ואצל גברים- להיגרר לשופינג

סדר היום: קם בבוקר לוקח את הילדים לביהס. 2. מגיע הביתה, שולח קורות חיים שלא עונים להם. 3. מתקשר לחברות כדי לשמוע את אותו תירוץ. 4 עונה לבנק שמתקשר לאיים. 5. מנקה שאשתי לא תיצטרך לעשות את זה . 6. מחזיר את הילדים )עם מחנק בגרון( 7. מנסה לחשוב על מה יהיה מחר... 8. לא ראיתי טלביזיה כבר הרבה זמן.

תגובה ל-2 בהחלט כן חסר שכחו להוסיף שאשה עם ילדים בבית עובדת כל היום אין הפסקת סיגריה, הפסקת אוכל, וכו רק מה הבעייה היא זה לא מכניס כסף אז לא "עבודה" זו עבודה מתגלמת כשלוקחים עזרה הביתה וגם משלמים ומשלמים ומשלמים

האישה על ארבע ותינוק ברקע, לא חסר משהו?

קמה ב10:00 ארוחת בוקר. חיפש עבודה 5 שעות(אוגובס גוב מאסטר פורטל דרושים שלחתי 50 קורות חיים ביום) שינה (עדיפה מהמציאות) ארוחת צהרים חיפוש עבודה ספר הליכה (אין כסף לחוגים/מכון כושר או נסעות באוטובוס) חיפוש עבודה לישון. לישון. לישון. לישון. בימים יפים השתזפתי במרפסת. ניקיתי את הבית, הסתובבתי סתם ברחובות הייתי בערך 3 פעמים בשבוע בראיונות עבודה בממוצע. התעסקות בפלאפון היא תמידית כדי לקבל עדכון על משרה חדשה. גם ללכת לחפש ממש עבודה מול חברות כח אדם. זה תופס מלא זמן. בעיקר השתעממתי- התחלתי לראות ערוץ הכנסת- אין כסף לכבלים. לא היה לי אינטרנט בבית- אין כסף גם לזה. הייתי הולכת לקניון סתם למדוד בגדים כדי להרגיש טוב (אין כסף לקנות) בסוף חליתי בדיכאון...הלכתי לפסיכולגית שהכריחה אותי לצאת שעתיים ביום מהמיטה. והיום אני על כדורים+טיפול. . לא מומלץ... אה. ומצאתי גם עבודה.