במהלך 20 שנות עבודתי בחברה, נתקלתי מאות פעמים בלקוחות אשר קיבלו הצעת מחיר ובסוף נתנו לקבלן חאפר שאין לו רשיון, לא משלם מיסים, אין לו משרד בגלל כמובן שהוא יותר זול והסיבה שהוא יותר זול טמונה במה שהזכרתי. 99% מאותם לקוחות משמיעים קולות של בכי מר כאשר הם נותרים עם עבודה לא גמורה והקבלן נעלם, הוא עבודה גרועה שנשארת לכל החיים מולם. הבכי שלהם לא יעזור להם ולא יעזור לנו. כל לקוח חדש חושב הינה זה לא יקרה לי, הקבלן הזה יקר בוא נקח את הזול ולי כמובן שזה לא יקרה. יש חוק האוסר על העסקת קבלן לא רשום לחוק הזה אין שיניים ואין אכיפה. תוהו ובוהו. אנו קורסים בגלל אנשים שחושבים שהם חכמים ורוצים הכל ובזול ואם אפשר עדיף שהקבלן לא ירוויח כאילו שאנו עמותה התנדבותית ובגלל חאפרים וכל צבעי שהופך לשיפוצניק וכל אניסטלאטור הופך לקבלן. אם אין לקבלן רווח של 20% לפתחות בעבודה פשוט אין לא מה לעשות הוא סתם מגלגל כסף וסופו מר, מר מאוד. המלחמה היא בתודעה, היא בעירייות, היא ברשם הקבלנים אשר במקום לבדוק רקע של כל אדם הניגש לקבל רשיון חברות שונות העוסקות ברישום קבלנים באים בבקשה לרישום קבלן על סמך העסקת מהנדס (שאולי כן מועסק ואולי לא) וחברה קבלנית אשר פשטה רגל באה לקבל רישום על שם חדש. תוהו ובוהו ואנו משלמים את המחיר.

לצערי, אני מתנגד לדעתו של מר סיב. מיסוד ענף השיפוצים בצורה שהציע מר סיב אינה שוה כקליפת השום. לצורך קבלת ה "תואר" שיפוצניק, אין צורך לעבור מבחנים, אין מעקב ואין ועדת אתיקה. נדרש רק לשלם כסף למישהו ומקבלים "דיפלומה" ביום בו ידרש קבלן שיפוצים להציג תעודה לצורך קבלת עבודה - זה יהיה ההישג. כך או אחרת, שיטתו של מר סיב לא תמנע הופעת חאפרים בענף ולא תעלה את קרנו במאומה. אולי זה יעלה את רמת החיים של מי שמוכר את הקורס. אגב, מה יקרה עם קבלנים שעובדים כבר 20 שנים בענף? לדעתי יש לאמץ את הדרך בה מיסדו את ענף התיווך בנדל"ן, זה עבד מהר ויפה. הכותב קבלן שיפוצים למעלה מ 17 שנים