מי שאינו מסוגל להתמודד עם רעיונות או ביקורת בצורה עניינית, עוסק בקריאת שמות ובהשמצות אישיות, כפי שעשה שאול בתגובה 5. מצד שני אולי טוב שדניאל דורון גורם לשאול להרדם לשנים על גבי שנים כי כנראה מאמץ אינטלקטואלי של אדם עירני הוא מעבר ליכולתו. תמשיך לנחור, שאול, גם אם אתה עושה זאת בטוקבקים !

היום כבר צוין בתקשורת כי למערכת הבטחון יש תקציב אדיר. זהו תקציב ענק וחייבים לערוך בו קיצוץ חד והתייעלות מיידית על מנת להתמודד עם מטרות התקציב העצום הזה- האיומים הבטחוניים ! ב2009 תקציבי הבטחון יגיעו לכ-60 מיליארד שקל. אולם ישנה בעיה חמורה בסדרי העדיפויות: פחות כסף ניתן לדרגי השטח, ללוחמים, לקרביים, לציוד הבסיסי והחשוב- ויותר כסף מועבר למקורבים, למינהלות עצומות ולמשכורות הבכירים, המקבלים שכר גבוה משאר הסקטור הציבורי בתפקידים מקבילים. גם פנסיות מערכת הבטחון עולה כפול מהנהוג בשירות המדינה. ולא מדובר בתגמול מיטב בנינו הלוחמים אשר להם אכן מגיע שכר ותעדוף גבוה, תגמול ראוי והטבות כי אם בגנרלים למיניהם ולאלה שמחזיקים בתפקידים מינהליים. הבכירים הם המתוגמלים ולא דרגי השדה, הביניים והלוחמים העושים עבודה קשה שעליהם יש לשמור באמצעות תגמול! העסקנים, מר ברק, מר ברוורמן ומפלגת העבודה- אם אתם רוצים לעזור לשכבות החלשות שאותן אתם מתיימרים לייצג שנסו מותניים, היו רציניים וקצצו בבזבוזים של התקציב הממשלתי ובייחוד תקציב הביטחון.

רוני בראון הגיש לממשלה בחירה בין שני תקציבים חלופיים שמביניהם נדרשו השרים לבחור- האחד המקצץ בביטחון והשני והשני ברווחה וזאת כאילו האחד הוא על חשבון השני. הרי בשני השטחים יש בזבוזי ענק אדירים והחיסכון והקיצוץ שצריך להעשות בכל אחד מהם, רק יועיל למטרות של הרווחה והביטחון !

ברוורמן, פרופסור עם קבלות מאיזור חיוג באר שבע, רק נכנס לתפקיד. תנו לו זמן והוא יהפוך את ועדת הכספים למכשיר יעיל ונמרץ. תראו מה הוא עשה באוני בן גוריון

הפתרון שנשמע עד כה מח"כ ברוורמן הוא "הגדלת הגרעון". כאילו שיש איזשהו דוד נחמד בשם גרעון, המצמיח כסץ מהעצים. צריך לקרוא לילד בשמו: הגדלת הגרעון = שקיעה בחובות = בזבוז כספי ההווה על חשבון כספי העתיד. לא מוסרי לקצור פירות פוליטיים על חשבון הדורות הבאים. כמו שכל משפחה צריכה לפעול לצמצום המינוס בחשבון כך גם מדינה בריאה צריכה לפעול לצמצום חובותיה, צמצום הגרעון.

אני מסכים לכל מילה שנכתבה במאמר של דניאל דורון, (חבל שלא רואים מאמרים שלו בתדירות יותר גבוהה). אין ספק שברוורמן לא יקצץ בתקציב, ברוורמן בנוי על היותו פרופ' לכלכלה שמביא איתו פופוליזם זול שאומר שצריך להגדיל את התקציב ולהגדיל את הגירעון, לצערי הוא שוכח שמה שמוציאים צריך להחזיר וגם את העובדה שהממשלה היא הגוף הכי בירוקרטי ובזבזני שיש. לכן אני מצטרף לדניאל דורון בקריאה לברוורמן, הפתע אותנו!!

הצרכים הפוליטיים יכתיבו את התקציב והקיצוץ אם יהיה כזה ולא האינטגרטי של אף אחד.חוץ מזה,דניאל דורון כמו קאטו הזקן חוזר על משנתו עד שאני נרדם שנים על גבי שנים...תתרענן קצת אידיאולוגית דורון.הגיע הזמן.

הפתרון שנשמע עד כה מח"כ ברוורמן הוא "הגדלת הגרעון". כאילו שיש איזשהו דוד נחמד בשם גרעון, המצמיח כסץ מהעצים. צריך לקרוא לילד בשמו: הגדלת הגרעון = שקיעה בחובות = בזבוז כספי ההווה על חשבון כספי העתיד. לא מוסרי לקצור פירות פוליטיים על חשבון הדורות הבאים. כמו שכל משפחה צריכה לפעול לצמצום המינוס בחשבון כך גם מדינה בריאה צריכה לפעול לצמצום חובותיה, צמצום הגרעון.

הבעיה היא לא בגודל התקציב אלא באופיו הבזבזני. מדוע צריך לשלם כ80 מיליארד שקל ל700,000 עובדי השירות הציבורי לגווניו? מדוע שליש מהתקציב מועבר לאירגוני עובדים שחלקם הפכו, ברבות הימים לעייפים ועצלנים (שלא נאומר נצלנים). מדוע כל שכיר שלישי עובד בשירות הציבורי. ומעבר לתקציב למה לא לטפל במונופולים והקרטלים שעושקים את האזרח. ביבוא רכב, בחשמל, במים, בבנקאות, בטלפונים ועוד.

קשה לתאר שברוורמן עקב חברותו במפלגת העבודה ונאמנותו לברק ירצה לטפל בבזבוזים האדירים של מערכת הביטחון, אבל הוא יכול גם יכול לטפל בבזבוזים האדירים של הביטוח הלאומי ושל תשלומי ההעברה בכלל. כמו במערכת הביטחון, שבה משתמשים בנימוק הביטחוני על מנת לבזבז סכומים עצומים על פנסיות ומשכורות מנופחות לאנשי צבא שאינם קרביים, ובדרך זו מונעים שימוש יעיל בכספי תקציב הביטחון לצרכי האתגרים החשובים של מערכת הביטחון, כך גם בביטוח הלאומי ובתשלומי ההעברה יש בזבוזים אדירים שברוורמן וודאי מכיר אותם. בזבוזים אלה גוזלים קודם כל אמצעים מאלה שבאמת נזקקים להם כמו נכים, זקנים ואנשים אחרים שהגורל המר עימם. במקום זאת, הסכומים האדירים הללו האמורים להיות מוקדשים למטרות חברתיות לכאורה, מכוונים לבירוקרטיה מנופחת ולמשכורות ולהטבות מנופחות על גבן של השכבות המוחלשות. אם ברוורמן באמת חברתי, יואיל ויעשה פעולה אמיתית למען המוחלשים ולא פעולות כמו הרחבת התקציב שרק מזיקות להן.

חבל שאדם כמו חבר הכנסת ברוורמן, איש עם ידע ויכולות הפך לפוליטיקאי פופוליסט מצוי ובמקום לנסות לפתור את הבעיות הקשות האמיתיות של המדינה- הבזבוזים בתקציב המדינה, הוא מכביד את עולו על הציבור וגוזל ממשפחות שאינן גומרות את החודש ונאבקות על הקיום, מיסי עושק, באמתלה שהרחבת הבזבוזים תעזור להן. קיווינו ליותר מאדם כמוהו ומהמפלגה שלה הוא שייך המתיימרת לייצג את השכבות החלשות בישראל.