אכן כתבה מצויינת המסבירה את המנגנונים שעומדים מאחורי ניהול התעודות הנ"ל והשפעתם על המסחר היומיומי בבורסה הקטנה שלנו. אני מניח שתופעות כאלו לא קורות בבורסות עם סחירות גבוהה כמו בארה"ב.

אצמד לדוגמא: שיווי תיק של 100 בשורט, לאחר ירידה של 10%, שיווי תיק השורט עולה ל 110, בדיוק כפי שנכתב בכתבה, ולא יורד ל 90 כפי שנאמר בתגובה.

כתבה מצוינת!!! תעודות עם מינוף קבוע באחזוים מגבירות תנודתיות של המדדים, ולכן צריך לאסור הנקפתן ולכפות להמרה של תעודות הקיימות. יחד עם זאת כמה הערות חשובות, כאשר אני משתמש בדוגמה שבכתבה: 1. שווי הסדרת חסר כפליים יומי הינו 50 מיליוני ₪. על מנת להיות מכוסה מנפיק נמצאת בשורט של 100 מיליון שקל על נכס הבסיס. 2. מדד יורד ב- 10%, שווי התעודה צריך להעלות ב- 20%, כך ששווי התעודה בסגירה הינו 60 מיליון ₪. אבל לפני איזון שווי פוזיציית שורט הינו 90 מיליון (ולא 110 מיליון, מחיר נכס בשורט ירי!!!). 3. על מנת להיות מכוסה מנפיק חייב להחזיק בסגירה פוזיציית שורט פי שניים משווי התעודה, ולכן הוא חייב למכור 30 (!!!) מיליון שקל בסגירה. 4. במקרה של עליית מחיר נכס הבסיס השפעה היא זהה. במקרה של עלייה של 10% במדד, שווי התעודה הינו 40 מיליון ₪, אבל שווי פוזיציית שורט לפני איזון הינו 110 מיליון ₪. שווי פוזיציית שורט הנדרש הינו 80 מיליון ₪. כלומר המנפיק קונה 30 (!!!) מיליון שקל במקרה של עליית המדד.