אז ככה ידידי, בטורניר הקודם רכשתי כרטיסים לי ולאבא שלי שתהיה לנו חוויה לדורות. האנקדוטות הכי מרנינות היו המטוסים שעפו על קשטן מהיציע בברכת "קשטן- משעמם לי" והקללות של שורת הורסים שישבה מאחורינו (שמשום מה אבא שלי עד היום מסרב לתרגם לי...). ואתמול בלילה צפיתי בתכנית הראיונות של דני ענבר (בערוץ 5 וכן, סליחה שחטאתי, צפיתי בשידור החוזר) המתראיין היה מר דוד רביבו שנעלב בעבר כשמאמן השאיר אותו אחרי אימון "להרים קרנות" שחושב ש-9 בבוקר זו שעה לגיטימית לשחקן מקצועי להתעורר ושנעלב מרוזן והביקור שהופנתה כלפיו בתכניתו לפני זמן-מה. עם מחוייבות "מקצוענית" כזו נמשיך להיראות עייפים על המגרש, איטיים, בונקריסטים (ואם היינו מחליפים מאמן- אז? מה הוא היה יכול לעשות עם כזו חבורה?) עם יוסי אחד שמפרפר בין כולם ובסוף נקטל ע"י תקשורת "מפרגנת" אפשר להוציא כספים על טורניר. אפשר היה פשוט לארגן שרותים לנשים. נייר- טואלט היא מילה לא פחות גסה מ"איכות"