לבלי הבינה שבנכם : חפשו את הסרט של אדם קרציץ : http://en.wikipedia.org/wiki/Adam_Curtis והנה הסרט : 2007: The Trap - What Happened to our Dream of Freedom (BBC Two - working title Cold Cold Heart), a series regarding the modern concept of freedom. שם הוא דן בקשר החולני בין תורת המשחקים לבין מילחמות. התוצאה היא כפי שאפשר לנחש שתורת המשחקים מובילה לחורבן מיותר לשני הצדדים - מפני שהיא מניחה שאנשים הם רובטים והכדאיות נמדדת במושגים של 1 ואפס. הסדרה מראה איך התאוריות הללו הובילו את ארצות הברית לפתח מלחמות מדומינות עם כל העולם ולהתחמש באופן חסר טעם וחסר היגיון. אפשר גם לראות שם את ג'ון נאש ( האמיתי ) שהוא אבי התאוריה - ואת הקשר בין הפחדים ומחלת הנפש שלו - - לבין תורת המשחקים. בקיצור - מרתק. אני מניח שהחברה הטובים ממערכת הביטחון לא ראו את הסרט ( ואם כל הכבוד אני מניח שאם הם נשארו במערכת הזאת אז היכולות השיכליות שלהם לא יאפשרו להם להבין גם אם הם יראו.. ) אבל העיקר שמשכורת מצויינת יוצאים לפנסיה שלושים שנה לפני כולם.

כולם חכמים כאשר גרים מחוץ לטווח הטילים. שיעבור הוא וכל החכמים כולל שר הבטחון. לגור ממש בשדרות. ולא משחק כפי שעשה השר המבייש. ונראה את תורת המשחקים שלהם. איך היא עובדת. חג שמח לכולם

חבורת מאוננים מילולית שלא מסוגלים לשרוך את הנעליים שלהם, עצים עצות אחיתופל. תורת המשחקים או לא תורת המשחקים. WTF הרתעה. אם ההרתעה טובה, אז היא עובדת. בכל הקשר. הבחור למעלה שהסביר את משחק צ'יקן בקונטקסט המזה"תי יכול ללמד את כותב המאמר דבר או שניים. זאת, אם האחרון לא יהיה עסוק בהפרחת הגיגים חסרי כיסוי משמעות או אופרטיביות. ותואר הפרופ' שווה לתחת - כי אין בו עשייה. ויש לי איי קיו בשמיים, אגב. בלי פרופסורה. ותואר ראשון שכולו תיאוריות מפגרות ותואר שני מבוקש ששווה לתחת, מצטער שבכלל בזבזתי את 5 השנים הללו. האקדמיה היא מעוז ה"אי-יוצלחיות".

טוב שלא היה להרי טרומן את הזמן לבזבז על קריאת הדעות המלומדות, שאחרת היתה המלחמה נמשכת (במידתיות)עוד הרבה שנים.שתי פצצות אטום(לא מידתיות) עשו את העבודה,למרות הסיכוי כי בפעם הבאה שיפן תרצה לתקוף את ארה"ב יזדקקו לאיום גדול יותר.

הוא בודאי מבין בכלכלה, אבל לא בנפש האדם. אנא גש להשלים לימודים בכל הקשור לאנתרופולוגיה של האיסלם כתרבות ושל האדם כמונע פסיכולוגית.

ומנגד, בזמן אחר היא "נטל"((=הבא להורגך...הרוג את אחותו"). הבעיה הפשוטה היא כמובן, שמה שנתפס כ"כדאי למדינה" עלול להתנגש במה ש"כדאי לפוליטיקאי"(...וצריך לראות תמיד את גראף הפעילות הצבאית, בתקופה שלפני בחירות).....וכמובו, שגם את זה ניתן לשקלל...או סתם לקלקל...

די לקרוא את תגובתו של נסראלה-לאחר מלחמת לבנון 2-שלו ידע שכך תהיה תגובת ישראל -לקראת סוף המלחמה והרס דרום לבנון-רובע דחייה-היה נמנע! די-לראות כיצד ארה"ב פועלת מאז 11.9.2001-פיגןע התאומים ע"י המוסלמים-כדי להבין שאסור לשחק בחיי אנשים!אם צריך להגיב בעוצמה כדי למנוע זאת-להגיב!! אני מניח שרוב הציבור "השמאלני"הצליח להבין את טעותו ב-15 השני מאז אוסלו-איזה אסון המית עלינו ההסכם-ולכן היה דרוש מפנה בתגובת ישראל-רק כך נשרוד! ואגב התגובה לא חרגה והיה צריך אף לפעול בצורה חזקה יותר-עובדה חיילים נהרגו-וחבל-אפשר היה למנוע זאת!

הפוסל - במומו פוסל. בא הפרופסור הנכבד, ומסביר לנו מדוע אין להשתמש במסקנות של "חכמים", כאשר גם הוא אחד מאלה. זה עוד סימפטום חולני של האקדמיה (ולא רק הישראלית) - הסוואת עמדה ערכית בנימוקים מדעיים / מקצועיים לכאורה. משהו שאני קורא לו "קרמניצריזם" או "נגביזם" - והמבין יבין. לעצם העניין - תורת המשחקים אינה אלא פורמליזציה של דרך חשיבה, והתווית שיטתיות. אין בה, ולא יכול להיות בה מימד מוסרי. שיקולי המוסר נכנסים אך ורק דרך פונקציות התועלת למיניהן, ותורת המשחקים כלל אינה עוסקת בכך. כאמור - בהינתן פונקציית תועלת שנקבעת מחוץ לתורת המשחקים, אז התורה אומרת כיצד להשיג את התועלת באופן היעיל ביותר בכלים רציונליים. זה הכל. בעניין זה אני מפנה לספרון של ישעיהו לייבוביץ' במסגרת האונ' המשודרת על "אמת מול טוב". חג שמח.

סליחה שיש לי איי קיו נמוך משלך ורק תואר ראשון, אבל אתה ומשנתך ופמלייתך - אתם! אתם המלומדים הם עקב אכילס שלנו. מכל הגבוהה גבוהה וכדומה נשארים רק מילים. במסעותיי בעולם, דרך מצריים יוון והמזרח הרחוק, עד שבדיה הגעתי, לא היה מקום שלא נתקלתי בו באנטישמיות. הם לא דיברו איתי על תורת המשחקים, הם דיברו איתי על איך להרוג יהודים. בוא נשאיר את האקדמיה לאקדמאים, את הפוליטיקה לפוליקטיקאים ואת המלחמה לחיילים.

לא הוכחת במשהו שהשיטה לא עובדת. השיטה עובדת - לגרום לצד השני הפסד גדול כך שזה לא ישתלם לו !

כל דרדק מבין שלאיום יש תועלת ויש מחיר: התועלת היא הרתעת היריב המחיר הוא הסכון שיהיה צורך לממש האיום ולהפגע מנזקי הלחימה. אגב, זה נכון גם להרתעה מדתית וגם היא עשויה להסלים, כך שאין טעם ליחד את המאמר להרתעה לא מדתית. מגיב 8 העיר על השנוי שחל בהתנהגות הטיבטים, ואמנם, חל שנוי מעשי, אך מהבחינה העקרונית אין כאן שנוי כי כבר מזמן אמר מנהיגם הדלאי למה, "מר שלום העולמי", שלפעמים ההמנעות מאלימות דוקא היא האלימות האמתית כי היא מעודדת את התוקפן. האם פרופסור רובינשטיין מנסה להיות יותר פציפיסט מהדלאי למה ?!

כל פוליטיקאי ישראלי מצוי(=או מצוץ), יודע שקודם כל "צריך להגיע לתיקשורת", ולהרשים את "קהל האוהדים", שרוצה "דם...ועכשיו!!!". לכן, בכל מקרה חוקי "תורת המשחקים", לא עובדים "באופן לוגי" אלא "באופן ריגשי". "שיטת ההלם" נוסתה כבר בכבוש עיראק ע"י ארה"ב, ותוצאותיה מוגבלות בזמן (=גם במלחמת לבנון השניה, החיזבאלה היה בהלם בהתחלה...והיה מוכן להפסקת אש....אבל אולמרט את רמון את חלוץ את פרץ, כבר היו באקסטאזה של..."אני חיסלתי את החיזבאללה"). תגובת התיקשורת (=המקומנית והעולמית) ידועות, וכן "דעת הקהל העולמית"....אבל "כשהדם חם", לא תמיד חושבים הלאה. למזלנו, בעזה לא הסתבכנו בהרוגים מוגזמים, שלנו כמובן. אם היה אפשר לוותר על הרהב התיקשורתי ,כמו של "בטמאן המעופף...אולמרט", שרץ לספר לכולם שהוא הפציץ בסודן (=כי האיומים שלו הם ברק,ביבי,ציפי...והוא חייב להיות הראשון).

הכותב המלומד לא נתן דעתו לעובדה שבזמן שהוא וחבריו עוסקים בתאוריות מלומדות על רציונליות כלכלית וכדאיות, המוסלמים הקיצוניים עוסקים בשכלול מטעני חבלה והרג. היכן שיש קנאות דתית קיצונית ועיוורת אין רציונליות, כדאיות וכלכליות. עד עתה 5,000 השנים האחרונות של אזור המזרח התיכון הוכיחו בוודאות מוחלטת שהמנצח במאבקים, מלחמות וסכסוכים היה זה אשר הציב את ראשו הכרות של אויבו תקוע על מוט ברזל בכיכר המרכזית. אישית, אינני מתרשם שתורת המשחקים, רציונליות וכדאיות כלכלית יחליפו בהצלחה 5,000 שנות היסטוריה מוכחות. הייתי ממליץ למנהיגנו ולאנשי האקדמיה שלנו להמשיך לקרוא, לכתוב ולחקור את תחום תורת המשחקים לאחר שראשם של אויבנו יהיה תקוע בכיכר העיר. החלופה האחרת לא תאפשר לנו עוד קריאה ולימוד בתום הקרב . . . .

פרופ' רובינשטיין מתנגד לשימוש בתורת המשחקים בקבלת החלטות מהסוג עליו הוא מדבר (צבאי בעיקר). האמת שרובינשטיין כתב את ההקדמה למהדורה העברית של הספר "תורת המשחקים" (לא זוכר מי הכותבים...) ובהקדמה הוא מציע להתייחס לתחום זה כשעשוע ותו לא, בשל כך שהכלים של תורה זו מוגבלים מאוד ואינם אלא אקסיומות כמו אלו המקובלות בכלכלה. בכל מקרה פרופ' רובינשטיין הוא אחד הכלכלנים הביקורתיים הבודדים בארץ וזה ממש לא דבר של מה בכך בתוך בתי הספר לכלכלה השמרניים כל כך. אם יש מי שמדבר על הבעיה הזו (המונוליתיות הנאו-ליברלית בלימודי כלכלה), זה הוא.

גם עם שמולאני אחד חושב אחרת יושב לו בהפקולטות המכובדות בתוך סיר הבשר ומתייפיף בכתבות פסאדו פיוטיות . שכח השמואלני עם מי יש לו עסק עם עם שלא בוכל להסתתר מאחורי ילדים ונשים זקנות שבונה את הביצורים שלו בתוך בתי ספר שרוצח בדם קר ( ולאבשגגה בתוך מלחמה )ילדים בני 7 עם גרזן , שפלים שיורים לתןך אוכלוסיה אזרחית בכוונה תחילה . ואיך השמואלן חושב להלחם בהם בדרך התרפסות והתחפשות לליבראל כי אותו שמואלן לא חיי בשדרות אותו שמואלן חיי חיי עושר ואושר בביתו המפואר בתל אביב . תורת המשחקים לא קשורה בכלל לנושא רק השמואלן מנפנף בא כי הוא חושב שזה משחק . מה זה תגובה לא מידתית בכלל מה השטות הזו שמפגיזים אותך תפגיז בכל עוצמתך כן המנטליות והאדם מכיר ונרתע רק מזה . אולי השמואלן יסתכל מסביבו ויבין מה הערבים עושים לבני עמם איך ארצות הברית הנאורה והליברלית מגיבה שפוגעים בה וטובחת את ההפגנים ןלא אחד פוצה פה . ובפניה לשמואלן זה לא משחק זה קיום את המתמטיקה של תורת המשחקים תשאיר בהקדמיה את השיטות שלכם רק היכניסו את ישראל לבוץ יותר עמוק. "עת למלחמה ועת לשלום " ובמלחמה תנהג כמו במלחמה כי באמת זה לא משחק החזק מנצח החזק צודק ועם לא תנצח נצעד כולנו למישרפות והעולם פשוט ישתוק כמו ששתק במלחמת העולם השניה בשואה .

מידתיות היא הבנה מעוותת של עולם המזרח. האם הכותב מתכוון למידתיות שמצווה עלינו התנ"כ "עין תחת עין ושן תחת שן" ??? או להירושימה ונגסקי ??? רק האחרונות הלא מידתיות גרמו לכניעה ולשלום עולמי

This is really one of the most interesting articles I ever read in an Israeli journal, however it is so sad to see that most Israeli will read it and reject and revolt such way of thinking and such scholars, which is why they will stay in the same hard reality and never have peaceful times.  

כל מה שנוגע לאדם, לא יכול להיות משחק ואסור שיהפוך לכזה, מאחר וזה לא רציני. ברגע שהמילה משחק נרתמת ומשתרבבת בביצוע פעולות, הנוגעות לאדם ובכוחות השוק, האחריות והרצינות על הדברים פוחתת. האדם מרשה לעצמו לקחת סיכונים מיותרים שבעיניו הדבר נחשב למשחק הנחוץ להוביל מהלכים. במשבר הכלכלי הנוכחי, רואים היטב מהי התוצאה באימוץ תורת המשחקים בכלכלה . מה שלא רציני לא מחזיק מים.

רק היאוש והתשישות. ובמילים אחרות: הכרה רחבה בעובדה שהציונות הגיעה לסוף דרכה, ותמו ימי עוד דונם ועוד עז, ויש לחתור לפתרון מעשי לחלוקת הארץ בין יושביה, בלי שצד אחד (ברק בקמפ דיויד למשל) יחשוב שהוא חכם יותר ויכול לתחמן את אויבו

למשל, כאשר אתה פועל בתנאים המגבילים/קיצוניים. אז צריך לשנות כללי יישום של תורת המשחקים. דרך אגב, כאשר אנחנו כבר מחליטים להשתמש במתמטיקה אז יש תוקת הקטסטרוף, כאשר שינוי מינימאלי בגורם אחד מביא לשינוי גלובאלי בגורם השני. בקיצור, שימוש תורת המשחקים במקרה הזה לא נכון, אפילו מבחינת המתמטיקה התהורה. רצון רב של הפרופסור בשימוש של תורת המשחקים מביא לתוצאות לא נכונונות.

לא מזמן יצא ספר מוצלח ומומלץ של חיים שפירא - "שיחות על תורת המשחקים". בספר הוא מביא את דוגמת משחק הצ'יקן - שני נהגים נוסעים זה לקראת זה. אם לא יסטו - יתנגשו חזיתית וייהרגו. מי שיסטה - ישמור על חייו, אך כמפסיד. אני רואה הקבלה רבה בין משחק זה לבין המאבק של הציונות מול הלאומיות הפלשתינית ולאחרונה גם מול הפונדמנטליזם האיסלאמי. שני הצדדים מתחרים ביניהם ומנסים להוכיח כי הם נחושים ולעולם לא יסטו. חיים שפירא מציע אסטרטגיה מנצחת למשחק - הראה ליריב שאתה שתוי - אינך רציונלי או צפוי. לאחר מכן - הוצא את ההגה מהמכונית ודאג שהאויב יראה זאת. שיבין שאין לך שום אפשרות לסטות. עכשיו, כשמתחיל המשחק, הצד השני יודע בוודאות שאם לא יסטה - ימות. בהיותו רציונלי - הוא יסטה. לצערי הרב, הפלשתינים על מתאבדיהם מתגלים כשחקנים מבריקים (שטופי אמונה ונטולי הגה), ואילו אנחנו, על אוהלי המחאה עמוסי האמהות שלנו, מתגלים כמפסידים ראציונלים שיגדלו את ילדיהם או נכדיהם מעבר לים.

גם בתורת המשחקים מוזכר הנושא,שלעיתים במקרים ספציפים ,טוב יעשה האחד, וישנה את כללי המשחק לכיון שונה, והכי חשוב- לא צפוי

על העובדה שלהיות מוסרי הומני אנושי לא הוכיח את עצמו עד היום הזה אמרו לפני ועל כן לא הוסיף. במשפט הסיום שלך כתבת על חוקי הגונגל. בטבע שורדים החזקים ועל כך אתה לא חולק אולם תגובה מידתית בטבע הינה פועל יוצא של עוצמת האיום. מעבר תמים ליד לביאה, תנין עלול להסתיים במוות . שאלה של פרשנות נכון. תן לי לנחש שאתה לא גר באיזור הטילים הנוחתים ואתה יודע מה גם עם כן אין כל סיבה להתהלך ולתכנן את היום שלך לפי הטילים שעלולים ליפול על ביתך ו/או יפגע בילדך. החיים בארץ מלמדים אותנו כי מי שמפעיל בכוח יש להגיב עוד יותר כוח. לסיום, כאיש שמאל שנים רבות וכרבים מחבריי עברנו התפקחות בכל הקשור למוסריות והומניות. האגף הזה לא הוכיח את עצמו בכל שנות קיומה של המדינה. החיזבאללה הבינו זאת במלחמה האחרונה ועכשיו החמאס. כך צריך לנהוג. נכון, לצערי.

נהנתי מאוד לקרוא את הכתבה, מן הנוסח ועד לרעיונות אני מקווה שתשיג השפעה תודה רבה!

את תורת המשחקים ניתן להחיל בתרבויות דומות אם בכלל ולכן כל המשחקיה הזו הוכיחה שמקומה באקדמיה ותו לו.

הנו מסר חשוב מאין כמוהו אותו הבין היחזבאללה בלבנון ואותו הבין גם החמאס בעזה. פעם אחת צריך לממש את האיום ועל ידי כך להמנע מפעולות עתידיות שכן נוצרת הרתעה. לא הבנתי מה הכותב המלומד מציע? איך הוא חושב שניתן למנוע ירי מתמשך על ישובי עוטף עזה? אולי על ידי פינוי שדרות ומסירתה לפלסתינים?? אולי פשוט לשבת בשקט ולא לעשות כלום שהרי כאן במדינת תל-אביב לא ממש מרגישים את נפילת הטילים (והוא פרופסור מכובד באוניברסיטת תל-אביב ולא במכללת ספיר) נמאס לקרוא שוב ושוב את דעותיהם של יפי הנפש שמכורים להלקאה עצמית ומטיפים שתמיד אנחנו לא בסדר.

אני בטוח ש"הפרופסור" לא מודע לכך שישנם יושבי הכנס בהרצליה שישבו בטריבונה של ביתר בשבת.

אני אוהב דעות , במיוחד כאלו שמגובות בעובדות, לקחי עבר ומנוסחות היטב, אבל ממומחה לעניין ככותב הכתבה הייתי מצפה לא רק לביקורת אלא לפתרון אלטרנטיבי שאולי לפי דעת המומחה כן היה צריך לממש וכמובן כזה שמגובה כאמור בעובדות ולקחי עבר. במקרה זה, לטעמי לפחות, אין ראוי הכותב למרות התואר המכובד, לנתח מצב זה, כי הבנתו מומחית בתחום הכלכלי(לפי הבנתי) ולא בתחום זהות והיסטוריית השחקנים בעופרת יצוקה - מה שכמובן הכרחי במיוחד בתורת המשחקים.

העם הטיבטי לא מעיז לדרוש את זכויותיו במאבק אלים כי הם יודעים הייטב מה הסינים יעשו להם, בארה"ב המוסלמים הולכים על קצות האצבעות כי הם למדו מה קורה אם הם מבצעים פיגוע,ומה לעשות שהתפיסה שאנו ננסה לבנות מדינה שכנה עלתה לנו באלפי הרוגים ופצועים? כאדם שנולד וחי כאן הרגשתי הייטב את ההבדל לפני ואחרי הסכמי אוסלו, שהרי מאז ומעולם ניסו לפגע בנו(בן גוריון פנה לאריק שיקים את 101 אחרי שמחבל רצח אם ושני ילדים ביהוד, וזה היה הרבה לפני ששת הימים), אבל פיגועים כמו שחוינו במספר, ובכמות הנפגעים, עם חומרי נפץ תיקני ואלפי קורבנות, היו בפועל "פירות ההישג" של הדוקטורינה של מדיניות הפיוס והשלום ש"עיליתה" של "חכמים" התוותה לנו,אז באמת "תודה" לכל אותם פרופסורים שאינם מבינים באיזה עולם הם חיים, ובבקשה ממכם תפסיקו לתת להם ולרעינות ההזוים שלהם במה, בעולם בכלל ובמזה"ת בפרט רק החזק יצליח לשרוד, וכן כאב לשני ילדים בצבא אני מעדיף 10.000 פלסטינים הרוגים במקום חחיל אחד פצוע שלנו, וכל אותם "חכמים" אני קורא להם תארגנו משלחת של שלום ותסעו לעזה, אם תצליחו כולנו נרויח ואם לא ולא יתנו לכם לחזור גם כולנו נרויח, אני מוכן לארגן לכם את ההסעה, דרך צלחה.

הבעיה הכללית בחברה של ימינו היא שכלכלנים מתעסקים בשאלות מוסריות לא להם. שאלות של מה ראוי הן שאלות שלכלכלנים אין את הכלים לענות עליהם (אלא אם הם חסידיו של בנתהם וחושבים שמה שראוי ויעיל הן שתי מילים נרדפות) הבעיה הזו לא קיימת רק כפי שהכותב מנסה להציג בשאלת תקיפה בעזה, אלא היא נמצאת בכל תחום של חיינו. הכלכלנים של משרד האוצר בוחרים איזה תרופה ראוי לכלול בסל התרופות ואיזו לא, למי ראוי ליתן דיור מוגן ולמי לא, וכיוצא באלה. אני כלכלן בהשכלתי, ומעולם לא נחכתי בכיתתו של הכותב, אבל מניסיוני האישי, האשם בתרבות הזו נמצא דווקא באקדמיה שהפכה את התיאוריות הכלכליות הניאו-קלאסיות לדבר היחיד שנלמד ונמנעת במכוון (!) מהצגת שאלות מוסריות שנובעות מהבחירה הראשונית במודל אחד או משנהו. לפחות עם אנשים היו מודעים לסוגיה, הם היו יודעים מה להחיל ומתי. לגופה של כתבה - האמת שהכותב די טועה. אין כאן שימוש לא נכון בהכרח בתורת המשחקים. יש אולי מעשה לא מוסרי שנובע ממנה. כל עוד שנקיים את האיום - יהא מוסרי או לאו - המטרה תושג. אכן, יש כאן משחק חוזר שמזין את עצמו, אבל בכך אין לומר כי נפסיד בסופו של דבר. אולי הצד השני הוא שיחליט שלקיים את איומיו לא יהיה משתלם בטרם שאנחנו נחליט כך?

כניראה עוד לא הבנת איך האדם והחברה פועלים. אתה מנסה להצדיק את ה"דרך המוסרית" שלך כשבעצם אתה לא שם לב שאתה מפריך אותה. הרי כל העולם מושתת על "תורת המשחקים" בדרך כזו או אחרת, אז אם אתה מבטל את תורת המשחקים הרי שאתה מבטל את הדרך שבא האדם נוהג.

קרא בעיון. הכותב אינו רואה שום הבדל בין הטריבונה וסגנונה הצבעוני לכנס הרצליה ופלצנותו האקדמית

לא תגרור אחריה רייטינג של קוראים ולצערי (מקווה שאתבדה...) התגובות תהיינה מעטות ומתלהמות. חג שמח.