ביהדות היה צורך לתאם / לסנכרן בין מ ספירת החודשים הנעשים על ידי הירח לבין ציווי החגים כמו חג הפסח חג האביב,הנגזרים מעונות השנה קרי משנת השמש. תקופת הלוח העברי לקביעת השנה המעוברת נקבע על ידי ר' הלל בן ר' יהודה נשיאה ,נשיא ביה"ד ,התקין את התקנה לעבור לקביעת חודשים ושנים עפ"י חשבון במקום ראיה וסימנים ,הוא רק תיקן את הלוח אבל לא חתמו. הלוח בכללו על כל פרטיו וחשבונותיו נקבע שלבים שלבים. במרוצת השנים נוספו כללים נוספים לאלו שקבע ר' הלל. רק באמצע המאה ה-9 (סמוך ל-840) כללי הלוח הגיעו לגיבושם הסופי והיו ערוכים ומוסכמים ,למעט פרט יסודי אחד – נקודת המוצא לחשבון המולדות שנחלקו בו חכמי א"י ובבל. מחלוקת זו באה לידי ביטוי מעשי כעבור 80 שנה ב-922 (ד' תרפ"ב). על רקע הבדלים מעשיים לגבי קביעתם של 3 שנים (ד' תרפ"ב – ד' תרפ"ד) . צדדי המחלוקת – חכמי בבל ובראשם רס"ג – חכמי א"י ובראשם בן מאיר. בעקבות מחלוקת זו פורסם ספרו של רס"ג : "ספר המועדים" וכך הלוח העברי על כל תורתו וחשבונותיו הפך מנחלת החכמים לנחלת העם. רס"ג וחכמיו ניצחו במחלקות ,ושיטתם התקבלה על כל ישראל ,כך נחתם הלוח העברי לדורותיו (המאה ה-10 ) ומאז לא הוכנס בו שינוי.

מומלץ ביותר למי שלא קרא :"הקודקס של ארכימדס" שכתבו רויאל נץ&ויליאם נואל

תן לסגור מעגל ואז תדקור.

קשור יותר לארכאולוגיה עבשה