בוגרי האניברסיטאות לכלכלה (ואני בתוכם) מולעטים בתאורית "היד הנעלמה" שמבוססת על הנחות יסוד שמעולם לא התקימו ולא יתקימו. הדבר דומה למקימי המצוות שמתבססים על ההנחה בקיומו של האלוהים. אבל הברנש מעולם לא הוכיח את קיומו. אין תחרות משוכללת אין מידע שווה לשחקני השוק מושג מיקסום התועלת הוא מקסם שוא

מזל טוב גדול ותזכה למצוות תגדיל תורה ותאדיר

הכלכלנים משחקים במספרים, אבל יודעים שהתיאוריה הזאת מבוססת על הנחות יסוד שקריות, מתעלמת מהמציאות ומשולה לתעמולה להמונים. העובד מרויח מינימום ולא הרבה יותר - גם במקצועות שדורשים השכלה גבוהה. עלות המחייה עולה בלי שום פרופורציה לשכר. אין דרך לעצור את הוצאת המפעלים מצד אחד ואת הגירת העבודה מצד שני. אין עידוד לצריכת תוצרת מקומית, החקלאות והתעשייה כמעט בכל התחומים דועכת. המדינה ונכסיה שהיו שייכים לאזרחים, "מופרטים" לאט לאט כלומר מועברים לידיים פרטיות בהסכמים פוליטיים-כלכליים מבאישים. אפשר להמשיך אבל זה לא ייגמר.. כולנו בדרך להיות אריסים של כמה משפחות, בסופו של התהליך שאנחנו עדים לו. האידיאל של שוק תחרותי שווה לאידיאל של קומוניזם - שניהם רחוקים מהמציאות ובמציאות רק החזקים נהנים מהם. היד הנעלמה היא לא אחרת מידם של 18 ראשי משפחות שכלל לא מנסים להעלים אותה. הכי נוח להצביע על כמה מובטלים וקשישים שמקבלים קצבה בתור האשמים למצבם, לפקידי הממשל מותר להנות מהטבות מרחיקות לכת בלי לספוג ביקורת. לפני 20 שנה לא היו בארץ זקנים שמחטטים בפחים, וילדים מקבצי נדבות.