יפה דרשת , תודה על ההתייחסות . הערתך מדגישה את הצורך בקבלת הנתונים , והכוונה להצגת תוצאות של מודל ייעודי ,כולל תנאי דרך , ותרחיש תאוצות, בלימות , בלימות חרום . כמובן שבלימה אלקטרומגנטית (לטעינה מחודשת של המצבר תוך כדי תנועה) נלקחה בחשבון בהערכה הראשונית . פרט נוסף , ניתן לשער שהבלימה ברכב לא תתוכנן כבלימה אלקטרומגנטית בלבד , יהיה חלק ג'אולי( חיכוך שהופך לחום בבלמים ) כל זאת מסיבות בטיחות , כפי שמכובדי רואים נדרשים נתוני התכנון המלאים .מכל מקום,עדיין זמני הטעינה של המצבר ארוכים .

ועוד משהו.. זה שלא נותנים אפשרות להטעין את המצברים דרך השקע בבית זה רמאות לשמה.

נשמח לקבל נתונים , יכול להיות שבשנים האחרונות ההתקדמות כל כך גדולה , שרכב חשמלי גם זול לשימוש , וגם תוספת אנרגיית הטעינה(מתחנת הכח) מזהמת הרבה הרבה פחות את הסביבה .ככל שיחשפו את הנתונים מהר יותר , נדע את הכדאיות , מאידך , הצגת נתונים חלקיים לא מקרבת את הציבור למחשבה לרכישת רכב חשמלי הנשען על החלפת מצברים בתחנות טעינה . רק לשם תחושה : במכונית ממוצעת , במהירות של 90קמ"ש (כביש אופקי,ישר , מעומסת במשקל כולל 800 ק"ג)ההספק המינימלי הנדרש לתנועה כ-35/ 30 קוו"ט .קיבולת המצברים הנדרשת 350 אמפר -שעה לנסיעה של 2.5 שעות(כדי לא לרוקן את המצבר עד ירידת הקיבולת לאפס) , זמן טעינה הנדרש בתחנת הטעינה (טפטוף) ארוך , עד 18 שעות . כל זאת בנסיעה ללא האצה/האטה, וללא עליות /מורדות . סביר שבנסיעה רגילה הכוללת את כל המרכיבים האחרונים קיבול המצברים יספיק למחצית הזמן /מרחק .

מה הבעיה ... כמו שמספקים חשמל לבתים או לעסקים, מספקים חשמל לטעינת מכוניות